לאחר שהבוקר (שלישי) פורסם ב'כיכר השבת', רשימת הדיינים המומלצים לבית הדין ולבית הדין הגדול, לבחירות שתתקיימנה בעוד שלושה שבועות, כעת 'כיכר השבת' עושה סדר במירוץ לרבנות הראשית, שהבחירות צפויות להתקיים בעוד יותר מחודש, אחרי מספר פעמים של דחייה.
ל'כיכר השבת' נודע, כי כבר בימים הקרובים אמור משרד הדתות להקים את ועדת הבחירות לרבנים הראשיים לישראל, בה יכהנו חמישה חברים: שני נציגי ממשלה, שני נציגי מועצת הרבנות או שר הדתות באם המועצה לא תבחר, ויו"ר שיהיה שופט או דיין שימונה על ידי השר והרבנים הראשיים המכהנים – בתיאום הממשלה.
הוועדה אמורה לקיים בפועל את הליך הבחירה, כאשר המשימה הראשונה והעיקרית שלה, היא ראשית לקבוע מועד סופי לתאריך הבחירות, כאשר על פי החוק, 21 יום לפני מועד הבחירות על הוועדה לפרסם את הרשימה הסופית של חברי הגוף הבוחר, רשימה שבה חברים רבנים, ראשי ערים ומועצות אזוריות, נציגי הממשלה והכנסת.
עם הקמת הוועדה יוכלו הרבנים המתחממים כבר למעלה משנה (תאריך הבחירות המקורי היה אמור להיות בקיץ שעבר. ח"ב) על הקווים להגיש בפניה את טפסי ההתמודדות, שיהפכו אותם למועמדים רשמיים.
רגע לפני שהמרוץ יחל באופן רשמי, 'כיכר השבת' מביא את כל השמות החמים הפוטנציאליים - בגזרת הרב הראשי ובגזרת הראשון לציון, ומשרטט את מפת הסיכויים כדי לנסות ולהבין, מי מבין המועמדים יוכלו לצלוח את כל המשוכות - עד לקו הסיום.
אז לפני שנצלול לשמות ולסיכויים, רק נציין את הנתונים היבשים, על פי בדיקת 'כיכר השבת', כ-40 חברים בגוף הבוחר משתייכים למגזר הדתי, כ-30 מגיעים מהמגזר הכללי ועוד כ-20 קולות שייכים לחב"ד ולחרדים עצמאיים.
לצד אלה יש כ-30 חרדים ספרדים וכ-10 חרדים ליטאים. עליהם יש להוסיף את 10 החברים שימנה שר הדתות ו-10 הנוספים שימנו הרבנים הראשיים המכהנים.
הראשון לציון
השניים שמוזכרים כמובילים בגזרה הספרדית הם הגאון רבי דוד יוסף, בנו של מרן רבינו הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, והשני, הוא הגאון רבי יהודה דרעי, רבה של באר שבע ואחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי אשר נדרש יהיה לבוא בפני מועצת חכמי התורה, כדי שזו תכריע במי מהם תתמוך סיעת ש"ס, אך לפי שעה דרעי עדיין מתעכב ונמנע מלעשות זאת - מהטעמים הברורים.
הגר"ד יוסף נהנה מהילת והערצת אביו הגדול, שבעבר התבטא כי בנו הגר"ד ראוי להתמנות כראשון לציון.
לצידו של הגר"ד יוסף יש כאמור את הגר"י דרעי, שרק לאחרונה החל את סבב הפגישות בשטח, כשלדברי אנשיו הוא זה שאמור לקבל את גב התמיכה הגדול של סיעת ש"ס ובכך סבור הוא להבטיח את נצחונו, כאשר ש"ס מביאה עמה גם את קולותיה של סיעת הציונות הדתית בעקבות הדיל של דרעי עם סמוטריץ'.
שם נוסף שמוזכר כמי שבוחן את האפשרות להתמודד הוא הגאון רבי שמואל אליהו רבה של צפת, שאמור לכאורה לקבל את תמיכת השר בן גביר. השר עמיחי אליהו, בנו של הרב שמואל אליהו, חבר במפלגתו של בן גביר.
לבן גביר אין כמעט קולות בגוף הבוחר, אולם לדברי מקורביו, בהנחה שגם הרב דרעי וגם הרב יוסף ירוצו עד הסוף, הוא יוכל להיתלות בשיטת 'שניים רבים – השלישי לוקח' ולקוות לנצח באמצעות הפיצול החרדי וכן עם חיבור לדגל התורה. עם זאת, במידה וגם בצד הדתי של המפה ירוץ מתמודד נוסף, ההכרעה של ש"ס תהיה קלה יותר בדרך לניצחון.
הרב הראשי לישראל
בגזרה הזו המפה נראית פשוטה וחדה בהרבה, מכיוון שיש שיתוף פעולה מובהק בין ש"ס לציונות הדתית, 'דגל התורה' עדיין לא קיבלה החלטה בנושא - למרות שהיא מנסה לעשות שרירים, כי לא 'ספרו אותה', אך סביר להניח שאם יציעו לה דיל טוב תמורת התמיכה היא תעשה זאת, שכן אין לה באמת הרבה סיכוי להריץ מועמד אחר, כפי שהיה בשני הסבבים הקודמים של הבחירות לרבנות הראשות.
כמובן מדובר על מועמדותו של הגאון רבי מאיר כהנא, אב"ד באשקלון ומי שנבחר כמועמדה של ועדת הרבנים שהקים בכיר הרבנים בציונות הדתית הרב יעקב אריאל. יצוין, כי בתקופה האחרונה ניסו מועמדים שונים לשכנע את הוועדה לפתוח את הדיון מחדש, אולם כל הנסיונות עלו בתוהו והוועדה החליטה, כי המועמד הסופי שלה הוא הרב כהנא.
בינתיים, בעשרת החודשים שחלפו מאז בחירתו, הספיק הרב כהנא להיפגש כמעט עם כל חברי הגוף הבוחר, עם חלקם הגדול אף יותר מפעם אחת וסביבו נרקמת מפת תומכים משמעותית, הכוללת גם את המגזר הכללי והדתי, גם את רבני חב"ד, וגם כמובן את קולותיה של ש"ס שאמורים לבוא כחלק מהדיל עם סמוטריץ', כך שהסיפור הוא לכאורה למנוי וגמור עוד בטרם החל, אך כאמור הכל עוד פתוח.
לצידו יש את הגאון רבי משה חיים לאו רב מרכז נתניה, שגיבש מצד אחד תמיכה רחבה מרבנים מהגוף הבוחר, ומאידך גיבש קבוצה של ראשי ערים חילוניים וכן של דיינים שתומכים במועמדותו, לרב לאו כמי שמגיע מתוך המערכת הרבנית בישראל, עם ניסיון של עשרות שנים.
יש לו היכרות בלתי אמצעית עם חברי הגוף הבוחר, ובסביבתו טוענים, כי לאור זאת, יש לו בלוק מוצק של עשרות רבות של תומכים מהגוף הבוחר.
עוד אומרים בסביבתו, כי בהנחה והרב לאו מקבל את תמיכת דגל התורה, הוא מגיע יחד איתם לבלוק רחב של תומכים רבים מהגוף הבוחר.
בגזרה הדתית היה שם חזק נוסף על המפה בתחילת הדרך, והוא הגאון רבי יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ובנו של הרב הראשי הגר"א שפירא זצ"ל. אלא שמגבלת הגיל מונעת ממנו להתמודד (הצע"ח בנושא לא הצליחה להתקדם), ומשכך הוא ותלמידיו צפויים ככל הנראה לעביר את תמיכתם לרב כהנא.
לצד זאת ישנם עוד שניים-שלושה שמות שמוזכרים כמי שעשויים לרוץ למרות בחירת ועדת הרבנים ברב כהנא. מדובר על הג"ר אליעזר איגרא חבר ביה"ד הגדול, הג"ר מיכה הלוי רבה של פתח תקוה המקורב לפלג הר המור (הרב טאו) בציונות הדתית, והג"ר קלמן בר רבה של נתניה.
רמז קל ניתן במכתב שהתפרסם מהג"ר דב ליאור, רבו של השר בן גביר, שציין כי לדעתו יש לפתוח את הדיון בוועדה מחדש ואם לא כן – כל רב יהיה רשאי להתמודד.
המכתב אמור להעניק לכאורה הכשר, לאותם רבנים שחתמו לוועדה כי לא יתמודדו עצמאית, אלא שהמילה האחרונה בעניין הזה שמורה לרב יעקב אריאל שעומד בראש הוועדה והוא לא העניק היתר שכזה.
בינתיים היחיד ביניהם שפועל ברמה מסוימת הוא הרב מיכה הלוי, שהחל לפנות לרבנים החברים בגוף הבוחר, כדי לבחון אם יש לו היתכנות להצליח. המורכבות שלו נובעת מכך שאין בגוף הבוחר רבנים של הר המור, ולכן מנסים אנשים מטעמו להביא לכך שלפחות הקולות של דגל התורה יתמכו בו כמועמדם לתפקיד.
מי שמסייע לו בנושא מהצד הליטאי, הוא ראש ישיבה בכיר מאוד, הדיין הגר"י סילמן, שיש לו היכרות אישית עם הרב הלוי, וכן אחד מחברי הכנסת של דגל התורה, הנחשב למקורב של הרב הלוי.
אם נסכם, בגזרה האשכנזית יש אמנם יותר שמות - מההתמודדות על הראשון לציון, אך בישורת הזו, רגע לפני הפתיחה הרשמית של המרוץ, כבר מאוחר מאוד לכאורה להצטרף למסע שכזה שדורש משאבים של זמן, צוות מטה, פגישות עם כל הרבנים, ומעל הכל – דילים פוליטיים וחיבורים שלרבנים האחרים בדתי לאומי אין כרגע להציג. לכן, נראה כי לפחות בגזרה האשכנזית של תפקיד הרב הראשי, ההכרעה די צפויה וידועה מראש.