הקשר בין הפרעת קשב לבריאות השיניים

הרגלי אכילה – מחקרים מלמדים שאנשים עם הפרעת קשב נוטים להרגלי אכילה לא בריאים. פעמים רבות מדובר בצריכת מזון המעודד התפתחות עששת כמו פחמימות פשוטות. רבים מהאנשים עם הפרעת קשב שרויים בתודעת ה"חיים בהווה", מצב תודעתי שמתבטא בנטייה לעשות דברים מבלי לחשוב מספיק על תוצאותיהם, צורך בסיפוקים מיידיים, וצורך מוגבר בריגושים ובחוויות – כל אלה מגבירים את הסיכוי להרגלי אכילה לא בריאים. ראשית התמודדות נעוצה בעצם המודעות וההכרה באתגר. ההתמודדות עצמה לעיתים ארוכה ומתישה, אין בה קיצורי דרך. היא דורשת הטמעה חוזרת של הרגלי אכילה בריאים. הרגלים הם כמו חבלים המורכבים מסיבים רבים, כל פעולה שוזרת סיב נוסף בעבותות ההרגל. לפעמים החבלים של אנשים עם הפרעת קשב נפרמים בקלות יחסית, והטוויה שלהם ממושכת יותר, אבל אל ייאוש.

פגיעה בשן – השיניים ומערכת ההגנה שלהן יכולות להימצא בסיכון אצל אנשים עם הפרעת קשב. ממחקרים שונים עולה שאנשים עם הפרעת קשב נוטים להיפצע יותר. כמו כן, ניכרת נטייה להתעסק עם השיניים בצורות שונות אשר עשויות לפגוע בהן, כמו כסיסת חפצים וכדומה. שימוש בשיניים למטרות שאינן פונקציונליות כמו אוכל ודיבור, נחשב לפוגע בשיניים ומהווה סיבה לייעוץ רפואי. מומלץ כי אנשים עם הפרעת קשב יגיעו לבדיקות תכופות יותר. במקרה של עששת כרונית או התפתחות מהירה של עששת, יש להתייעץ ברופא המטפל ולבחון האם ישנו יובש בפה שקשור לטיפול התרופתי בהפרעת קשב.

טיפול רפואי – הפרעת קשב יכולה להשפיע על הימנעות מפנייה לטיפול רפואי, או להפריע למהלך הטיפול. למצב זה ייתכנו סיבות מגוונות כמו קושי לשאת כאב פיזי או רגשי ונטייה לדחות משימות לא חביבות ("דחיינות"), קושי בתכנון ועמידה בזמנים או ביצוע משימות הקשורות בזמן, קושי לקבל את סמכות ההורים, תנועתיות-יתר וקושי לשהות ברוגע במהלך הבדיקה הרפואית. ניתן להיעזר באמצעי סיוע חיצוניים, כמו לקבוע מראש מועדים לבדיקות מעקב, להיעזר בטכניקות להרגעה עצמית כמו תרגול נשימות, דמיון מודרך וכדומה. במקרה של ילדים, אפשר לקבוע תור לטיפול בשעה שהילד נמצא תחת השפעת טיפול תרופתי להפרעת קשב (בתיאום עם הרופא), לבצע לילד "הטרמה" שתכין אותו מראש למה שצפוי להיות לו. חשוב לזכור כי אנשים עם הפרעת קשב נוטים שלא לראות את העתיד בצורה בהירה ומוחשית, וההכנה מראש מקלה על המעבר וכניסה למצב חדש.

היגיינת הפה - אנשים עם הפרעת קשב עלולים להתקשות בהקפדה על צחצוח שיניים ביסודיות בהתאם להוראות. תחזוקת השיניים מצריכה מיומנויות של ניהול עצמי כמו התארגנות והנעה עצמית, תשומת לב לפרטים, התמדה ודחיית סיפוקים. רוטינת צחצוח שיניים חוזרת על עצמה ללא שהיא מעוררת עניין וסקרנות, והיא מאתגרת אנשים שרגישים לשעמום. הנטייה לחפש קיצורי דרך ו"לסיים מהר", גם היא יכולה להשפיע על היסודיות של צחצוח השיניים. אנשים עם הפרעת קשב נוטים להעדיף לעשות לאלתר דברים שמתגמלים מיידית, ולדחות לזמן מאוחר יותר דברים שהתגמול עליהם רחוק. ההשלכות של תחזוקת שיניים לקויה אינן מורגשות מיד, ולכן ישנה נטייה להזניח אותה.

ההתמודדות עוברת דרך רכישת הרגלים קבועים, המשובצים בשרשרת הפעולות האוטומטיות שהאדם עושה בהתארגנות הבוקר/הלילה שלו. אפשר להשתמש בתבניות-עבודה קבועות, כמו "אם-אז": אם מתפשטים להתקלח, אז מצחצחים שיניים, וכדומה. אפשר ליצור תזכורת קבועה, תגמול מידי עבור ילדים, וכל מה שיסייע לעבור את שלב הטמעת ההרגל בצורה עקבית ונעימה.

כשמדובר בילדים, יש לפקח שהם עושים את פעולת הצחצוח בהתאם להוראות, ולהזכיר אותן שוב ושוב. התזכורות יהיו בסגנון נעים וספונטני ובאופן שמזמין שיתוף פעולה. לפעמים נראה שקצב הטמעת ההרגלים הוא איטי יותר, ונראה שאינו מותאם לגיל. הפרעת קשב הינה "הפרעה שקופה". חשוב לזכור להפריד בין הגיל הביולוגי לגיל התפקודי של הילד. פעמים רבות המיומנות התפקודיות של ילדים אלו אינו תואם את גילם הביולוגי, והם זקוקים לתיווך ועזרת ההורים בהתאם לגיל התפקודי "האמיתי" שלהם. מודעות לכך יכולה לסייע להורים להתאזר בסבלנות ולהתמיד בתיווך ובהקניית הרגלים בריאים.

חיים דיין, דוקטורנט בבי"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית ויו"ר מכון "הקשב"

דודי שפיצר, דוקטורנט בבי"ס לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית.

בימים אלו מסתיימת ההרשמה לתכנית "מתחברים ומצליחים" קבוצות ב"זום" עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב. מדובר במיזם חברתי, ללא עלות למעט דמי רישום. לפרטים והגשת מועמדות נא כנסו לקישור