"אמר להן הקב"ה לנביאים, מה אתם סבורים, אם אין אתם הולכים בשליחותי, וכי אין לי שליח?... אני עושה שליחותי... אפילו על-ידי צפרדע. תדע לך שכן, שאילולי... הצפרדע, היאך היה פורע מן המצרים? כלומר, על פי המדרש מציג פה הקב"ה תפיסה הוליסטית של הבריאה. אם צריך להעביר מסר- המסר יעבור בכל צורה שהיא. דרך נביא, דרך שליח, דרך מנהיג ואפילו - דרך צפרדע.
עוד מסופר במדרש שהצפרדעים התנדבו למלאכה זו באופן שאפילו לא נדרש מהן: מכת צפרדע היתה מבוססת על שריצת צפרדעים בארץ מצריים, בכל ינה שהיא. המדרש מספר כי הצפרדעים קפצו לתוך התנורים בהם נאפה הלחם, והתמזגו איתו רק כדי להופיע בתוך מזונותיהם של המצרים ולהטריד אותם בכך. כמובן שמשמעות הדבר מצד הצפרדע הוא מוות וודאי, אבל היצור "הסתמי" הזה, כביכול, התברר כשליח חדור מטרה כשאר נדרש לכך.
האמירה פה, היא רחבה בהרבה.
יש הטוענים כי אין אלוקים וכי העולם נברא במקרה דרך אסופת מצבים פיזיקאליים שהובילו בספו של דבר ליצירת העולם המרהיב והמשוכלל הזה. יש הטוענים כי אלוקים הוא קיים, אך הוא לא מתעניין בבריאה, ומרגע שברא את העולם עזב אותנו והלך לעשן מקטרת עם עיתון וכוס קפה בשמיים
ותורת החסידות מלמדת אותנו שלא רק שיש בורא לעולם אלא שהוא משגיח ומעורב בכל פרט בכל רגע ובכל שניה, ברמת חלקיק האטום ומעבר לכך.
מכת צפרדעים מדגימה זאת על ידי הפיכת הצפרדע, למעביר מסר. על פי חוקי הטבע אין שום סיכוי או סיבה שצפרדעים יבחרו לקפוץ לתנורים בוערים שהרי זהו דבר הנוגד את אינסטינקט השרידה שלהן ובכלל של כל יצור חי. אלא שבאותו רגע הן יצאו ממשבצת הפרט הביולוגי בשרשרת המזון והפכו לשליחות. של הקב"ה.
בכלל, שידוד מערכות הטבע במכות מצריים נעשה בכוונה תחילה. פרעה חי בסרט שהוא הנברא- והוא הבורא גם יחד: "לי יאורי ואני עשיתני" במילים פשוטות- אין עוד מלבדי (והמדרש מספר כי היה מתגנב בשעת בוקר מוקדמת ליאור כדי להתפנות מצרכיו שלא יראוהו שמא יתפס כאחד האדם).
על כן הדגים לו הקב"ה ולעמו, ובעיקר- לבני ישראל שטבעו אף הם בתוך ההוויה האלילית של מצריים - שיש בורא לעולם וזהו לא פרעה. שהוא משגיח על כל רגע וכל בריה, ושאפילו צפרדע יכולה להפוך בפקודתו, מעוד יצור אמפיבי לשליחה ומעבירת מסר.
]]>
