אל תהרגו את השליח / יעל קליגר

כל אחד שמתיימר להשפיע או להביע דעה שתישמע, שיפנים - אם הוא יתייחס לגופו של עניין, יש סיכוי סביר לנהל דיון ענייני, לא בהכרח שדעתו גם תתקבל, אבל היא לפחות תילקח בחשבון (טור אישי)

יעל קליגר | כיכר השבת |
יעל קליגר (צילום אישי)

אני משערת שלפחות חלקכם כבר יודעים, שנושא תדמית והתנהגות המגזר החרדי, זה נושא שאני לעולם לא נשארת אדישה אליו, כל סוגיה ודיון מגזרי שאני נחשפת אליו, זה לרוב לא יעבור על ידי מבלי הרהור שני שלישי או רביעי, לא אגזים אם אומר שזה יכול גם לבא לי בחלום.

השבוע מצאתי את עצמי מהרהרת בכל מיני סוגיות פנים מגזריות שעלו לדיון בפורומים כאלו ואחרים, למשל, המעורבות והבקיאות הפנומינלית של נתח לא מבוטל מהמגזר החרדי בנבכי סדרה טלוויזיונית שמתיימרת ואף מצליחה (לפחות חלקית) לגעת בניואנסים ולרדת לדקויות מעוררות התפעלות.

הדיונים לרוב, מעבר לכך שהם עולים לדיון ענייני, הם כמעט תמיד מעורבים בתת דיון, על הצורך / האובססיה / ההנאה / ההתפעלות של הצופה החרדי בתוכנית הזו. ובוויכוח כמו בוויכוח יהיו תמיד את אלו שיצקצקו בלשונם וישטפו את הצופים מנה אחת אפיים על היותם "לא חרדים", "לא יראי שמים" או "לא מייצגים".

נכחתי בדיון נוסף, אודות המספרים המטרידים של החוזרים בתשובה מול פורקי העול, בדיון ההוא, היו את אלו שדנו עניינית במספרים ובתופעה, והיו את אלו שבגרון ניחר הסיתו את הדיון ממושא הדיון לאדם שהעלה את הדיון בטענות מגוחכות של מגמתיות, השמצה, ובעיקר זלזול באותו אחד שהעלה את הנושא לדיון, לאמר, הכל נפלא נוצץ וזורח, מדובר בקטנות ממש, באחוזים בודדים של יוצאים, והכל במגזר (כמעט) פשוט מושלם.

הדבר השלישי שראיתי ושבעצם גרם לי לכתוב את הטור הזה, זו הכתבה המוקלטת המצוינת שנחשפתי אליה ב"כיכר השבת" אודות מצב האנגלית של הח"כים החרדים, ואני, שוב עשיתי את הטעות וקראתי טוקבקים, והיו שם הרבה כאלו שבאופן מיידי עברו למצב של התגוננות ותקיפה, ש"מה צריך בכלל ללמוד אנגלית", "משועממים", "עונת המלפפונים" ועוד תגובות בסגנון מזלזל לצד כמה תגובות אינטליגנטיות ושל כאלו שחשבו רגע לפני שהקלידו...

שלושת הדוגמאות הללו, הוכיחו לי שוב ושוב את הצורך בהפנמה של כל אחד שמתיימר להשפיע או להביע דעה שתישמע, שאם הוא יתייחס לגופו של עניין, יש סיכוי סביר לנהל דיון ענייני, לא בהכרח שדעתו תתקבל, אבל היא לפחות תילקח בחשבון, כי ברגע שמתנהל דיון כשצד אחד מעלה או מעורר נושא לדיון מעמיק ורציונלי, וצד שני לוקח את הכותב ועושה ממנו וממה שהוא מייצג צחוק, מבלי להתייחס מקצועית ועניינית לנושא הדיון, אולי ישמעו אותו, אבל לא יקשיבו לו...

אני לא אומרת שכל טענה שנשמעת בהכרח צריכה להתקבל, אני כן אומרת שאם מישהו מעלה בפנינו טיעון כלשהו יהיה זה אך בוגר ואחראי, אם נדון לגופם של דברים ולא לגופו של הטוען.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר