אאא

השופט אלעד וינשל מבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה תושב ירושלים שהואשם בשימוש בשטח למגורים ללא היתר. הזיכוי נבע מכך שמהיתר בנייה ישן של הבניין לא ניתן היה להגיע להכרעה ברורה לכאן או לכאן, והספק פעל לטובת הנאשם, כנהוג במשפט הפלילי.

המעניין הוא שבשלב מוקדם יותר של ההליך, ולפני שהיה מיוצג, הודה הנאשם בעבירה זו, והורשע בהתאם. במעמד הטיעונים לעונש, הוא ביקש לחזור בו מהודאתו, וזאת לאר רישיון (או "היתר") בנייה ישן משנת 1957, שנמצא לאחר הדיון בו הורשע.

מהיתר זה עלה, לטענת ההגנה, כי השימוש למגורים במקום מותר. השופט וינשל הסכים לביטול ההרשעה ולניהול הליך הוכחות.

מדובר על שטח בגודל של כ-77 מ"ר, בו הנאשם עושה שימוש למגורים. בנסיבות שנוצרו, המחלוקת התמקדה בשאלה האם היתר הבנייה הישן, מתיר שימוש זה. בהיתר מצויה טבלת שטחים של הבניין ופירוט מספר דירות, גודלן, חדרים ומחסנים, וכן עמודה ריקה ליד הכיתוב "מספר מחסנים".

המדינה וההגנה העידו לטובתן בעלי מקצוע רלוונטיים, כאשר כל צד טען כי ההיתר תומך בעמדתו. על דבר אחד לא היתה מחלוקת: ההיתר אינו ברור, וקיימות בו סתירות מהותיות שלא ניתן ליישב.

כך למשל, מצד אחד בעמוד מסוים של ההיתר (או "התשריט") צוינה המילה "מחסן" לגבי השטח שבמחלוקת, ואילו בעמוד אחר אותו שטח תואר כ"דירה". סתירה נוספת, בין היתר, היתה העובדה שבעמוד אחד של ההיתר צוין שמספר הדירות הכולל בבניין הוא 9, ואילו מטבלת חישובים בעמוד אחר בהיתר עולה כי מדובר ב-10 דירות.

"המאזניים שקולים"

בסיכומה של נקודה זו, השופט וינשל פירט והבהיר כי עיון בהיתר עצמו אינו מאפשר מענה למחלוקת והגעה למסקנה ברורה.

השופט הפנה לכך שמחד ישנן בהיתר אינדיקציות התומכות בעמדת המדינה (שלפיה מדובר במחסן שאסור למגורים) וכן אינדיקציות התומכות בפרשנות הנאשם - למשל גובה הקומה שמתאים למגורים. "למעשה ניתן לומר שהמאזנים שקולים וקשה למצוא עדיפות ברורה לפרשנות אחד הצדדים", כתב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מכאן השופט ניגש והבהיר כי לפי כללי הפרשנות, גם מסמכי תכנון ובנייה יש לפרש בהתאם לתכליתם. אלא שגם כיוון זה הוביל למבוי סתום שכן מדובר בהיתר בן יותר מ-60 שנה, ובמצב תכנוני שקדם לחקיקת חוק התכנון והבנייה. בנסיבות אלה, הבהיר השופט, קשה לבחון את התכלית האובייקטיבית או הסובייקטיבית שעמדה בבסיס הוצאת ההיתר והסתירות שבו.

השופט המשיך והבהיר כי במצב זה של קושי ממשי בפרשנות היתר הבנייה וכן בכללי הפרשנות המקובלים, וכאשר הנאשם העלה פרשנות סבירה שעולה גם היא בקנה אחד עם המצב התכנוני, הרי שהספק פועל לטובת הנאשם.

  • ב"כ המאשימה: עו"ד שרון מנדלבאום
  • ב"כ הנאשם: עו"ד רינה חורי

עו"ד רוני דובר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"