מאמר מיוחד

חלת מפתח: כל מה שאולי לא ידעתם על הסגולה לשבת זו

נוהגים להכין לשבת שאחר חג הפסח, חלה בצורת מפתח, ויש שנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה: סגולה ידועה לפרנסה ולעשירות (יהדות)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
חלת מפתח (צילום: באדיבות המצלם)

נוהגים להכין לשבת שאחר חג הפסח, חלה בצורת מפתח, ויש שנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה:

סגולה ידועה לפרנסה ולעשירות.

המקור הידוע למנהג הוא מה'אוהב ישראל' מאפטא שמזכיר את החלת מפתח, וכותב:

"מנהג אבותינו וודאי הוא תורה..."

פיתחו פתח קטן – ואפתח לכם את כל השערים!

הקב"ה מבקש מכנסת ישראל:

"פיתחו לי כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם..."

אומר ה'אוהב ישראל': בפסח נפתחו שערי המוח והשכל, אבל – ננעלו!

כעת צריך לפתוח אותם מחדש... אבל:

הקב"ה מבקש שנפתח רק 'פתח' - כחודו של מחט, ולכן - צריך מפתח!

ולכן: "אנו מנקדין הלחמים הקדושים משבת זו – במפתחות, לרמז בזה שאנו פותחין מעט ע"י - מצות השבת".

לגלות בקדושה דרגה אחרי דרגה

טעם נוסף למנהג, סופרים 49 יום בספירת העומר, ובכל יום עולים שלב, עד שעולים למ"ט שערי קדושה.

הכניסה משער לשער דורשת השתדלות, ושכרה בצידה:

"וה' הטוב יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויצו שחקים ממעל, ודלתי שמים יפתח".

טעם נוסף למנהג, מסביר ה'אוהב ישראל':

"המן התחיל לירד בחודש אייר, ובשבת זו מברכין את חודש אייר" ('אוהב ישראל' לשבת אחר פסח, ד"ה טעם).

מנהג קדמונים – כדין הוא!

ה'אוהב ישראל' מאפטא מזכיר שזהו מנהג מימים קדמונים, ומבאר:

לאחר שבני ישראל הלכו במדבר 40 שנה, ואכלו מן שירד לבלי טרחה מצידם, הם נכנסים לא"י וצריכים לעמול על לחמכם: לזרוע לקצור ועוד... ה 40 שנה במדבר, לימדו אותם לדורות:

גם לאחר שאתה טורח, הפרנסה מגיעה משמים, כמו - 'המן' במדבר...

תעשה השתדלות, ותתפלל בתמידות על הפרנסה, כי:

מפתח הפרנסה נמצא אך ורק, בידיו של - בורא עולם!

ממשיך ה'אוהב ישראל' - "וזאת ידוע שלכל דבר יש שער, כמו שאנחנו אומרים ומתפללים, שהקב"ה יפתח לנו שערי פרנסה".

ומסיים במילים: "ומזה נשתרבב המנהג, להיות עושין צורת מפתח על החלות, לרמז שיפתח לנו ה' השי"ת – שערי פרנסה" (ליקוטים חדשים, לשבת אחר הפסח).

'לא יחרץ' – החריצות אינה המפתח לפרנסה

מסופר על חסיד אחד שסיפר לרבו שאחרי כל ההשתדלות שהוא עושה בפרנסה, פרנסתו מאוד מצומצמת.

ענה לו רבו, כשיצאו עם ישראל ממצרים, כתוב: "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁונוֹ" (שמות יא', ז').

ניתן ללמוד מלשון הפסוק 'יחרץ' שהפרנסה של הגויים תלויה בחריצות, אבל, אצל בני ישראל כתוב:

"לא יחרץ" - הפרנסה אינה תלויה בחריצות, אלא:

"כלב לשונו" – שהלב והלשון שווים מתברכת הפרנסה.

ההשתדלות האמיתית של האדם לעשות את עבודתו, ואת המשא ומתן באמונה, והפרנסה נקבעת בראש השנה, ומכאן נלמד:

ה'כלי' שמביא את הברכה בפרנסה הוא היושר והאמונה.

יוסף הצדיק – הוא המשביר!

על יוסף הצדיק נאמר: "וכל אשר הוא עושה - ה' מצליח בידו" והיה מלחש... אומרים חז"ל: שם שמים היה שגור על פיו.

בכל פעולה שהיה עושה היה משתף שם שמים, מתפלל ומבקש שימצא חן בעיני ה' יתברך, ויצליחהו בכל מעשה ידיו.

צריך להתרגל: "וזכרת את ה' אלוקיך, כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

אומר הזוהר הקדוש: "הוא יהב לך עצה למקנה נכסים" – כשמשתפים את הקב"ה בקנית הנכסים, או כל פעולה עסקית שעושים, הקב"ה הופך לשותף פעיל - ונותן את העצה...

תחדיר ללב את האמונה, שהקב"ה הוא מקור חיותך, ובו תלויה פרנסתך, ותזכה גם לכפל פרנסה, כמו שכתוב:

"כל המשתף שם שמים בצערו, כופלין לו פרנסתו".

זאת הדרך לזכות לפרנסה מעל הטבע!

בלי שום היגיון! ונגד – כל הסיכויים!

ממקור לא צפוי, ובדרך מפתיעה... ולא חסר דוגמאות...

לא כוחי עושה לי את החיל הזה

והדרך: "וזכרת את ה' אלוקיך, כי - הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

אומר הקב"ה: 'אם מרבין אלי בתפילה ותחנונים - אני כופל את פרנסתך'.

יש משפט שאומר: 'אם אתה רוצה להצחיק את הקב"ה, תתכנן תוכניות'...

אבל, מי שמתכנן את התוכניות עם ריבונו של עולם, הקב"ה – לא צוחק עליו, הוא - שותף שלו, ויחי ההבדל העצום...

תעשה השתדלות והקב"ה יגמור בעדך

"וברכתיך בכל אשר תעשה" – ההשתדלות שלך מכינה 'כלי' לשפע הפרנסה, וסמוך ותקווה שהקב"ה שיגמור בעדך, והתוצאה:

"ויש מקום לחול עליו ברכת ה'" (תרומה ד"ה ושמח).

אם לאחר יום עבודה, תשקיע מזמנך כפי כוחך לשמוע או ללמוד תורה, אתה מוכיח שהבנת מהו מקור השפע, ותזכה:

"והריקותי לכם ברכה עד בלי די..."

חכם מתחבר עם מי שהעולם ניזון עבורו...

ה'אוהב ישראל' מביא סגולה נוספת לפרנסה, ואומר שע"י הצדיק:

"נמשך שפע טוב ומזון ופרנסה לכל באי העולם".

הצדיק מוריד שפע לעולם, כמו שכתוב: "כל העולם ניזון בשביל..."

ולכן, הוא מציע ה'אוהב ישראל' למי שרוצה שפע פרנסה:

"מי שמדבק ומחבר את עצמו אל הצדיק... ונעשה יחוד גמור ואמיתי, בין עולם עליון לתחתון, וע"י זה נמשך שפע טוב לכנסת ישראל".

לצדיק נמשך שפע... ואם אתה נמשך לצדיק...

אתה גם - נמשך לשפע... (צו, ד"ה ידוע).

כמה שהלב שלך עם הצדיק, עינו פקוחה עליך... כפי המשפט הידוע:

כמה שאתה אוהב את הצדיק, הצדיק - אוהב אותך, והבן!

יהי רצון לפני שכל בית ישראל יראו ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, והקב"ה יפתח לכולם את אוצרו הטוב, ושערי פרנסה במתנת חינם, אמן.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר