נשים מקומן במטבחון: אלו החרדיות שמכורות לפוליטיקה

(צילום: שאטרסטוק)

לפני כשנתיים חברה המליצה לי לפתוח חשבון בטוויטר. הייתי סמוכה ובטוחה שנשתבשה דעתה עליה. שאני, א-פוליטית מוצהרת, אכנס לזירה הפוליטית הכבדה והעתיקה הזו?! לא יקרה. אנחנו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו, כמו מזרח ומערב (או שמא שמאל וימין). כל דבר שקשור באופן ישיר ואף עקיף לתחום הזה מרתק אותי כשלג דאשתקד. אבל היא הבטיחה נמרצות שסגנון הכתיבה שלי יתקבל שם באהדה וכאן כבר התקשיתי לסרב. אז הורדתי את האפליקציה, התחדשתי בפרופיל והתחלתי לצייץ את הגיגיי. מפה לשם, 8.5 אלף עוקבים, אבל לא בזה נעסוק (היום).

חני, למה לך פוליטיקה עכשיו?

"תראי, אבא שלי מאד אוהב ומעורב בפוליטיקה. מכיר את כל הפרשנים ומי שקשור לתחום. הייתי שומעת אותו בבית, בילדותי - ונדבקתי בחיידק. לא אשכח שבגיל 8 ישבתי לידו, בבחירות של 2015, עם שני מחשבים ניידים, רדיו וטלפון וצפינו במדגמים. הייתי עורכת רשימות ומכינה טבלאות, בניתי גושים וממשלות אפשריות. בלי קשר, גם התעניינתי מאד בכתיבה והייתי כותבת לעצמי, למגירה.

"בשלב מסוים, לפני שנה וחצי, אמא שלי שלחה טקסט שלי לחבר של המשפחה שהוא עיתונאי והוא העביר אותו לעורך "בקהילה". שבוע אחר כך התפרסמה הכתבה הראשונה שלי שעסקה בהפגנות שנערכו מול ביתו של הרצוג בגין המינוי של הדובר שלו. פשוט באתי למקום ונזרקתי למים. זוכרת שראיינתי ממש את אחד המפגינים ומאד התרגשתי כשהכתבה פורסמה".

איך מקבלים את העיסוק שלך בבית?

"בבית קיבלו יפה מאד, עד שהתחלתי לעבוד בזה בפועל, בצורה רצינית. ההורים חששו איך זה נתפס בחוץ, 'לאיזה עולם היא מכניסה את עצמה, האם הוא לא מסוכן מדי? הוא בעיקר של גברים'. אז הצבתי לעצמי סייגים שישמרו עלי. למשל, כשאני הולכת לראיין חבר כנסת, מקפידה שהדלת תישאר פתוחה, לשמור על הלכות ייחוד. וכן, אמא שלי (שלא יודעת מיהו ראש ההמשלה, אגב) בהחלט ניסתה למשוך אותי להתעניין בדברים נשיים, איפור ובגדים, אז אני לגמרי משלבת בין העולמות".

האם החברות שלך נרתעות ממה שאת עושה?

"לא. אני משתדלת לא לערב אותן ולהשאיר את העבודה בעבודה".

ואם כבר, איך אנשים זרים מגיבים כשהם שומעים מה את עושה?

"הם מאד מופתעים ומעריכים ושואלים איך הגעתי לזה. תראי, יצא שקיבלתי תגובות שליליות. בעבר חשפתי כמה מקבלים חברי הכנסת בוועדת החקירה של אסון מירון ואנשים טענו שאני מזלזלת בעבודת הקודש שלהם. למדתי לא להתייחס לפידבקים כאלו ולשים אותם בצד".

כבר נגיע לסיפור הזה, אבל קודם, אם יכולת לשנות דברים בהיבט הפוליטי, באופן מיידי - מה הכי היית רוצה שיקרה?

"כל הזמן שואלים אותי אם אני לא רוצה לחולל שינוי, אז התשובה שלי היא 'לא'. אני לא רוצה להיות מתויגת כאישה או כחרדית, אלא כעיתונאית שאוהבת לדבר פוליטיקה. אם איחשף לעוולה במקום כלשהו, לא אחשוף אותה, כי לא לשם כך נכנסתי לפוליטיקה.

"מה שכן, אני מזוהה ברשת כזו שנלחמת בפמיניזם החרדי. אני לא מאמינה בו. רוב הבנות שמתעסקות בו מגיעות ממקום ממורמר ומתוסכל על הציבור החרדי וחשוב לי להעביר את המסר שמדובר בקומץ קטן שלא מייצג אותנו וכך הן יישארו, כי אף אחד לא תומך בהם, בטח שלא הרבנים. זה רק הן לעצמן, אז הן גם לא ישרדו בטווח הרחוק".

אפשר להתפרנס מהעיסוק שלך?

"ידוע שבתקשורת השכר נמוך יותר, אבל אני רוצה לעשות את מה שאני אוהבת ולא לבזבז את הזמן מול מחשב 9-10 שעות ביום".

העבודה שלך משפיעה על השידוכים?

"חד משמעית. היו שידוכים שירדו בגלל זה וגם היו כאלו שרצו אותי רק בגלל זה. צריך לדעת מה לעשות או לא לעשות, כדי לזהות את המקרים האלו. אבל הכל משמיים ומה שצריך לקרות – יקרה".

ספרי לי על סקופ שהבאת ויצר הרבה באז...

"כפי שציינתי מקודם, בזמנו חשפתי כמה מרוויחים חברי הכנסת בוועדת החקירה של אסון מירון. אף אחד לא ידע כמה הם מקבלים. אני הגשתי בקשה ל'חופש המידע' כדי לדעת ולחשוף את זה. חיכינו חודש וחצי להחלטת בית משפט לחשוף את זה ואז פרסמנו מה השכר והיה לזה הד תקשורתי מאד נרחב. תמיד כולם תהו מה יש לחרדי שנמצא בוועדה לחפש שם, למה זה שווה לו והנה, קיבלו את התשובה: סכום יפה".

שתפי אותי בחלום שלך...

"אין כזה. אני רוצה לזרום עם מה שטוב לי והקב"ה יתכנן לי. אגב, אם בעלי בעתיד ידרוש שאעזוב את התקשורת, אלך על זה כי מבחינתי משפחה היא לפני הכל".

מי יקח את הבחירות?

"קשה לענות על השאלה הזו. לדעתי לא יהיו 60 מנדטים לנתניהו וגם לא 61. יהיו 59 ואחת המפלגות הקטנות לא תעבור את אחוז החסימה וכך הוא יגיע ל-62-3. זה תלוי באדישות של האנשים, אם יקומו ויפעלו ואחוזי ההצבעה במגזר הערבי הם אלו שיכריעו".

2. עדי רפאילוביץ', 38, נשואה + 4, עוסקת בחינוך 17 שנה, בשנה האחרונה שימשה כיד ימינם של חה"כ ישראל כ"ץ ודוד ביטן, מבני ברק.

עדי, מה עניין שמיטה בהר סיני, מה הקשר פוליטיקה?

"גדלתי בבית ש"סניק. היו מגיעים אלינו חברי מועצה, אבא שלי מאד פעיל בנושא וגם לי היתה זיקה אליו, אבל מעולם לא דיברתי על זה. חשבתי שזה לא המקום שלי, אלא של גברים, כמו שאת אומרת. אז הוסללתי להיות מורה וזה מה שעשיתי כל חיי ואז הגיעה הקורונה שהיתה טריגר.

"פתאום ראיתי שעושים לציבור החרדי שיימינג ושמתי לב שחסרה אישה חרדית בתקשורת ובפוליטיקה שתראה צד אחר, מקשר ומחבר, אז פתחתי חשבון טוויטר והתחלתי לצייץ בו את מה שאני חושבת ובהמשך הוזמנתי לתוכניות ופאנלים להביע את דעתי ואז כבר הלכתי ללמוד תקשורת וממשל ומכאן הדברים המשיכו להתגלגל".

איך הגיבה המשפחה לתהליך שעברת?

"היה מאד קשה. אמא הגיבה לזה קשה. נוח לה יותר שאהיה מורה, בבית, עם הילדים, מסיימת בשתיים-שתיים וחצי והפריצה שלי היתה לה קשה. במהלך הזמן הזה התחלתי התפקדויות לליכוד. ראיתי איפה אני יכולה להיות ולהצליח וגם להביא את הערך המוסף שלי כחרדית, כי ש"ס וג' סגורות לנשים. ישראל כץ, שר האוצר לשעבר וכן דוד ביטן פתחו בפניי את דלת לשכותיהם והבאתי את הצד החרדי למשרדים שלהם. עזרתי בתיאום ראיונות למגזר ולתקשורת החרדית ובכל התבטאות נגד הציבור, דיברתי עם ישראל והוא היה הפוליטיקאי הראשון שגינה אותה בחריפות. תקף את ליברמן כשדיבר נגד החרדים וכו'".

ומה לגבי בעלך? הוא זורם?

"בעלי אברך פוניבז'ער. היום הוא עובד חצי יום ולומד חצי יום. היה לו קשה לקבל את מה שעשיתי, לצאת מהריבוע. אשתו נפגשת עם ח"כים ושרים, נמצאת בטלוויזיה, בכנסת, לא פשוט. אבל 'על כל פשעים תכסה אהבה' וכשהוא ראה שאני מאושרת ואנשים החמיאו לו 'אשתך דברה יפה על המגזר' וכו', הוא הכיל את הסיטואציה".

את בטח נפגעת מהרפש של התחום...

"ברור, כשמדברים על תחבורה ציבורית בשבת זה עולה לי בבריאות. לא הייתי בקואליציה. זה קשה להיות לא פעילה. מקווה שניקח את הבחירות ואוכל לחולל שינוי מבפנים. אני חדורת מוטיבציה".

המחיר שאת משלמת, הוא גבוה?

"בהחלט. רציתי לבן שלי חיידר מסוים והוא לא התקבל אליו בגלל שאני בתקשורת. בסוף הוא התקבל לחיידר אחר, לא פחות טוב, אבל חוויתי הרבה עוגמת נפש. אותו סיפור היה לי עם הילדה. הייתי צריכה לעזוב את הכנסת ולהפסיק פעילות תקשורתית כדי שהיא תתקבל לסמינר ולכן לקחתי מזה פסק זמן".

מה הצלחת לקדם תודות לעשיה שלך?

"ישראל כ"ץ רצה להעביר את חוק "ירושלים רבתי" שאומר שכל הישובים מסביב לירושלים יהיו מסופחים לה, על מנת לחזק אותה והייתי צריכה ללכת לחברי כנסת ולשכנע אותם לחתום על החוק, אז לקחתי אותו פיזית, בידיי, ועברתי בין ח"כים והחתמתי אותם עליו. חוק נוסף שהוא העביר היה פטור ממע"מ ליושבי עוטף עזה, אבל יש שם בדואים, אז הייתי צריכה להגיד למפלגות הערביות, רע"מ ובל"ד שיחתמו על החוק הזה למען הערבים שיושבים בדרום והצלחתי להחתים את מאזן גנאים מהמפלגה של מנסור עבאס. החוקים לא עברו כי הם נפלו במליאה אבל אני זאת שפעלתי לקידומם".

שילוב של עבודה סיזיפית ובית זה קשוח, חייבים הרבה עזרה...

"אמת. אני תמיד אומרת שלטנגו צריך שניים. הכל תלוי ברצון. וכן, יש לנו גם סבתא שעוזרת. אבל אם אישה עושה מה שעושה לה טוב, גם אם היא לא נמצאת הרבה בבית, כשהיא כן שם, הוא שמח והיא נותנת את כל כולה. זה מקרין לילדים".

האם היית רוצה שהילדים שלך ילכו בעקבותייך ויכנסו לפוליטיקה?

"הייתי רוצה שילכו לפי השאיפות שלהם. אתמוך בהם בכל מה שיעשו".

מה החלום שלך?

"אני רוצה להיות חברת הכנסת החרדית הראשונה בליכוד. למה לא במפלגות אחרות? כי אני לא יכולה ללכת נגד העקרונות שלי. תראו את עומר ינקלביץ' שהיתה בכחול לבן, אבל זה נגד את הערכים שלה. היא לא יכלה להצביע בעד חוק הגיוס כשהיא חרדית או בעד פתיחת מקומות בשבת. לכן חשוב לי להיות במפלגה שמכירה ומוקירה את הערכים שלי".

למי תצביעי?

"כל החיים הצבעתי ש"ס בגלל הבית. השנה מאד קשה לי. הליכוד פתח לי את הדלת. אני חרדית ונעזרת בחבר'ה של ש"ס. אבא שלי אומר לי 'עדי, זו גרסא דינקותא'. מאמינה שבסוף זה יהיה ש"ס.

"מקווה ומתפללת שהימין ינצח בהובלת בנימין נתניהו. זו מלחמה על הבית. התפללנו להגיע לארץ ישראל והשמאל והערבים רוצים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. לנו חשוב שזו תהיה מדינה יהודית ועל זה חשוב לי להילחם. אם יהיו פה חלילה נישואים אזרחיים, גיורים מקלים, נצטרך לפתוח ספרי יוחסין ותהיה פה התבוללות. מפחיד. חשוב שניקח את הבחירות".

3. מירב סבר, 29, רווקה, אשת תקשורת, מנהלת משרד פרסום "ג'ינס", מגישה פינה שבועית פוליטית-אקטואלית ברדיו "כאן מורשת" ופרשנית פוליטית, מבני ברק.

מירב, למה לך להיכנס לביצה הטובענית ששמה פוליטיקה?

"אנחנו בית שיודע ומדבר אקטואליה. אבא שלי מאד אוהב וקורא ומעורה והסקרנות היתה אצל כולנו. מאז ומתמיד אהבתי פוליטיקה. הייתי הבחורה היחידה בסמינר שקראה כתבות שעוסקות בזה. זוכרת שבכיתה י', לאחר הבחירות, לקחתי פתק לבן וגדול ועליו כתבתי את כל התוצאות של הבחירות והעברנו את זה בטור מאחת לשניה. היה לי ממש חשוב שכל הבנות בכיתה ידעו מהן התוצאות וכולן הסתכלו עלי כמשוגעת. 'את מי זה מעניין בכלל? מה את עושה?'.

"בה' סמינר היתה לנו שבת מחנה עם רבנים והיתה הרצאה על הבית היהודי שמסר איזה רב, ניגשתי אליו ואמרתי לו שאני מאד אוהבת פוליטיקה ולכתוב עליה ובטח לבחור שאפגוש זה יראה מוזר. שאלתי אותו מה עלי לעשות. לא היתה לו תשובה בשבילי".

כיצד מגיבה הסביבה למקצוע המיוחד שבחרת בו?

"היא מגיבה בסדר. תראי, כשאני מביעה דעות שלא מתיישבות עם המיינסטרים, אני חוטפת מכל הצדדים. אני בנאדם שאינו קיצון לשום צד, בוחנת כל מקרה לגופו, בצורה שכלית. אין לי אג'נדה שאני מתחתנת איתה ולכן, כמו שאמרתי, חוטפת מכל כיוון ועדיין אינני מהססת להשמיע את דעתי. כשאני כבר מחמיאה ומפרסמת טורי דעה מפרגנים, לוקחים אותם יותר ברצינות, לא חושבים שאני 'מלקקת'.

"לדוגמה, אני יכולה לתקוף את גולדקנופף, אבל מנגד, הראיונות שלו דווקא בסדר, למרות שהם מביכים ולמרות שלנטען שהוא הורס לציבור החרדי. הוא היחיד שאומר את האמת ולא מנסה למצוא חן בעיני המגזר החילוני ודווקא בגלל האמת שלו ניתן לקיים דיון רציני על הדעות של המגזר. אז כשאני מחמיאה לגולדקנופף, אף אחד לא חושב שאני מנסה להתחנף אליו.

"בעבר יצאתי נגד מעשיו של גפני ודווקא בטור שיתפרסם השבוע ב"ישראל היום", שיבחתי אותו על התנהלותו הנכונה ועל כך ששומר על יחסים טובים עם מירב מיכאלי, לפיד, אחמד טיבי וכו'. הוא נוהג אסטרטגית נכון וכל אלו שמתקיפים אותו על כך שאומר שלום לבני גנץ או אחמד טיבי, לא מבינים שהוא צריך להיות נחמד כדי להביא תקציבים לציבור החרדי וגפני עושה זאת מעולה".

המים העכורים של הפוליטיקה לא פוגמים לך במצב הרוח?

"לא. אני מנותקת ומסתכלת על הכל מהצד".

את לא חשופה יותר לסכנות, בגלל הרווקות?

"הפוך, יש לי הרבה יותר חופש ויותר מוגנות. אי אפשר לזרוק את הילדים שלי מאף מוסד, אי אפשר להציק לבעלי בבית הכנסת".

והשידוכים, הם נפגעים?

"לא חושבת שהעיסוק שלי בפוליטיקה פוגע בהצעות השידוך שלי, אלא מדייק. אני לא מאמינה בלהסתיר ולהציג. בסוף, מי שיתחתן איתי צריך 'לעוף' על מה שאני עושה ודווקא אנשים שקוראים אותי מציעים לי בלי סוף ברוך השם".

את עושה כל כך הרבה דברים גדולים, תחלקי איתי אחד מהם...

"עשיתי תחקיר על אפליית הבנות הספרדיות בסמינרים. חידשתי בו ולא הבאתי את המנטרה הקבועה בנושא. הראיתי שלמרות שיש חובה על מנהלי הסמינרים לקבל, הם משחקים עם השיבוץ, לא מקבלים בנות טובות בכוונה ואז מקבלים אותן על חשבון השיבוץ וכך הם נמנעים משיבוץ בנות שהם לא רוצים. היה תחקיר על נערי השוליים של בני ברק, ירדתי לשטח, הצפתי את הבעיה הכואבת הזו מול כל הגופים.

"בעבר ראיינתי את חה"כ פינדרוס לעיתון "בקהילה" והוא ציין בפניי שג' הולכת עם הגוש הימני, המסורתי, זה שקרוב ליהדות. אין להם העדפה להיות עם נתניהו כפרסונה. ואם הוא לא יביא מספיק מנדטים שיספיקו להקמת קואליציה יציבה, אין להם בעיה ללכת עם גדעון סער. הוא כמובן סייג ואמר שאין סיכוי שגדעון סער יביא הרבה מנדטים והם כנראה ילכו עם נתניהו בכל מקרה. העורך של העיתון הוציא כותרת בסגנון של "אין לנו בעיה לחבור לגדעון סער" והיא יצרה הרבה כאוס, למרות שבתוך העיתון הבאתי את הדברים ככתבם וכלשונם, כולל הסיוג החשוב של פינדרוס. אבל זו טיבה של כותרת".

אם היו לך המשאבים לגרום למשהו בפן הפוליטי לקרות, מהיום למחר, מה הוא היה?

"חוקים שמקדמים את הנשים החרדיות בכל תחום".

מי ינצח?

"מקווה שלא תיקו. אבל על מרץ וליברמן יקום וייפול דבר. אם אחת מהן לא עוברת את אחוז החסימה, נתניהו יכול לנשום לרווחה".

• • •

זהו. בוצע. ניתן לסמן וי. התעמתי עם השד והפחד הכי גדול שלי, הלא היא הפוליטיקה הישראלית. ובמקום להתעסק במצעים של מנות במסעדות, עברתי, באופן זמני, לחקור מצעים של מפלגות. והידד, שרדתי כדי לשפר.
אז לא, לא תראו אותי הופכת לכתבת פוליטית בקרוב וגם לא ממירה ציניות בציונות, אבל היי, אני על הגל, התחלתי ממשהו.

להתראות בקלפי.