האם אנחנו אוהבים את הילד הצעיר יותר מאלו שקדמו לו? השאלה הזאת נשאלת בין זוגות הורים, ואלו שלא מודים בזה בפה מלא מתחבטים עם זה בינם לבין עצמם, התחושה היא שכן, אנחנו אוהבים את הצעיר יותר וזה יתבטא בפינוק והרעפת אהבה בלי סוף אך אם מצפון הורי שאולי זה לא בסדר...
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת בריגהאם בפנסילבניה, בו לקחו חלק 300 משפחות להן שני ילדים כל אחת, העלה בצורה חד משמעית כי הצעיר יותר הוא זה שזוכה לתואר הילד המועדף הנכסף, ואם לא לתואר בשמו המלא אז לפחות לפריבילגיה שהמעמד המתוק הזה מקנה לו. מהמחקר עולה כי הסיבה לכך מתחילה בכלל בילד עצמו. החוקרים טוענים שילד שחווה את עצמו כמועדף ואהוב ביותר במשפחה, אכן הופך לכזה. סוג של מחשבה שיוצרת מציאות.
החוקרים גילו כי הילדים הצעירים יודעים לחוש ולהעריך כי הם המועדפים על ההורים. איך זה בדיוק עובד? על פי החוקרים: ״אם הילד מניח שהוא הילד המועדף, וההורים מאשרים לו את ההנחה בהתנהגותם, הקשר בין שני הצדדים מתחזק. ולהפך. ילד חסר ביטחון שמרגיש שהוא פחות אהוב על ידי הוריו, בעצם יחליש בכך את הקשר איתם. הסיבה לכך, אנו מאמינים, היא שלילדים הצעירים נטייה להשוות את עצמם לאחים הגדולים, מה שפחות קורה להפך, ומתוך כך שהם צעירים, ויש לטפל בהם ולדאוג להם יותר, הם יסיקו שהם האהובים יותר, מה שלבסוף יגרום להם באמת להיות כאלה.״
אלכס ג׳נסן, מצוות החוקרים, אמר בראיון שהעניק לעיתון האינדיפנדנט הבריטי כי הוא וחבריו למחקר מצאו כי ילד שחש שהוא המועדף על הוריו יהנה מיותר חום ואהבה, יהיו לו פחות התנגשויות עם אבא ואמא, בעיקר בגיל ההתבגרות. ״זה לא שהבכורים לעולם לא משווים בינם לבין האחרים שלהם,״ אומר ג'נסן, אבל זה חלק פחות משמעותי בחיי היומיום ועיצוב אישיותם. ההורים גם נוטים יותר לומר לצעירים: למה אתה לא יכול להיות יותר כמו אחיך הגדול? ולא להפך.״
המומחים הפדגוגיים מרגיעים ואומרים שקצת אפליה לטובה לא פגעה באף אחד. ״הילד הצעיר במשפחה תמיד מעריץ את כל הגדולים ממנו. כשהורים מראים אהבה ותמיכה לכל ילדיהם, האפליה לטובה הזאת לא פוגעת באיש. ישנם הורים שאומרים שהם מחוייבים לתת לכל הילדים יחס שווה. אך זה לא נכון. לא, אתה צריך להתייחס אליהם בהגינות, אבל לא באופן זהה. אם ההורים יתמקדו בשוויוניות הם יפספסו את העובדה שלכל ילד יש צרכים משלו, והם שונים, וזה בסדר גמור.״