דף קמז
א. שמירת מאכלים וגזירות 1. נותנים תבשיל לתוך הבור כדי שישמר, ולא גזרינן לאשוויי גומות. 2. נותנים מים יפים ברעים כדי שיצננו, וצונן בחמה כדי שיחמו ולא גזרינן שיטמין ברמץ. 3. מי שנשרו כליו במים פליגי האם מותר לשלחן בצנעא, או דכל דבר שאסור בפרהסיא אסור אף בחדרי חדרים.
ב. דיני טלית וסודר 1. מנער טליתו חייב בחדתי או אוכמי או בקפיד, ואם לאו שרי. 2. היוצא בטלית מקופלת ומונחת על כתפיו חייב, וסודר שרי וא''צ שתהא נימא כרוכה, והיוצא במעות הצרורות בסדינו חייב. 3. מרזב, העושה אדעתא לכנופי אסור ולהתנאות שרי. 4. סכניתא שעל הראש, צריך לקשור שני ראשיה למטה מהכתפיים.
ג. רחיצה וניגוב 1. רחיצה בחמין הויא דיעבד, ולהשתטף בחמין ר''ש שרי ור''מ אוסר אף בצונן ור''י בצונן שרי ובחמין אוסר. 2. להסתפג, אסור בעשרה מגבות שמא יסחוט, ועשרה אנשים שרו להתנגב אפילו באלונטית אחת כיון דמדכרי אהדדי. 3. מניח האלונטית, לת''ק בחלון ואין למסרה לאוליירין, ולר''ש אף מביא לתוך ביתו וכן הלכה. 4. האוליירין מביאין את המגבות ובתנאי שיתכסו בהם.
ד. רפואה 1. סכין וממשמשין בבני מעים או בשינוי, שקודם סך או שעושה בבת אחת. 2. אין מתעמלין, וכן אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת כיון שמעמלת ומרפאה, והם קיפחו את עשרת השבטים ואת ר''א בן ערך. 3. מגררת אסור, ורשב''ג שרי כדרכו אם רגליו מלוכלכות בטיט, ואימיה דר''ש בר יהודה עשתה לו מגררת כסף מיוחדת לשבת. 4. אין יורדין לקורדימא, שמא יחליק. 5. אפיקטויזין, לרבב''ח ביד שרי ובסם אסור, ולר''נ אסור אף בחול מפני הפסד אוכלין. 6. עיצוב קטן, לפופי שרי ואם נפרקו חומרי שדרה אסור דמיחזי כבונה. 7. פליגי האם מחזירין את השבר. 8. נפרקה ידו אסור לטרוף בצונן אבל שרי לרחוץ כדרכו. ושרי להחזיר שבר.
הדרן עלך פרק חבית
שאלות לחזרה ושינון
דף קמז
א. שמירת מאכלים והגזירות (3)
ב. דיני טלית וסודר (4)
ג. רחיצה וניגוב (4)
ד. סוגי רפואות בשבת ודינם (8) הדרן!
פרק כ''ג שואל
דף קמח
א. דיני הלואה 1. מותר בשבת לשאול, אבל אסור לומר הלויני כדי שיזכור ולא יבוא לכתוב. 2. בחול שרי, וזהו דלא כהלל שמצריך לעשותה דמים, ואמרינן דאתי אף כהלל ובאתרא דקיץ דמיה.
ב. הנשים ממלאות מים ביו''ט כדרכן ולא מחינן בהו כיון דלא אפשר 1. חצבא זוטא, מרבים בהילוך. 2. חצבא רבא, מרבה במשוי. 3. לפרוס סודר, יבא לידי סחיטה. 4. יכסה, שמא יפול ויקשור.
ג. הדברים שלא מוחין 1. אסור ביו''ט לספק לטפח ולרקד. 2. לשבת בפתח המבוי דחיישינן שיפול כלי לרה''ר ויביאנו לרה''י. 3. בתוספת יוה''כ, אף דהויא דאורייתא, והטעם דמוטב יהיו שוגגין.
ד. הלואת יו''ט, לרב יוסף לא ניתנה להתבע שמא יכתוב, ולרבה שרי כדי שלא ימנע משמחת יו''ט. והשמועות 1. אם אינו מאמינו מניח טליתו, לרבה אף דניתנה להתבע מיהו אינו רוצה שיצטרך לבא לדין. 2. השוחט פרה וחילקה בר''ה אם היה מעובר משמט, ודחי שהרי התברר שהיה חול. 3. אם היה ר''ה אינו משמט ש''מ דניתנה להתבע, ודחי דאתי שאם נותנים לו לוקח וא''צ לומר משמט אני.
ה. ר''י שרי להקדיש ביו''ט, ומייתי 1. בשבת מניח טליתו ונוטל פסחו, ודחי דאיירי להמנות עמו על הפסח, והא דאמרינן אין נמנין בתחילה ביו''ט, מ''מ ברגיל שרי כיון שנחשב שנמנה. 2. נוטל לפסח מרועה, ברגיל אצלו דהקדישו וקאמר דעושה הקדש עילוי. 3. סתם משנה דביו"ט אין מקדישין מעריכין מחרימין ומגביהין תרו''מ, זהו בנדרים שלא קבוע להם זמן.
שאלות לחזרה ושינון
דף קמח
א. דיני הלואה (2)
ב. מדוע אי אפשר לשנות במילוי המים (4)
ג. הדברים שלא מוחין (3)
ד. המח' בתביעת הלואת יו"ט, והשמועות (3)
ה. להקדיש ביו"ט, והשמועות (3)