אאא

אין שני בני אדם זהים, לכל אחד יש ייחודיות משלו, וצרכים משלו. וע''פ חז''ל ידוע שהאיש והאשה הם שני חצאי נשמה אחת, ומכיוון שכך, עלולים הם לחשוב שהם גם אמורים להיות דומים זה לזה, וזו טעות!

יש להבחין בין שני סוגי הבדלים:

האחד - שוני אישי, בלי כל קשר לחיי הנישואין.
השני - שוני מעצם זה שהוא איש והיא אשה.

ובנוסף לזה חלק מצרכיו הייחודים של הבעל מנוגדים לצרכיה של רעייתו, וחלק מצרכיה של האשה מנוגדים לצרכיו של בעלה, וזה חשוב לדעת בכדי שלא יחשוב אחד על השני כאשר לא מילא את צורכו שזה נובע מחוסר רגישות, וחוסר התחשבות.

דו שיח

אשה מספרת לבעלה על מצוקה כלשהי, חוויה שעברה באותו יום וכדו', ובעלה מגיב לה 'אני רוצה שקט', וכד'.

מה שגורם לבעל להגיב כך זה... 'אי רגיעה'.

הקב''ה שזר בגופו של אדם תחושות שתפקידן לגרום לו לפעול כדי לשפר מעשיו, כמו אדם רעב שחש תחושת רעב, זה סימן שהוא צריך לאכול.

אותו הדבר אצל הגבר כאשר אשתו מספרת לו על קשייה ומצוקותיה, הבעל חש תחושת 'חוסר רוגע', וזה נותן לו 'תפקיד' לדאוג שלאשתו יהיה טוב ולמלא את צרכיה, ומה שאומר לה 'אני רוצה שקט', כוונתו היא שלא טוב לי מהמצב שקשה לך, מלחיץ אותי שלא טוב לך, אני רוצה שקט. כי האיש רוצה לשמוע שטוב לרעייתו.

כאשר האשה מספרת לבעל על קשייה, היא זקוקה להסכמה מבעלה עם קשייה, כך היא מרגישה שהוא מחובר אליה רגשית, ואין זה מראה על חולשה ונחיתות מצידה - אלא הזדהות רגשית.

מהאמור לעיל נוכל לפענח מקרה: אישה מספרת לבעלה, 'אני מאוד עייפה', 'חם מאוד', וכו' וכו', הבעל שקשה לו לשמוע קושי מרעייתו וחש מיד באי נוחות, הוא פועל מתוך תחושת דאגה, ונותן מיידית פתרונות לאשתו - 'לכי לנוח', 'תדליקי מזגן', וכדו'.  והאמת שהאשה לא הרגישה כלל ועיקר שבעלה פתר לה את מצוקותיה, כיון שהיא זקוקה להרגיש שבעלה מזדהה ומסכים איתה במה שעוברת, לכן הנכון הוא שיאמר: 'אין ספק שהעבודה שלך מאוד מעייפת'.

  • טיפ: כדאי מאוד שהאשה לא תספר מיד בשובו של הבעל לבית על קשייה, אלא לאחר זמן מה, או שתתחיל בדברים שיתנו לו תחושת רוגע ושלווה ואח''כ תעבור גם לקשייה.

דוגמא נוספת, כאשר אשה אומרת לבעלה 'דאגתי לך', והבעל מגיב  'למה דאגת', / 'ממה יש לדאוג',  שבזה הוא שומע ממנה שהיה לה קשה, וזה גורם לו לחוסר רגיעה, לעומת זאת אצל אשה נוכל למצוא שהיא כן נהנית לשמוע משפט שכזה שמרגישה שבעלה דאג לה. 

תודה

גבר מאוד זקוק מרעייתו ל'הכרת תודה' – שאשתו תודה לו על כל פעולה שעשה ואפילו הקטנה ביותר.

במילת 'תודה' יש שתי משמעויות.

האחת: המקבל הבחין בחפץ שניתן לו. 
השנייה: הצהרה של המודה, שהנותן 'התנדב' ועשה מעבר ליכולתו.

בדרך כלל האשה רואה בתודת בעלה כמו משמעות הראשונה. ואילו האיש מתמקד במשמעות השנייה, שעשה מעבר לחובתו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מכיוון שהאשה רואה את כל מעשיה למען המשפחה כמילוי חובה ולא כהתנדבות, ממילא נבין מדוע קשה לאשה להכיר תודה לבעלה, לעומת אחרים שאין לה שום קושי, כי היא רואה את בעלה בדיוק כמו שהיא רואה את עצמה למען המשפחה, מחוייבת, כי תודה אומרים למי שהתנדב, והיא רואה בבעל שותף מלא במערכת המשפחה ולא כמתנדב.

הבעל - תכליתי, האשה = שותפה

אשה היא שותפה. משתפת ע''י הדיבור אפי' שאין נפק''מ. רואה בבית מערכת של מחויבות.

מדברת בצורה כוללנית, לדוג' קניתי לבית...

שואלת ומתייעצת עם בעלה על אף שיש לה תשובה והחלטה משלה, דוג': 'היכן לתלות את התמונה'.

הגבר הוא בודד. מדבר כשיש לו ענין – תכלית.

כאשר נפגע מסתגר ברגשותיו. מדבר בצורה אישית, דוג': 'קניתי לך'. שומע מצוקה – נותן פתרון.

  • הכותב משמש כמדריך חתנים