בעקבות חוו״ד מומחה:

פציעה של תרפיסט ספורט תוכר כתאונת עבודה

לפני כארבע שנים הרים התרפיסט מיטה כבדה וחש בפגיעה בעינו. בהמשך אובחן כסובל מקרע ברשתית. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו לפגיעה בעבודה אך תביעה שהגיש בבית הדין לעבודה התקבלה באחרונה (משפט)

מערכת פסקדין | כיכר השבת |
הרמת משאות כבדים. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה תביעה שהגיש תרפיסט ספורט נגד הביטוח הלאומי באמצעות עו״ד אלונה שימקין ממשרד עו״ד משה גלעד. המוסד סירב להכיר בקשר בין אירוע מ-2013 בו הרים התרפיסט מיטת טיפולים במסגרת עבודתו לבין קרע ברשתית העין שנגרם לו. המומחה הרפואי מטעם בית הדין קבע שיש קשר ברור בין הרמת המשקל הכבד לבין הפגיעה והשופטת רווית צדיק אימצה את חוות הדעת במלואה.

התובע, יליד 1951, סיפר שהוא עובד כתרפיסט ספורט של קבוצת כדור יד ברמת גן ומספק שירותים גם לנבחרת ישראל. במסגרת עבודתו הוא מטפל בפציעות קלות של שחקנים ולצורך כך הוא משתמש במיטת טיפולים מתקפלת שמשקלה כ-19 ק״ג.

לדברי התובע, באחד מימי אוקטובר 2013, בפעם הראשונה בה פתח את המיטה מאז העונה הקודמת, הוא הניף אותה בתנועה חדה כלפי מעלה, דבר שיצר עומס רב. תוך כדי הפעולה הופיעו בשדה הראייה שלו כתמים שחורים בצורות מוזרות. לאחר מכן הוא הרגיש שמצבו מחמיר ולכן הפסיק את הטיפול ופנה לבית החולים שם אובחן קרע ברשתית שהוביל לכפל ראיה וקטרקט.

הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכרה באירוע כתאונת עבודה ולכן הוא הגיש תביעה בבית הדין לעבודה. בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי ובמאי 2017 הגיש המומחה את חוות דעתו בה ציין שישנם מחקרים המצביעים על קשר בין הרמת משאות כבדים לבין התפתחות היפרדות רשתית באנשים קצרי רואי כמו התובע. בנסיבות אלה המומחה קבע באופן חד משמעי שיש קשר בין אירוע הרמת המיטה לבין היפרדות הזגוגית והקרע ברשתית.

הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עו״ד רונית סגל, ביקש לדחות את חוות הדעת וטען שהתובע לא נדרש להרים משאות כבדים באופן קבוע בעבודתו. כמו כן לדבריו, בספרות הרפואית יש מחקרים בודדים המצביעים על קשר בין הרמת משאות לבין היפרדות רשתית. זאת ועוד, הסיכוי שהיפרדות הרשתית נגרמה כתוצאה מתחלואה טבעית גדול מהסיכוי הקלוש שיש לכך קשר לאירוע.

אין טעות גלויה

אך השופטת רוית צדיק מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את התביעה. היא הדגישה כי בתי הדין נוהגים לתת משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה רפואי מטעם בית הדין. ״בשאלות רפואיות, בית הדין סומך את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא סוטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן״, כתבה.

השופטת ציינה כי לא מצאה שנפל פגם בחוות דעת המומחה או כי קיימת בה טעות גלויה, בפרט לאור התיעוד הרפואי אליו התייחס המומחה ושעל בסיסו ניתנה חוות דעתו.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שיש לאמץ את קביעת המומחה שקיים קשר סיבתי בין מחלת התובע בעינו לבין אירוע הרמת המיטה.

הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 6,000 שקל.

עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר