רוכש מגרש לא שילם את מלוא הסכום שסוכם, וישלם על כך בגדול

הרקע לסיפור החל לפני כעשר שנים, כאשר הוחלט לבצע עסקת קומבינציה עם קבלן על מגרש שרבע מהזכויות בו שייכות לתובעים.

הקבלן החל בביצוע הפרויקט אך נקלע לקשיים והבנייה לא הושלמה. במהלך 2011 נאלצו התובעים, ביחד עם משפחת נוספת, להגיש נגדו תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בהמשך מונו כונסי נכסים שהוסמכו להשלים את הפרויקט. על בסיס מינוי זה נעשו ניסיונות להתקשר עם מי שיבוא במקום הקבלן וירכוש את זכויות התובעים במגרש.

במהלך 2016 נוצר קשר בין התובעים לבין שני רוכשים, ובסופו של דבר התובעים מכרו להם את זכויותיהם בבניין שנבנה. על יסוד ההסכם, שאושר בבית משפט במסגרת הליך הכינוס, התמורה הכוללת הועמדה על 3,970,000 שקל, אותם צריך היה לשלם עד דצמבר 2016.

בפועל, שולם לתובעים סך של 3 מיליון שקל, ולפיכך הם תבעו מהרוכשים את ההפרש שלא שולם, וכן 400,000 שקל שנקבעו כפיצוי מוסכם על הפרה יסודית של ההסכם.

הנתבעים טענו כי לא שילמו את היתרה כיוון שהתובעים הסבו להם נזקים כבדים. בין היתר נטען כי לא נרשמה הערת אזהרה על זכויותיהם, וכי התובעים לא שילמו עבור הוצאות השלמת הבנייה, דבר שגרם לעיכוב בעבודות.

לשיטת הנתבעים, לנוכח התנהלות זו הגשת התביעה הנוכחית היא שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

טענות לא מפורטות

מאחר שבשלב מסוים אחד הנתבעים העביר את זכויותיו לשני – התביעה נגדו נדחתה.

בהקשר לנתבע השני, השופט אילן קבע כי "מסתבר שלא הוצגה הצדקה כלשהי, ולו אחת ויחידה, לעיכוב תשלומי התמורה המלאה לתובעים".

כך למשל, בנוגע לאי רישום הערת אזהרה, השופט הבהיר כי התובעים לא התחייבו לאפשר רישום הערת אזהרה והדבר אף לא נקבע כתנאי לתשלום התמורה.

כמו כן, השופט לא מצא ראיות המוכיחות שהתובעים גרמו לעצירת הבנייה או לנזקים כלשהם.

בתוך כך השופט ציין העלאת טענות כלליות ללא שום תחשיב לא יכולה לבסס זכות לעכב תשלום תמורה לפי הסכם או לקזז אותה עקב מחדל שלא הוכח.

לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי התובעים זכאים לאכיפת ההסכם, כך שהנתבע ישלם להם את יתרת התמורה (970,000 שקל), בנוסף לפיצוי המוסכם. הנתבע אף חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד אריאל פלג עוסק ב- דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.