סמסטר קיץ 1928

הסטודנט של ארווין שרדינגר: הרבי מליובאוויטש

לפני שהרבי מליובאוויטש הפך למנהיג השביעי של חסידות חב"ד, הוא התגורר בברלין. ספר על תקופה זו, טרום "קבלת הנשיאות", חושף קשר מפתיע בין הרבי להוגה הניסוי המפורסם "החתול של שרדינגר" (חסידים)

חיה כהן | כיכר השבת |
הרבי מליובאוויטש, ארווין שרדינגר (צילום: יוסי מלמד, jem | ויקיפדיה)

בשבת האחרונה ציינו חסידי חב"ד 70 שנות נשיאות לרבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אך כיצד נראו חייו לפני שהפך לאחד מהמנהיגים המשפיעים בהיסטוריה היהודית?

יהל אור, איש ספר, עורך ומתרגם, פרסם היום (יום א') פוסט לפיו בקיץ 1928 (תרפ"ח) שימש הרבי כסטודנט אורח באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. כהוכחה לכך, מצורף לפוסט תצלום הכולל את רשימת הקורסים והמרצים לסמסטר קיץ 1928 בכתב ידו של הרבי.

בין המרצים איתר אור את הכימאי ולטר נרנסט שאחראי למשוואת נרנסט ואת הפיזיקאי ארווין שרדינגר, הוגה הניסוי המפורסם המכונה "החתול של שרדינגר", במסגרתו החתול נמצא במצב פרדוקסלי בו הוא חי ומת בו זמנית.

התצלום מובא מתוך הספר "Early Years" (השנים הראשונות) בו מוצג תיעוד היסטורי מקיף ומרתק של חיי הרבי. הספר נכתב על ידי השליח הראשי להונגריה הרב ברוך אוברלנדר ומנהל ארגון JEM הרב אלקנה שמוטקין שערכו מחקר שנמשך 15 שנה המבוסס על מסמכים אותנטיים, מכתבים ויומנים.

"כאחד שמכיר הרבה אנשי תרבות דרך מסמכים והכתבים שלהם" אומר אור, "יש תופעה שחוזרת על עצמה: ככל שאתה חופר יותר ומתקרב יותר לאותו איש תרבות, מתגלים גם צדדים פחות מושלמים שלו, שלא לומר מכוערים, לא משנה כמה הוא גדול וכמה הרעיונות שלו גדולים. אבל בחוויה האישית שלי, אצל הרבי זה בדיוק להפך. ככל שיותר מתקרבים ומנסים לגלות עוד שנה פחות ידועה, מה הוא עשה בזמנים מסוימים, מגלים יותר ויותר כמה גדלות יש באדם אחד".

אמונה צולעת

עם זאת, מעניין לציין שלמרות שהיה סטודנט בעצמו, הרבי התנגד ללימוד באוניברסיטאות. במכתב מאלול תש"י לאחד מחסידיו כתב הרבי "נבהלתי לשמוע שיש סברא אצלו לבקר ללמוד באיזה קולג' וכהאי גוונא. תקותי ובטחוני שיזניח סברא זו לגמרי, וירגיע רוחי בבשורה טובה זו".

בשבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו התבטא הרבי בחריפות נגד לימוד במוסדות אקדמיים: "אדם שעושה חשבון שבעוד מספר שנים יצטרך למצוא פרנסה, ולכן מוכרח ללמוד בקולג' - מעיד על עצמו שהוא "חיגר" רוחני, בעל אמונה "צולעת". כלומר: הוא אמנם מאמין בהקב"ה, ומאמין שהקב"ה זן ומפרנס לכל, וכפי שאומר בפה מלא לאחר כל ארוחה "כי הוא אל זן ומפרנס לכל"; אבל הוא "צולע" באמונתו - הוא לא משער שהקב"ה מסוגל לפרנסו באופן אחר, אלא דוקא כשילמד בקולג'! הרי הקב"ה זן ומפרנס לכל זה חמשת אלפים שבע מאות חמש עשרה שנה, עוד לפני בואו של הקולג' לעולם...זאת ועוד: ידוע שמספר המתפרנסים ומסתדרים במקצוע שלמדו הוא מיעוטא דמיעוטא (ואפילו רבי מאיר, שחייש למיעוטא, סבור שלמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן); ולאידך - רואים בחוש שרובא דרובא מאלו שנשארו ללמוד בישיבה זן הקב"ה ומפרנס בהרחבה".

בספר "הרבי" (עמ' 133) מובאת תשובתו של הרבי לשאלה מדוע אוסר על לימודים אקדמיים כשהרבי בעצמו למד באוניברסיטה? "היא הנותנת. נניח וקורה שמישהו נופל מבית של ארבע קומות ואינו נחבל - האם נסיק מכאן שיכול כל אדם לקפוץ מבית של ארבע קומות?".

במענה אחר כתב הרבי: "ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז׳ בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאני לידי נסיון) - ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ [=מלגת לימודים] אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי. ולפלא גדול: האמנם אין אמה תחיה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם - והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק״ל)".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר