בימים אלו מפורסמים בכלי התקשורת ידיעות שונות בדבר פתיחת צוואתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, השימוש במונח צוואה בהקשר של מרן זצ"ל הינו מוטעה לחלוטין.
יש לערוך אבחנה ברורה בין אדם שטרם פטירתו מותיר אחריו צוואה פרטנית באשר לרצונו מה יעשה ברכושו לאחר מותו, לבין אדם שנפטר ללא הוראות צוואה לחלוקת רכושו.
חוק הירושה התשכ"ה 1965 קובע "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה, הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה".
משמעות הדברים ונפקותם לעיזבונו של מרן זצ"ל ברורה: אין חולק על צלילותו וחדותו של מרן זצ"ל אשר בין היתר כיהן במשרות הדיינות הבכירות ביותר שנים רבות, ובוודאי היה מונח היטב בדיני ירושה הן על פי דין תורה והן על פי ערכאות.
מרן זצ"ל לא השאיר אחריו צוואה, ועל כן אין ספק שרצונו היה שכל עזבונו יחולק בחלקים שווים בין ילדיו, יחד עם זאת לפני כ 18 שנים העביר מרן זצ"ל בדרך של "מתנה מחיים" את כל כתבי היד, הספרים ושאר יצירותיו התורניות לבנו הגאון רבי משה יוסף שליט"א, ואף טרח לחזור ולאשררם מידי כמה שנים עד סמוך לפטירתו.
איני מאמין שיש מאן דהו אשר בכוחו הן התורני והן המשפטי, להעלות טענה שאדם שהיה גדול הדורות, ובפרט דיין במשרה שיפוטית בכירה אשר בקי ומצוי בכל דקדוקי ההלכה והמשפט, לא ידע או לא הבין את פעולותיו, או שהיה נתון להשפעה ששינתה את רצונו ולו במעט, בעניין כה מהותי שהיה מפעל חייו, ספרי ההלכה וכתבי היד שעליהם עמל כל ימיו מרן זצ"ל. משכך הטענה המשפטית של "השפעה בלתי הוגנת" אינה עומדת מול ענק רוח שהנהיג עד סוף ימיו את היהדות בארץ ובעולם.
יוצא אפוא כי במקרה דנן אין עסקינן כלל בסכסוך אודות צוואה, מכיוון שלא קימת כל צוואה של מרן זצ"ל. יתר על כן לא ניתן לטעון לסכסוך ירושה מכיוון שאין חולק כי הירושה שהותיר אחריו מרן זצ"ל דהיינו דירת המגורים ברחוב הקבלן תחולק בין כל ילדיו בחלקים שווים.
הטענה היחידה שעולה היא, שמרן אשר העביר בדרך של מתנה מחיים את כתביו וספריו לבנו הגאון הרב משה יוסף שליט"א, לא היה מודע למעשיו או להשלכות אי כתיבת צוואה ברורה. יתר על כן במסמך "המתנה מחיים" שהותיר אחריו מרן זצ"ל, ניתנה התייחסות פרטנית ומדוקדקת הן לכתבי היד והן לחשבונות הבנק. בהערת אגב יצוין, כי הרכילות הזולה בדבר ריקון החשבונות שקרית, נבזית וניתנת להפרכה ללא קושי משום שבעל החשבונות מרן זצ"ל נתן דעתו לכך בכתב באופן נחרץ המעיד על רצונו המלא.
אין ספק שהתמודדות בבית הדין או בבית המשפט בדבר צלילותו של מרן זצ"ל שהיה גדול הדור אינה ניתנת למחלוקת ואין עליה כל עוררין.
בשולי הדברים מיותר לציין את עמדתו של מרן זצ"ל בדבר פנייה לערכאות, כפי שהובעה על ידו פעמים רבות בשיעוריו ובכתביו, בין היתר בספרו שו"ת יחווה דעת חלק רביעי סימן ה' בזה הלשון: "אסור בהחלט לדון בדיני ירושות ונחלות וכן בדיני ממונות אלא ע"פ התורה".
גילוי נאות: הכותב מייצג את הגאון רבי משה יוסף שליט"א, יחד עם עו"ד בועז קראוס.