בפרשת יתרו מתארת התורה את מעמד הר סיני. המעמד שבו קיבלנו כעם את הצופן היהודי העתיק בעולם- התורה. כתוך כל הטקסט האדיר הזה מקופל בתמציתיות כל הרעיון של קיום העולם ועשרת הדברות הן אבני היסוד של כל התורה הזאת.
עשרת הדברות, ששתיים מהן ניתנו- לפי בקשת העם מפי הגבורה עצמה (הקב"ה) ולאחר שנשמותיהם שם בני ישראל פרחו מגופם מרוב קדושה, והוחזרו להם ב'טל תחיה' התחננו בני ישראל למשה שיתווך הוא ביניהם "פן נמות". בכל זאת, שתי הדברות הראשונות שנאמרו ישירות מפי ה' יש בהן משהו מוזר.
הדיבר הראשון, והגורף ביותר המצווה אותנו על אמונה בא-ל אחד נפתח במילים: אנכי ה' ומה יש למדרש תנחומא לומר על כך? "אנוכי - לשון מצרי". במילים פשוטות: אטימולוגית, המילה אנכי שייכת לשפה המצרית.
למה מצא לנכון המדרש תנחומא להזכיר לנו זאת?
וביותר, איך יכול להיות שהדיבר הראשון בתורה שנאמר מפי הגבורה בעצמה, נכתב בלשון של האומה שהביאה את כל הטומאות לעולם, והיא בעצמה מבנה מציאות של טומאה?
ידוע שהמילה אנכי היא שם קוד, ש'אנכי' ראשי-תיבות: אנא נפשי כתבית יהבית - אני את עצמי כתבתי ונתתי). אם-כן, איך ייתכן שדווקא מילה זו באה בלשון מצרי?
התשובה לשתי השאלות נעוצה בתורת החסידות. עד מעמד הר סיני- עליונים נשארו למעלה ותחתונים נותרו למטה. כלומר: העולמות הרוחניים והגשמיים - לא נפגשו! למעט יחידי סגולה כמו האבות הקדושים לא היה מי שידע כיצד להוריד קדושה לעולם הזה שלנו, למקומות חשוכים ומנותקים, לאפילה שמית ורוחנית. ממעמד הר סיני חל תהליך של התקרבות: עליונים ירדו למטה ותחתונים עלו למעלה- התורה ירדה אלינו פה, לעולם הגשמי כדי ליישם אותה בכל רגע בחיינו, ואנו כבני אדם גילינו בעצמנו את הפוטנציאל שמעבר ללהיות גוש בשר אנושי שאוכל, נושם, ישן ומתלבש יפה לעבודה. שיש לנו כוח לעשות מעשים רוחניים, להביא קדושה.
ומה קשורה מצריים לכל הסיפור?
ההתלבשות של הקב"ה עצמו ב'לשון מצרי' באה ללמד, שהדרך אליו עוברת דווקא בתוך הדברים הנחותים והירודים. ככל שההתעסקות בתורה ובתפילה ('לשון-קודש') תהיה גדולה וחשובה, מגיעים על-ידה לקדושה מוגבלת בלבד. לעומת זאת, אל הקב"ה בכבודו ובעצמו מגיעים דווקא על-ידי "למצרים ירדתם"- על-ידי העלאת הדברים הגשמיים, הנחותים, לקדושה.
הקב"ה כמו מנסה לרמוז לנו, במילת הקוד "אנכי" כי "לית אתר פנוי מניה"- אין מקום שבו הקב"ה לא נמצא. גם במקומות הכי נחותים, חשוכים, מאיימים, דוחים. גם שם נמצא הקב"ה ועד המקום הנמוך ביותר, מצריים שעליה נאמר במפרשים "ערוות כל הארץ".
ואם הקב"ה נמצא בכל מקום, קל וחומר שגם אנחנו יכולים להיות במקומות הללו, ולהפיץ גם בהם רוחניות וקדושה ולגאול אותם מהקליפות ששרויים בהם. וזה אפשרי- החל ממעמד הר סיני- ניתן לנו הכוח.
]]>
