פרק ב: הערכה עצמית אצל ילדים עם הפרעת קשב

הערכה עצמית נחוצה כדי ליצור מוטיבציה להצלחה בלימודים. אדם שמעריך את יכולותיו ככאלה שאינם יכולים לעמוד בדרישות הלימודים, עלול לוותר מראש ולא יפתח מוטיבציה (חנוך לנוער)

חיים דיין | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

הערכה עצמית נחוצה כדי ליצור מוטיבציה להצלחה בלימודים. אדם שמעריך את יכולותיו ככאלה שאינם יכולים לעמוד בדרישות הלימודים, עלול לוותר מראש ולא יפתח מוטיבציה, גם כלפי משימות שבטווח היכולת שלו. איך עובד "הראש" של הערכה עצמית אצל ילדים עם הפרעת קשב?

סוגים של הערכה עצמית

הערכת יתר היא מצב בו האדם אומד את יכולותיו ככאלה שגדולות יותר מכפי שהן בפועל. הערכת יתר יכולה לטפח לציפיות גבוהות מידי של האדם מעצמו ולאכזבה כאשר הן מתנפצות על סלע המציאות. אדם שמעריך את יכולותיו כגבוהות מידי, עלול לפעול מתוך חוסר היערכות ואף להימנע מקבלה/הפנמה של משוב מהסביבה, או לגלות חוסר נכונות לשתף פעולה עם עזרה המוצעת לו, וכך הוא יכול להיגרר לכישלונות חוזרים.

הערכת חסר היא מצב שבו אדם תופס את יכולותיו כקטנות יותר ממה שהן באמת. הערכת חסר יכולה לגרום לאדם להנמיך ציפיות מעצמו, לא לפתח מוטיבציה להצליח, לחוש חסר יכולת וערך וכתוצאה להימנע מהתנסויות חדשות שיכולות לפתח אותו.

אחת מדרכי קניין החכמה הוא להיות "מכיר את מקומו", להעריך את יכולותיו כמות שהם, לא ביתר ולא בחסר. הערכת יתר והערכת חסר קשורות זו בזו. מצד אחד, לפעמים תחושה פנימית של הערכת חסר גורמת לאדם לפצות על כך באמצעות טיפוח תחושות של הערכת יתר, אשר נותנות לו תחושה של יכולת אל מול הערכת חסר פנימית שמקננת בקרבו. מצד שני, לפעמים תחושה של הערכת יתר גורמת לאדם לטפח ציפיות גבוהות מידי ולחוש כשלון כאשר אינו מצליח לעמוד בציפיותיו. אז הוא מעריך את עצמו כמי שאינו מסוגל לממש את יכולותיו, אבל זו מסקנה שגויה, היות שמלכתחילה חווה את יכולותיו בצורה גבוהה מכפי שהן באמת.

הערכה עצמית אצל ילדים עם הפרעת קשב

מחקרים שונים מצביעים על כך שילדים עם הפרעת קשב נוטים להערכת יתר. מה שמעניין שלפעמים דווקא בנושאים שבהם מתקשים, צפויה יותר הערכת-יתר של היכולות שלהם, וכאשר הם קיבלו משוב חיובי שחיזק את ביטחונם העצמי, ניכרה ירידה במידת הערכת היתר - מה שמחזק את ההשערה שהתנודות בהערכה העצמית קשורות להתמודדות רגשית של הילד עם נושא של תחושת יכולת מול תחושת חוסר אונים.

העניין נעשה מורכב יותר בקרב ילדים שדפוס ההערכה עצמית שלהם אינו שיטתי, לפעמים הם נראים כבעלי הערכת יתר, ולפעמים כבעלי הערכת חסר. חוסר העקביות מקשה על ההורים להבין את קו-המחשבה של הילד ולגבש תגובה שיטתית לצרכיו.

הבנת העקביות בהתנהגותם של ילדים עם הפרעת קשב, אינה פשוטה, ועדיין ישנן סוגיות שאינן נהירות די צרכן. אבל עדיין אפשר לנסות יותר להבין את הראש של הילדים הללו. עובדה שישנם הורים רבים שמצליחים להבין את הילדים ולמצוא פתרונות מותאמים לצרכיהם.

אנשים עם הפרעת קשב, לא מקשיבים מספיק למציאות החיצונית. הם מצפים שהמציאות החיצונית תקשיב להם, שתתאים את עצמה אליהם. אבל למציאות יש חוקים משלה, ולפעמים היא טופחת על פניהם בעצמה, ומכאן מתפצלים שני מסלולים. יש כאלה שמתעוררים בבהלה משקיעתם בעולמם הפנימי, מסיקים שההקשבה שלהם לעולם הפנימי היא הרת אסון, מכלילים מכשלון נקודתי על כלל היכולות שלהם ומתייחסים אל המציאות בזהירות רבה מידי. הם מפסיקים להקשיב לעצמם, למעוף, לחזון, ומבליטים את מגבלות הכח שלהם – כך יכולה להתפתח הערכת חסר.

מסלול אחר אפשרי הוא, אנשים שמתרעמים על המציאות שהעירה אותם משקיעותם בעולמם הפנימי. הם דווקא מתווכחים עם המציאות ומתמרדים נגדה. הם מנסים למחוק אותה באמצעות התעלמות מקיומה, כמו מענישים אותה על סירובה העיקש להתיישר לפי דעתם – כך יכולה להתפתח הערכת יתר.

המשחק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני תופס מקום משמעותי בבסיס ההערכה העצמית. חווית ההצלחה הראשונה, זו שמפתחת אצל האדם תחושת יכולת בסיסית, מתגבשת דווקא מתוך שקיעותו בעולם הפנימי שלו וחוסר התייחסות ריאלית למציאות. בשלבים מוקדמים של החיים כאשר רצונותיו של התינוק מתמלאים – כמו הרצון בתחושת שובע, הוא חווה זאת כהצלחה ויכולת שלו, היות שטרם התפתחה אצלו להיכולת להכיר במציאות החיצונית ולהבדיל בין הרצון שלו להחלטה של ההורה להזין אותו. מבחינתו הרצון שלו גורר מימוש. עם הזמן הוא לומד את מגבלות הכח שלו, הוא מבין שהרצון שלו לחוד לא יכול ליצור את מטרותיו וכי, בנוסף, עליו לעשות מעשה. השגת מטרה היא שילוב של הרצון והיכולת, ולכן גם הערכת היכולת מושתתת על שניהם יחד. הרצון מותח את גבולות היכולת וגורם להם להתרחב, היכולת מגבילה את מרחב הרצון, אך גם גורמת לו להיות ממשי. ילדים עם הפרעת קשב לפעמים מבלבלים בין הרצון ליכולת.

הצלחה גוררת הצלחה

הערכת יכולת עצמית מושפעת מהאופן שבו אדם מתייחס להצלחותיו וכשלונותיו בעבר. הצלחה גוררת הצלחה. ההצלחה הקודמת היא כמו מצבר חשמלי שנותן אנרגייה להצליח שוב. המודעות להצלחה היא ה"כבל" שמעביר חשמל מהמצבר להצלחה הבאה.

לפעמים תשומת הלב שלנו אינה מופנית להצלחותינו בעבר, וכך אנחנו מחמיצים את הדינמיקה של הצלחה גוררת הצלחה. הצורה שבה אדם תופס את נסיון העבר מסייעת לו להעריך את יכולותיו לעתיד. כאמור, אדם שחווה כשלונות רבים, עלול לפתח הערכת יתר – כדי לפצות את עצמו מול המפגש הכואב עם המציאות, או לפתח הערכת חסר ממקום של תבוסה וכניעה למציאות.

האתגרים הרבים שחווים אנשים עם הפרעת קשב, דוחקת בנו לתת משנה תשומת לב לזיהוי חוזקות ולפיתוח הערכה עצמית מותאמת. כדי לסייע להם בכך, כדאי להיעזר במודל במב"ה שהוצג בפרק הקודם.

הכותב עו"ס קליני ודוקטורנט, יו"ר מכון הקשב.

לתגובות: hakshev.adhd@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר