הוא ישב בראש השולחן בלשכה המפוארת. רגל על רגל. מולל בידיו סיגר עב. על השולחן הייתה מונחת ערכה מיוחדת לטיפול בסיגר בטרם יעלה בעשן פיו. תחילה גולל את הסיגר באצבעותיו, פתח בעדינות רבה את רוכסן הערכה היוקרתית, קיצץ בזנב הסיגר, גולל בין שפתותיו. ואז הצית סופסוף את הסיגר ועישן להנאתו.
המקום: משרד האוצר. לשכת השר. השר, למי שעד עתה לא קלט, בנימין (ביבי) נתניהו. לצדו ישב, דרוך, עייף ורעב, הרב מאיר פרוש שבא לחלות את פניו ולבקש ולהתחנן למען הילדים. על הפרק: הקיצוץ האכזרי בקצבאות הילדים. שרון, אז ראש הממשלה, היה עסוק מאוד באותם ימים ושר האוצר ניאות לקבל את חבר הכנסת שהגיע להסביר לכבוד השר שזה לא הוגן וש... שבעצם אפשר גם אחרת.
פרוש הגיע היישר ממאהל שביתת הרעב שפתח באותם ימים בעקבות 'גזירות תשס"ג'. המאהל המה אדם, יומם ולילה. גדולי ישראל מכל החוגים והעדות. גדולי האדמורי"ם, ראשי הישיבות, אחמי"ם ועמך בית ישראל עלו לרגל לחזק את ידיו. מאות ילדים צעדו בסך עם שלטים ובהם תמחור הלחם והחלב ביחס למשכורות סגני החשב הכללי. משלחות אימהות עם עגלות ילדים ריקות צעדו ליד המאהל. אי אפשר היה לפספס את המחאה האדירה שהדיה, כך סיפרו לנו, הגיעו מעבר לים ו'זכתה' לכותרות ולכתבות צבע נוגעות ללב בכל רשתות התקשורת הזרות.
המאהל הוקם הרחק כמטחווי קשת מלשכתם ההדורה של ראש הממשלה ושר אוצרו, מול בנק ישראל בואכה הכנסת.
מאיר פרוש האמון על "להפוך אבן על אבן כדי לעזור לאחים גם במחיר השפלה", כי זה מה שהיה שם, ניסה להסביר לנתניהו 'טוב ליהודים' כי יש אפשרות להגיע לקיצוץ המיוחל בלי לפגוע אנושות במשפחות ברוכות הילדים.
הוא הגיע מצויד בתוכנית מקצועית של כלכלני הביטוח הלאומי – כיצד להגיע לקיצוץ המיוחל מבלי לפגוע אנושות במשפחות ברוכות ילדים ובילדים.
נתניהו, בחוסר עניין משווע, שומע 'לראשונה' על התוכנית, מעלעל קלות בניירות שהוגשו לפניו, מניח אותה על השולחן הענק ומפטיר: "אעיין בתוכנית ואחזור אליך".
בגילוי לב אומר כי נכחתי בפגישות רבות, מהן מוצלחות יותר ומהן פחות. דמי רתח. התביישתי בשביל מאיר. רציתי לקום וללכת. רק מפאת כבודו של מאיר לא עשיתי זאת.
הסיטואציה הייתה מביכה מאוד, בלשון המעטה. הבטתי בפניו של מאיר. הוא היה נסער אולם לא הביע את רגשותיו. לחץ ידיים לשלום וחזר לשבות רעב במאהל.
כן. זהו בנימין נתניהו וכל מילה נוספת מיותרת.
רבותינו, גדולי צדיקי ומאורי הדור, הורו לנו אמש להיקהל ולעמוד על נפשנו בתפילה. מרגע הינתן האות אין לנו אלא לציית לציווי ולעשות "ככל אשר יורוך". זו תהיה עצרת תפילה מחאה וזעקה. אך לצערי הרב, האיש שנתן יד לפגיעה הקשה בתורתנו הקדושה ובלומדיה, בילדים, במשפחות ובבני התורה אטום רגשית, וכל מה שיעשה למחרת יהיה דבר אחד: לעיין בסקרים ולבדוק האם העצרת השפיעה על דעת הקהל בנוגע אליו.
צר לי לאכזב אבל הסלוגן שחביב על ביבי הוא: נתניהו טוב לנתניהו, מאז ולתמיד!