אאא

לאחרונה האמיר שער המטבע הווירטואלי "ביטקוין" לכמעט 40,000 דולר עבור מטבע אחד. מי שמחזיקים ביטקוין ומתכננים למכור אותו ברווח, אולי בחשש שבקרוב שערכו ירד; וגם מי שכבר מיהרו למכור ביטקוין שנהנה מעלייה מטאורית בשערו במהלך החודשים האחרונים – צריכים לקחת בחשבון שיש עוד מישהו שמבקש את הנתח שלו: רשות המסים.

בשבועות האחרונים הלכו והתרבו הדיווחים אודות פניה של פקידי שומה מרשות המסים למנהלי זירות מסחר וירטואליות, כמו גם על מכתבים שנשלחו לישראלים המחזיקים במטבעות דיגיטליים דוגמת הביטקוין – אפילו כאלה שכלל לא מחזיקים בתיק ברשות המסים, דהינו מחזיקים את המטבעות הוירטואלים באופן פרטי. .

הפניות הראשוניות האלה מסמנות, כי ברשות המסים מבקשים "להצטרף לחגיגה" סביב המטבע, שממשיך לשבור שיא אחר שיא בחודשים האחרונים.

מה שמאפשר לרשות המסים לאתר את אותם ישראלים רבים המחזיקים במטבעות וירטואליים, הוא בעיקר מידע שהיא מקבלת מכוח אמנות והסכמים בינ"ל. כתוצאה מאלה, החלה לאחרונה ישראל לקבל מידע על חשבונות של ישראלים במדינות האיחוד האירופי, לצד מידע שזורם בשנים האחרונות מה-IRS (מס ההכנסה האמריקאי).

סביר שהמידע מגיע גם מזירות המסחר המסודרות בעצמן וגם מהבנקים בישראל.

אומנם, בניגוד לשווקים פיננסיים אחרים, המסחר בשוק המטבעות הדיגיטליים ("שוק הקריפטו") המתנהל הן בין אנשים פרטיים והן בזירות מסחר וירטואליות ברחבי העולם, אינו כפוף לרגולציה. כך מתאפשר גם המצב הייחודי בשוק הקריפטו של שמירת חשאיות רבה בנוגע לזהותם של המחזיקים במטבעות. גם כאן יש הבדל בין סוגי מטבעות, שכן בחלקן כגון ביטקוין ואית'ריות ניתן לעשות "טרייסינג" דרך מערכות מסודרות כגון הבלוקצ'יין ובחלקן, כגון: מונרו וזיקאש לא ניתן לעשות טרייסינג ומחזיקיהם נשארים אנונימיים לחלוטין.

אלא שכאשר מתבצע מעבר בין העולם הווירטואלי לעולם המסחר המוחשי, למשל כאשר אדם מבקש לממש את רווחיו בגין עליית שער המטבע – הרשויות נכנסות לתמונה. לפי ההערכות, היקף המסחר היומי בשוק הקריפטו עומד על כ-200 מיליארד דולר, כששוויו הכולל של השוק מגיע לכ-750 מיליארד דולר.

עו"ד אורי גולדמן, שותף מייסד במשרד גולדמן ושות', מומחה למיסוי ואיסור הלבנת הון, הסביר כי המהלך של רשות המסים אינו מפתיע כלל ועיקר.

לדברי עו"ד גולדמן, "ברור שכאשר מצד אחד קיים בישראל גירעון תקציבי שהולך וגדל מיום ליום, וכשמצד שני יש שוק שהולך ופורח במימדי ענק – המוטיבציה של רשות המסים לחפש את כל אותם מחזיקי מטבעות וירטואליים מרקיעה שחקים".

עוד הוסיף גולדמן, כי "מי שלא הבין שבעקבות חילופי המידע בין הרשויות בישראל, אירופה וארה"ב יגיע גם תורם של מחזיקי המטבעות הוירטואליים ובראשם הביטקוין, כנראה כיסה את עיניו ממש חזק. כך פועלת רשות המסים מאז ומעולם, והיה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהיא תגיע גם למחזיקי המטבעות הווירטואליים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עו"ד גולדמן הזכיר גם שלשיטתה של רשות המסים שקיבלה גם חיזוק מבית-המשפט, "הביטקוין אינו מטבע אלא נכס, ולכן המיסוי על עסקאות שמתבצעות בו, כמו גם מכירתו ברווח, מחייבים תשלום של מס רווח הון – כלומר 25%. מכאן, שלרשות המסים משתלם במיוחד להשקיע מאמצים בתחום".

עו"ד גולדמן מסביר, כי כמובן שהדבר מאפשר לתכנן את המס גם מהצד השני, כולל במעברים בין סוגי מטבעות וירטואלים ובעת הפיכתם לכסף "פיאט".

עוד יש לזכור, כי הבנקים, במיוחד בישראל, מקשים מאד על קבלת כסף שמקורו במטבעות קריפטוגרפים ולכן עו"ד גולדמן מציע לרשות המסים כי ככל והיא מתכוונת ליזום מהלך של חיוב במס, שתפעל גם לסייע מהצד השני- דהיינו לאפשר תשלום מס במטבעות קריפטוגרפים או לחילופין להורות לבנקים לקבל את כספי המימוש בבנק, לכל הפחות לצורך תשלום המס. שאחרת גם אם רשות המסים תנסה לחייב את אותם בעלי מטבעות קריפטו במס, הרי שבפועל היא לא תוכל לבצע הליכי גביה ולהעשיר את קופתה, שכן נראה כי לשם היא מכוונת.

עו"ד גולדמן מסביר, כי רק אם וככל שמהלך יתואם ויאושר יחד עם הבנקים ויחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון הוא יביל לפיתרון שאליו רשות המסים רוצה להגיע