במורדות ליפתא שבכניסה לירושלים, מתחולל לאחרונה קרב איתנים בין גופים שונים, כשמי שעלולים לשלם את המחיר הם כ-20 נערים הזקוקים לסעד ולתמיכה תמידית, מאלו שנהוג לכנות - אולי בטעות - נוער שוליים.
לפני כשנה וחצי החל יהודה אפרתי, צעיר חרדי נמרץ, לנהל פרויקט מעורר השתאות והערכה, בו הוא מעניק משענת ומסגרת תומכת עבור צעירים מבתים חרדיים שנסיבות חיים עגומות וסיבות אחרות דרדרו אותם למצב בו הם מסתובבים ברחובות ללא תכלית.
תחילה הוא עשה זאת כמנהל חינוכי, ולאחר מכן הקים באופן עצמאי מוסד שכזה, בו חוסים 22 נערים המועסקים במגוון צורות מקוריות, במקביל לתמיכה נפשית מקצועית הניתנת להם בהתאם לצורך.
אלא שלאחרונה המפעל המרשים הזה עומד בפני סכנה קיומית, וכדי להבין את התמונה במלואה יש לשוב מעט אחורנית: בתחילת שנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, איתר יהודה מבנה מתאים למבוקשו, הממוקם בעמק ליפתא שבירושלים.
המקום התאים גם בשל הפן הכספי, מאחר והוא היה באחריות אגף בעירייה, שבכיר בו התיר את הכניסה למקום לצורך פעילות המוסד לנערים, כך שלכאורה לא נדרשה הוצאה כספית שוטפת על שכירות וכדומה.
מי שהמבנה הוצג כתחת אחריותה באותו הזמן, היתה עמותת "נצח ישי" אותה הקים איציק שכטר ומנהל אודי לוי, אנשי הציונות הדתית. באופן רשמי, יעודה של עמותה זו הוא סיוע לנוער בסיכון, רק שלטענת אפרתי היא לא קיימה כל פעילות כזו באותו מבנה עד שהמוסד שלו נכנס אליו, בהסכמתה.
זמן מה לאחר תחילת התבססות "ישיבת ליפתא" של יהודה אפרתי במקום, החלו הבעיות, כשמ"נצח ישי" מורים לו לממן מכיסו את כל הפיתוח הטכני של המבנה. לדבריו, אף שלא סוכם על כך מראש, הוא עשה זאת.
לאחר זמן מצא הפעיל החרדי עמותה אחרת שהסכימה לקחת תחת חסותה את מפעל חייו זה ולממן את ההוצאות הרבות הכרוכות בפעילותו למען הנערים, אותן הוא הוציא כל העת מחשבונו האישי "תוך גלגול חובות", אלא שב"נצח ישי" דרשו מאותה עמותה לשלם להם דמי שכירות חודשיים שעד אז כלל לא היתה דרישה לשלמם, מה שגרם לעמותה ההיא לחזור בה מכוונתה - לאכזבת אפרתי ונעריו.
לפני מספר חודשים, הגיעה דרישה חדשה מצד עמותת "נצח ישי": שישיבת ליפתא תשלם לה 6000 שקלים מדי חודש, משום שלטענת מנהלי העמותה, הם היו יכולים לארח במקום קבוצות של תיירים שמגיעים מחוץ לירושלים ושהיו מסכימים לשלם להם על כך, וב"אשמת" הישיבה הדבר נמנע ממהם, בשל היותה שם. הם אף איימו שאם הישיבה לא תשלם, הם יוציאו אותה מהמקום.
יהודה אפרתי: "חשוב לי לציין, שגם ככה הוא היה מארח מדי פעם במקום אנשים מבחוץ, כשבאותו זמן אני והנערים צריכים לצאת משם עד שהמקום יתפנה".
"האבסורד הכי גדול", הוא מסביר, "זה ש'נצח ישי' לא עשו שם פעילות לנוער בסיכון בשנים האחרונות, ובעצם הם הפילו עלינו את הפיכת המבנה למקום שמיש ונורמלי, בשיפוץ, בניקיון השטח, בהתקנת מנגנוני קודן בשער ובאבזור ואף בתשלום חובות חשמל שצרכו שוכרים ישנים, ולאחר שהסכמנו לזה מחוסר ברירה, הוא דרש שנצא ממנו, לטובת ביזנס שעכשיו, בזכותנו, הוא כבר יכול לעשות שם".
אפרתי הנבוך פנה לעזרתם של חברי הנהלת עיריית ירושלים, ואכן מרביתם התגייסו לטובתו ולטובת הנערים שבמצוקה.
ההתפתחות המשמעותית בפרשה הגיעה לפני 3 שבועות, כאשר גורמים מקצועיים בעירייה ומנהלי אגף הנכסים ומבני ציבור, ירדו לשטח, למבנה המריבה, להתרשם באופן ישיר מהנעשה במקום.
לאחר סיור זה, הגיעה ההודעה המפתיעה מטעם העירייה: ל"נצח ישי" כלל לא ניתן היתר בעבר להיכנס למבנה, ומשכך גם ההסדר אותו היא סיכמה עם "ישיבת ליפתא" אינו רלוונטי, ועל שני הגופים הללו להתכונן לפנות את עצמם מהמקום.
בשלב זה עבר העימות בין הצדדים - ישיבת ליפתא לנערים בסיכון ועמותת נצח ישי - לפסים אלימים: מאחר ובשל צרכים ביטחוניים מחליפים את הקוד שבעזרתו מתאפשרת הכניסה למבנה, והיות והקוד לא ניתן לעמותת נצח ישי ("בגלל הודעת העירייה שנצח ישי שקרו אותי, ושלמעשה אין להם כל שייכות למקום"), הגיעו אנשי העמותה אל המבנה, פרצו אליו והשחיתו את המנעולים.
"כמובן שמיהרתי להגיש נגדם תלונה למשטרה", מספר אפרתי, "והם מצידם הכחישו שעשו את זה. רק שהם לא תיארו לעצמם שהכל מתועד במצלמות, בהן נראה בבירור מנכ"ל העמותה אודי לוי מגיע עם אחיו, עו"ד במקצועו, כשהוא שובר את מנגנון הקודן ואף מטשטש את טביעת האצבעות שלו כדי להעלים ראיות".
מה שמקומם במיוחד את אפרתי, הפעיל המסור למענם של בני הנוער החרדים שבסיכון, הן הידיעות אותן הוציאו לתקשורת אנשי העמותה, בה הפרשה מוצגת כהתנכלות של ישיבה חרדית לעמותה של אב שכול, "כשהעובדות הן", הוא אומר, "שהעמותה הזו לא עשתה שם פעילות אמיתית לפני שבאתי; שהיא בכלל נכנסה למקום ללא היתר מהעירייה ושהיא זו שגרמה שהצעירים המטופלים אצלנו ייאלצו בקרוב לחזור לרחוב".
ליהודה אפרתי חשוב להדגיש עובדה נוספת: "ההנצחה של החייל ישי שכטר, שהוצבה במבנה על ידי 'נצח ישי' עומדת במקומה, והיא כמובן תמשיך ככה גם בעתיד - ולא כדי לרצות איזשהם גורמים אלא כי ככה ראוי וזה מובן מאליו".
תגובת "נצח ישי" כפי שנמסרה ל"כיכר השבת":
"עמותת נצח ישי היא המחזיקה היחידה במסמכי זכות שימוש בנכס מטעם עיריית ירושלים ומפעילה במקום למעלה מ-10 שנים פעילות לנוער בסיכון לזכרו של סגן ישי שכטר, בנו שי יו"ר העמותה, אשר נפל בקרב בלבנון".
"לפני שנה פנה סגן ראש העיר מר חיים אפשטיין לנצח ישי, ואמר לה כי ישנה קבוצת נערים בסיכון מרקע חרדי אשר נזרקו ממסגרתם הקודמת ומצויים ללא קורת גג. לאור נכונותה של נצח ישי לסייע לנערים אלו, סוכם בידיעת סגן ראש העיר מר אפשטיין וחבר המועצה מר אריה קינג, כי עמותת נצח ישי תפעיל תכנית במתחם עבור הנערים אותה ירכז מטעם נצח ישי מר יהודה אפרתי".
"מר אפרתי הסכים לכל האמור וריכז את התכנית תחת נצח ישי במהלך כל התקופה בפיקוחה המלא של נצח ישי. לאחרונה התברר כי מר אפרתי חתר תחת נצח ישי, חרף נכונותה לסייע לו ולנערים, שלא על דעתה, ופעל לסילוקה של נצח ישי מהמקום ולהחרבת מפעל חייו של האב השכול לזכר בנו".
"עמותת נצח ישי מצירה על צעדיו הפוגעניים של מר אפרתי כנגדה חרף נכונותה לסייע לו ולנערים. מעולם לא הועבר שקל ממר אפרתי לנצח ישי וכל טענה אחרת היא שקר מוחלט הדברים ניתנים להוכחה. מאחר ונצח ישי המחזיקה היחדה במסמכי זכות שימוש במקום כל הימצאות של מר אפרתי במקום ללא אישורה הרי היא בגדר פלישה ותטופל בפן המשפטי. כל טענותיה של נצח ישי מגובות באסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחתן".