אאא

לרגל בין המצרים, ישראל שפירא חוזר ל"שער טיטוס", סמל הגלות בדורות עברו, וגדולי ישראל שביקרו במקום.

בפרק הקודם ציטטנו את התנא רבי עקיבא בביקורו בשער טיטוס. אחד מגדולי ישראל שנהג כמנהגו של רבי עקיבא, הוא הגר"א ברלינר (תלמיד חבר לגרד"צ הופמן ולגר"ע הילדסהיימר), שבשנת תרל"ג (1873) ביקר בשער טיטוס, וכולו דאב למראה ביזיון כלי הקודש. את רשמיו של הרב ברלינר, אנו לקטים מספרו 'ששה חודשים באיטליה'.

 

שער טיטוס (מאת Dnalor 01 - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0 at,  (ויקיפדיה))
שער טיטוס (מאת Dnalor 01 - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0 at, (ויקיפדיה))
הגדלה

בתחילת ספרו כתב הגר"א ברלינר בהתרגשות: "מטרתי הנכספת היתה... לא עתיקות רומי, אלא עתיקות ישראל!.. משאת נפשי היתה לראות ולחקור גווילי אבותי".

הגר''א ברלינר (באדיבות ישראל שפירא, מתוך ספרו 'ששה חדשים באיטליה')
הגר"א ברלינר (באדיבות ישראל שפירא, מתוך ספרו 'ששה חדשים באיטליה')

כשהגיע לשער טיטוס הוא נעצב אל ליבו ביותר לראות את אבותינו הולכים שפופים עם כלי הקודש, והחל דומע. נקרא את תיאורו המרטיט: "הנה עומדות רגלי תחת הקשת ובקמרון הפנימי רואות את כלי הקודש של בית מקדשינו, שולחן הזהב, המנורה על שבעת קניה והשופרות שהובאו לרומי.

"הנה רואות עיני רוחי, כיצד על אבותי, לאחר חורבן בית המקדש, לקשט עוד את תהלוכת הנצחון של אויבם, וכמנוצחים ושבוים הם נרתמים למרכבה, - ראיתי ועיני נתמלאו דמעות והוכרחתי להסב את פני. התיאור של אותם ימי אסון.. ניצב כמו חי לנגד עיני. אך תכף התעודדתי והתעוררתי. כל הסביבה המלאה חרבות זיכרון של תקופת ההוד והפאר הרומית – מזכירה אותי, שרומי כבר באה על ענשה...".

פירושו של הגר''א ברלינר על פירוש רש''י (צילום מסך: hebrewbooks.org)
פירושו של הגר"א ברלינר על פירוש רש"י (צילום מסך: hebrewbooks.org)
הגדלה

• • •

השלישי בעוברו בשער טיטוס, היה כ"ק הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן זי"ע, את רשמיו הוא כתב ב"פרוש מן":[1]

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"מכונת הקיטור השמיעה כבר את שריקתה הממושכת לאות קרבת התחנה, והקונדוטור הכריז בקול 'רומי'! – וכאשר שמתי את רגלי על אדמת רומי הייתי מביט וחושב, מתבונן וחולם, וכבני מרון עוברים לפני עיני זכרונות העבר.

 (Yossi Zamir/Flash90)
(Yossi Zamir/Flash90)
הגדלה

"זאת היא העיר שהייתה בעוכרת ירושלים, הקוראת הרס הרס עד היסוד בה! היא על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה. על אדמה זו הלכו כל גדולי ישראל וחכמיה להשתדל לפני המלכות לעבור ולבטל גזרות הרעות. וכאשר באתי לרומי הישנה, אני ובן לוויתי, ועברנו אצל 'ארקו די טיטא' [שער של טיטוס] ... עיני התמלאו בדמעות, אבל נשכתי בשרי בשיני והתחלתי לשחק.

"בן לוויתי שאל אותי בתימהון מפני מה אתה משחק? והשיבותי לו לאמר, ראה והבט את הדומיה, דומית קבר, השוררת כאן, חרבו וקברים, קברים וחרבות, ולא יותר. הזאת העיר הרועשת, ההומיה כהמות ימים, העיר המלאה חיים ותנועה מרכז העולם?.. איה הקיסר אוגוסטוס, ואיה אדריאנוס? איה נירון קיסר וטיטוס גס הרוח, ושארי הקיסרים שהתגאו וזחו זעתם נגד עם הישראלי?.. גם שנאתם גם קנאתם תאבד, בהבל באו ובחושך הלכו ובחשך שמם יכסה. אבל 'יבנה וחכמיה' המה חיים וקיימים בעם הישראלי!".


[1] פתיחה, עמ' 13-14 הובא אצל נאחז בסבך עמ' 292

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com