"שטן בדמות רב", כך מכנים הילדים שעברו התעללות מידיו של אליאור חן, את האיש היושב כעת בכלא וממתין למשפטו.
שנה וחצי אחרי שהתפוצצה הפרשה, ויום למחרת הגשת כתב האישום החמור כנגד אליאור חן, מדברים הילדים לראשונה, מאז הוסגר חן לארץ, לפני כשבועיים, ומוציאים את מה שעל ליבם.
הם אינם שוכחים את ההתעללות שעברו, חיים את הרגעים ההם, מרגישים את הכוויות ואת הצלקות שנותרו על גופם, וכמובן את חסרונה של האם המרצה את עונשה בבית הכלא. "המשפחה כולה נהרסה" הם אומרים.
גם אחיהם הקטן הנמצא במצב של "צמח", אינו מאפשר לשכוח את הזוועה אפילו לרגע. אתמול, לראשונה מזה שנה וחצי, הוא ביקר בביתו, לשם הובל על מיטה מיוחדת שנרכשה עבורו באלפי דולרים. הוא ישב והביט באחיו הצוהלים מסביבו, הביט והמשיך בדממתו.
הילדים הללו, אינם מנותקים מהסביבה. הם שומעים את הקולות ההזויים הטוענים כי אליאור חן חף מפשע, ורותחים מזעם: "הגוף שלנו מלא כוויות וצלקות ממה שהוא עשה, איך ניתן לומר שזה לא קרה. ויש גם השוואה חריפה הרבה יותר: "גם את השואה יש כאלו שמכחישים..."
כשמזכירים את שמו של אליאור חן בקשר המילה "רב", הילדים מתפרצים: "הוא רב? הוא שטן בתחפושת של רב" הם אומרים. בשעות הרבות ששהינו בחברתם, שמענו על סגנון התנהגותו של חן. הם ספרו על הזלזול שלו ברבנים, בפרט ברבני ברסלב כמו הרב ברלנד. את שמו של הרב ברלנד - הם אומרים, היה מזכיר חן בביטול, מלווה בפרצי צחוק.
הם לא סולחים לו, גם לא בעוד 1000 שנה. "אין מחילה למה שהוא עשה למשפחה שלנו" הם אומרים. כל הילדים פצועים, אמא בבית הסוהר. הוא לקח את הבניין שבנינו, את המשפחה, ופירק אותו. אין בעולם הזה עונש מספיק למה שהאיש הזה עשה".
גם מאביו של אליאור חן, זה הטוען שבנו חף מפשע וצדיק, ושהיה מאחל לכולם בן כמותו, לא חוסכים הילדים הללו את "ברכתם": "אם הוא מאחל ככה, אז אני מאחלת לו שבניו יהיו כמו אחי הקטן, זה ששוכב 'צמח' בבית החולים" אומרת הילדה.
אילו היה גורלו של אליאור חן נתון בידי הילדים בהם התעלל, היה גורלו מסתבר, חופף לגורלם בימים בהם היו הם נתונים בידו. "אני הייתי שורף אותו עד שימות, כמו שהוא שרף אותי" אומר האח האחד, והשני מוסיף, "הייתי חותך אותו עם חרב...".
החיוכים אותם מפזר חן, מרתיחים את אביהם של הילדים, והוא רותח על חוצפתו, ועל הניסיון לטעון כי הוא 'חף משפע': "הוא חצוף שהוא מעז לא להודות בזה, זה חלק מהרשעות שלו", והוא מוסיף: "האיש הזה מסוכן. גם אם הוא יצא בעוד שלושים שנה מהכלא, עדיין הוא יהיה מסוכן לציבור".
הוא אגב, מספר על זלזולו המוחלט של אליאור חן בהלכה. כך למשל הורה חן לחסידיו לנסוע בליל שבת גם אחרי השקיעה, כשהשמים מלאו כוכבים, "עדיין לא לילה" נימק 'הרב' חן...
הזמן שחלף מסתבר, לא ריפא את הצלקות. הליך הריפוי עדיין בעיצומו. אביהם של הילדים אינו עובד בשום עבודה אחרת, משרתו היחידה היא: טיפול מסביב לשעון בשמונת ילדיו.
הילדים הללו, חיים בהסתרה. חבריהם לספסל הלימודים אינם יודעים מושג על הסיוט אותו עברו חבריהם לכיתה. את הצלקות שעל גופם הם מקפידים להסתיר היטב, והס מלהזכיר ביקורי חברים בבית המשפחה, זה שעדיין מחוסר דמות אם, ונזקק לסיוע צמוד לקיום היומיומי.
ואם כבר בסוגיית הקיום היומי, איך אפשר בלי להזכיר את מי שמסייעים לו בכך, בלעדיהם לא היה אבי המשפחה עומד במשימה להחזיק ולשקם את משפחתו. מי שלקחה על עצמם את העול הכבד, הינה עמותת "כרמי העיר". מתנדבי העמותה מלווים יום יום את המשפחה, ושוהים בבית כמעט מסביב לשעון. הם מטפלים בכל צרכי הבית והילדים, דואגים למימון החיים השוטפים, כמו גם לאלפי הדולרים הנצרכים לכל הטיפולים הרפואיים (ויש כאלו הרבה...). "אלמלא הם" אומר אבי המשפחה, "לא הייתי מצליח להתקיים. הם מחזיקים אותי – פשוטו כמשמעו".
לסיום, פונים הילדים הללו, לאסירים בבתי הסוהר, ומבקשים מהם: "תעשו לו את מה שהוא עשה לנו. תהרסו לו את החיים, כמו שהוא הרס את שלנו".
לתרומות למשפחה: עמותת 'כרמי העיר' - 02-5004222