בואו נודה על האמת: אנחנו נהנים מתשומת הלב בתקשורת

מילא הגברים - נו, הם סתם לובשי שחורים וממלמלים טקסטים עתיקים בני 2,000 שנה מבוקר ועד ערב ובזמנם הפנוי עומדים ברחוב וזורקים: "היי צדיק, גילגלת תפילין היום אחי נשמה?" אבל הנשים, זה כבר משהו אחר. הן מפרנסות, עובדות, רואות עולם.

באותה מידה מפתחים הכתבים הנמרצים של הערוץ תזות תלושות מהמציאות אבל כאלה שמוכרות לחילונים כותרת מהדהדת שאין מאחוריה כלום ושום דבר. פרומואים בהם קריין בעל קול עבה ודרמטי אומר "הקריסה"! "ההתרסקות"! "הסוף"!.

ברור הרי שכל חילוני ממוצע שייקלע לשכונה חרדית מפוהקת בעיצומו של יום חולין, יצפה לראות בניינים קורסים, יוצאים בשאלה מזמרים זמירות שבת ביום ראשון עם סיגריה ביד שמאל ולולב ביד ימין, לא יבינו על מה ולמה נפלה השלווה המבורכת על הרחוב החרדי המנומנם. כלום לא קורס, כלום לא מתרסק, והכל כמנהגו נוהג. תינוקות של בין רבן מדדים לחיידר בחינניות, חסידים ואנשי מעשה- עם תיק התפילין בחייקם ממהרים לשטיב'ל, נשים צדקניות ממתינות בסבלנות בתחנת האוטובוס שייקח אותן לעבודה בהיי טק/ משרד רואי חשבון/ סמינר. אברכי משי שבים מסעודת פת שחרית אל שערי הכוילל לסיידר א', האידיליה במיטבה. שום דבר לא קורס, הכל עובד ודופק כמו שעון כיס בווסט חסידי.

אם רק אותם צופים אומללים היו מבינים עד כמה הניסיונות הנואשים של הערוץ העשירי להציג התמוטטות אמונית ופשיטת רגל ערכית הם נסיונות חלולים, מרוקנים מתוכן וחסרי בסיס. ובכל זאת, אל לנו להלין על העיסוק האובססיבי בחרדים.

כן, ברור שיש את הקנאים עם המבט היוקד העיניים, שיקומו ויזעקו "גיוועלד, רודפים אותנו על לא עוול בכפינו". אבל אם נביט נכוחה אל המציאות, בלי פניות ובאופן אובייקטיבי, נבין כנראה שהחבר'ה שם בערוץ 10 באים בטוב, לא במטרה להכפיש, לא במטרה לזרוק רפש, לא במטרה ללעוג.

בימים אלה, כשליצמן מרכיב ממשלות ומשחרר קנאביס להמונים, ובתקופה שכל כלי תקשורת שמכבד את עצמו לא יפסח על כתבה טובה שעוסקת בחרדים - אנחנו דיי נהנים מתשומת הלב הזאת.

אם פעם היינו העלוקות אוכלי החינם שלא משרתים ולא עובדים, היום אנחנו מגזר אוטופי קסום, שהחילונים ישקיעו את מיטב זמנם ומרצם על מנת להבין אותו עוד קצת.

נחמד להיות מחוזר, נעים לקבל תשומת לב חיובית. ואל תספרו לי שלא.