יפה עשה ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול כנבחר ציבור, שהתלונן היום במשטרה על הסתה פרועה שמתרחשת לדבריו כנגד הציבור החרדי ברשתות החברתיות.
אך חשוב לדעת כי ישנו כלי אפקטיבי ומשמעותי לא פחות בו יכול לנקוט כל אזרח שנפגע כתוצאה מלשון הרע והוצאת דיבה, ההליך המשפטי של תביעת דיבה ולשון הרע מזכה את התובע גם בפיצוי כספי שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים וכל זאת ללא הוכחת נזק.
כאשר חרדי נקלע למצב בו אדם מחרף או מגדף אותו, מסית או פוגע בו וכל זאת רק בשל היותו חרדי שומר תורה ומצוות עליו לדעת כי קנויה לו הזכות החוקית לתבוע תביעת לשון הרע. החוק כאמור ציין מפורשות כי השפלה או ביזוי שנעוצה בדתו של האדם הווי אומר בין השאר בגין היותו אדם חרדי, דתי, שומר תורה ומצוות, דינה כלשון הרע והוצאת דיבה.
החוק קובע כי לשון הרע הוא בין היתר, דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם וכן לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו או במקצועו וכך גם לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו וגילו.
התנאים המאפשרים תביעה בבית המשפט הם רחבים מאוד החוק במפורש נוקט כי לשון הרע הוא בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי, כך שגם השמצה או ביזוי של אדם בשל היותו חרדי בכל פלטפורמה באינטרנט יכולה להוות בסיס לתביעה.
חשוב מאוד להדגיש שהתביעה מתאפשרת רק כאשר היא נשמעה בפני יותר מאדם אחד והיא אישית כלפי אותו אדם. תביעה של אדם שהשמיץ את כלל החרדים הינה מורכבת יותר מבחינת דרישות החוק, ולרוב אינה מעשית, על כן בחר משה אבוטבול בפניה למשטרה.
למעשה כל אדם חרדי שמבוזה בכל אמצעי מדיה בשל היותו חרדי, או בכל מקום בו נוכח עוד אדם מלבדו, זכאי לגשת לבית המשפט ולקבל פיצוי שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
חשוב וראוי שהציבור החרדי יזכה ולו במעט לקבל גם את זכויותיו במערכת המשפט במדינת ישראל, בתי המשפט בכל פסקי הדין הרבים בעניין לשון הרע פסקו חד משמעית ובצורה נחרצת לטובת התובע. לדוגמא, לאחרונה ניתן פס"ד בביהמ"ש השלום בת"א שחייב פיצוי בגובה 35 אלף ₪ לתובע ממוצא אתיופי וזאת בגין הקללה "אתיופי מסריח". השופט קבע כי " יש באמירות שהטיחה הנתבעת כדי להשפילו בעיני הבריות ולעשותו מטרה לשנאה"
כלי משפטי זה יכול וצריך להיות קיים בכל פעם בו אדם מושמץ ומבוזה בשל היותו שומר תורה ומצוות וחרד לדבר השם.
הכותב הוא עורך דין