בין המסרים

דרעי במסרון לגפני: "מיצר על השגגה, זה לא יחזור"

אין כמו התנצלות כנה כדי להרבות אהבת חינם בימי בין המצרים. מה נכתב במסרון ההתנצלות ששיגר אריה דרעי למשה גפני? • וגם, מבחן הגלימה הוא שיקבע: אם בן למשפחת יוסף ייבחר, הביקורת על דרעי תימוג בעשן בחירה לבן. אם לאו, ייתמר מרחוב הקבלן עשן קרבות שחור • טורו של אבי בלום (טור, פוליטי)

אבי בלום | כיכר השבת |
"מיצר על השגגה". אריה דרעי (צילום: פלאש 90)

אין כמו התנצלות כנה, הבעת צער ובקשת סליחה, כדי להרבות אהבת חינם בימי בין המצרים. מה שנכון להתנהלות שבין אדם לחברו, אינו רלוונטי להתנהלות שבין פוליטיקאי לעמיתו. בפוליטיקה, גם אם נגזר גורלך להתנצל, עדיף שתעשה זאת בעל-פה ולא בכתב, עם מינימום טביעות אצבעות.

אז הנה, קבלו מסרון של פיוס שנשלח ביום שישי האחרון ממכשיר הסלולרי של אריה דרעי, וגרם לכמה ממקורביו לרוץ ולחפש לו מכשיר סלולרי כשר, כדי להימנע משיגור מסרונים דומים בעתיד: "בוקר טוב ר' משה, אני מיצר על השגגה בשליחת המכתב לרבני רכסים שלא נשלח דרכך, אני מבטיחך נאמנה שבעז"ה זה לא יחזור על עצמו. יום טוב ושבת שלום, אריה".

כמו כל מערכת יחסים שנמשכת שלושה עשורים, כך הקשר בין שולח המסרון, אריה דרעי, לנמען, משה גפני, טמן בחובו יחסי אהבה ובעיקר שנאה, עליות אך בעיקר מורדות. הקשר בין הפוליטיקאים המשופשפים מתחיל אי-שם בימי הבראשית של ש"ס ודגל התורה בשנות השמונים. שני האישים התחילו את הקריירה בגילאים צעירים, בעודם בני תשחורת. מאז נזרקה יותר משערת שיבה אחת בזקנם. את קצוות שערו של גפני, הלבינו צרותיה של כנסת ישראל ממנה כמעט ולא מש. לדרעי היו צרות הרבה יותר רציניות.

כששבו ונפגשו בבניין עם שובו של דרעי להנהגת ש"ס, הם לא נפלו זה על צווארו של זה. הראשון שפגע, היה דווקא גפני, שבפאנל שנערך ערב הבחירות, הזכיר לשומעים המתמוגגים כי חברי-הכנסת של דגל התורה, בניגוד לאלו של ש"ס, מעולם לא הורשעו בפלילים. דרעי הנעלב שיגר מסרון ארוך שתוכנו היה "למה-זה-מגיע-לי?", וגפני בתגובה מיהר לשגר מסרון התנצלות והבעת חרטה, שלשכת דרעי ששה לפרסמו.

בין המסרים

המעגל שב ונסגר. שוב משוגרת התנצלות, אך הפעם הנעלב הוא גפני והעולב הוא דרעי. העילה להתנצלות השבועית, זניחה למדי ונוגעת לרוטציה בעיירה רכסים. דגל התורה וש"ס חתומות על הסכם רוטציה בשיטת הריצ'רץ'. בקדנציה הקודמת כיהן איצ'יו רייך נציג דגל כראש המועצה, בקדנציה הנוכחית החליף אותו דן כהן. על הישגיו של כהן בקדנציה הנוכחית אין חולק, כאשר גם בדגל התורה מספרים בהתפעלות על הצלחתו להגדיל את הגירעון בשבעה מיליוני שקלים, כשליש מתקציב העירייה. אפילו יאיר לפיד, טרם למד את הנוסחה המבריקה.

והנה, הועלתה בלשכתו של דרעי הצעה מרעננת – לתת לדן כהן את האפשרות לכהן קדנציה נוספת. רציפות שלטונית תמיד הייתה חלק אינטגרלי מסט הערכים של תנועת ש"ס ולפיכך, הציע דרעי במכתבו לרבני העיר רכסים, לא לעצור את הקטר הדוהר ולתת לכהן קדנציה נוספת, שלאחריה יכהן נציג דגל התורה כראש המועצה, שתי קדנציות רצופות: "הנני פונה אל ועד הרבנים בכל לשון של בקשה, לשקול את האפשרות וליצור נוסחה שלפיה הרב דן כהן ימשיך ויכהן קדנציה נוספת, כאשר בקדנציה הבאה יכהן ראש מועצה לעשר שנים".

לגפני נודע על המכתב רק מפי השמועה. כמי ששילם אישית את מחיר הרוטציה כאשר נאלץ לפנות את מקומו בכנסות ה-13 וה-14, אין צורך לספר לו עד כמה קשה הפרידה מהכיסא. מי כמוהו יודע כי רוטציה שאינה מקוימת ככתבה וכלשונה, הופכת לסוג של מוטציה שמשנה את המבנה הגנטי של הגוף-הבוחר והופכת את החילופין לבלתי רלוונטיים בפעם הבאה.

אלי ישי נכנס לחדר הסיעה כדי לקרוא תיגר על ש"ס החדשה: "הרי יושב פה מי שדואג לעוות את מה שנאמר כאן ורץ להדליף זאת ליוסי ורטר מהארץ. אז עדיף שאדבר ישירות עם ורטר", כה אמר ישי ורץ להיפגש עם ראש-הממשלה, שאוהב לקבל עדכונים שוטפים על המתרחש בחדר הסיעה של השותפה הטבעית לשעבר

תגובתו של גפני לדרעי, נשלחה גם היא בדיוור עקיף, במכתב ששוגר לרבני רכסים. כך מצאו עצמם רבני העיירה השקטה לכודים בין המסרים – גפני מחד ודרעי מאידך, העבירו זה לזה מסרים על גבם. ''יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי פעל בחוצפה להפר הסכם חתום", כתב גפני לרבני העיר, "לאי כיבוד ההסכם עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת".

דרעי ניסה לכבות את שריפת היער שפרצה עם מטף ושלח את מסרון ההתנצלות (שצוטט לעיל), שכלל הבעת חרטה על העבר וקבלה לעתיד. הרב אורי זוהר, לא היה מנסח טקסט ראוי יותר של חזרה בתשובה. במקביל, הסבירו בלשכתו של דרעי שאת המכתב לרבני העיר, ניסח בכלל ראש הלשכה הטרי של יו"ר ש"ס, חיים ביטון. דרעי רק חתם, כמו תם.

היה מי שנזכר השבוע, שאת אותו תירוץ בדיוק שמענו במהלך קמפיין הבחירות, כשדרעי התנצל על הביטוי "רוסים לבנים", ובסביבתו ידעו להסביר שאת המסרון בשמו, שיגר בכלל דובר מטה ההסברה שבראשו עמד אטיאס. "בסוף", אמרו בציניות בלשכת גפני, "עוד יאשימו גם בזה את אלי ישי".

הרוגי ביתר

עם כל הכבוד, ויש בנדיבות, לראשי המועצה המרוטצים של רכסים, הרי שכהן ורייך אינם האישיו, גם לא תושבי רכסים ואפילו לא רבניה החשובים של העיירה הצפונית החביבה. המסרונים והמכתבים ששוגרו, נורו כמו רקטות מלוע שיגור לוהט בלשכותיהם של גפני ודרעי. בין ההתנצלות הראשונה של גפני עם חזרתו של דרעי לזירה, לבין ההתנצלות האחרונה של דרעי בסופ"ש שעבר, כל אחד מהצדדים חש שהוא מנוצל עד תום על ידי השני.

במשקפיים האופנתיות של גפני, את "הסיבוב הראשון מסביב לעולם", כלשונו של מסובב הסיבות יאיר לפיד, עשה דרעי בפרשת הרשתות. "אני באמת רציתי לשתף פעולה", אומר גפני, "אפילו הגעתי ללשכה של דרעי כדי לנהל ביחד איתו את המאבק המשותף נגד חוק ההסדרים, וזה היה עוד בתקופה שלפני מינויו ליו"ר ש"ס. ידעתי מה המשמעות אבל אמרתי לעצמי, שאבוא בלב נקי ממשקעים עם הפנים קדימה. פתאום, אחרי שהצלחנו, באה ההודעה המיותרת והמזיקה על כך שהצליח לכופף את שר האוצר. זה גרם נזק אדיר לכל עולם התורה. הרי אנחנו מדברים עם אנשי יש עתיד, וההודעה הזאת שהשפילה אותו ציבורית היא הסיבה המרכזית לכך שלפיד מתעקש כעת על כל סעיף ועל כל גזירה".

הסיבוב השני, היה בכיכר העירייה בביתר: "ישבתי עם דרעי כדי לדבר על שיתוף פעולה ברשויות המקומיות, ורגע אחרי הישיבה הוא רץ לספר לראש העירייה, מאיר רובינשטיין, שהצענו לש"ס להריץ ביחד מועמד חלופי לראשות עיריית ביתר עילית. אני לא מדבר על עצם העניין שלא היה ולא נברא, אלא על ההתנהלות. אתה יושב איתי, מדבר על שיתוף פעולה וכולך נופת צופים, ומנצל את זה רגע אחר כך כדי לסכסך? איזו מן התנהלות זו?".

מסרים מעולם הקבלה. דרעי נואם בפורום המנהלים של 'המודיע' (צילום: המודיע)

זו גרסת גפני, שמובאת כאן מפיו לראשונה. גרסתו של דרעי למהלכים כבר הובאה כאן בעבר ולמען האיזון הנאות – הנה היא שוב, בקצרה: בכל מה שנוגע להוצאת ההודעה באישון ליל, על הוצאות הרשתות החרדיות ממעגל הקיצוצים, הרי ששר החינוך שי פירון, הוא זה שהתקשר וביקש לפרסם את ההודעה. באשר לעיר התורה והחסידות בערי יהודה, "יש שם ראש עיר טוב ואין שום סיבה שלא ימשיך", כך דרעי, שסבר כי הדבר האחרון שהעיר צריכה זהו מאבק פנימי שבסופו יישפכו נחילי דם של 'הרוגי ביתר' (פוליטית, פוליטית).

לסיבובים ולעיקולים המסוכנים, צריך להוסיף את ההתפתחויות האחרונות בסוגיית הרבנות הראשית. דרעי לא בא לתאם ואפילו לא מתקשר. לדרעי יש הסבר לא רע: "וכי מה הם ציפו? שאסגור איתם על מועמד כשמרן עדיין לא הכריע?", שאל האריה.

ההסבר לא נפל על אוזניים קשובות ובדגל הגיבו בקבלת פנים לבבית לדיין המתמודד הרב ציון בוארון בבית מרן ראש הישיבה בבני ברק. רק זה היה חסר כדי לתדלק את הש"סניקים, שנזכרו איך במערכת הבחירות לכנסת נתקבלו באותה לבביות מופגנת, נציגי הרב אמנון יצחק.

יותר סיבות מזה למלחמת יצרים בימי בין המצרים, אנחנו לא צריכים, אך בדגל התורה זיהו עוד טיפות שמן שנשפכו למדורה. בתורת הסוד, דרעי אומנם בקי פחות מהיו"ר הקודם של התנועה, אך הנאום של דרעי בפורום המנהלים של המודיע בו תלה, מידה כנגד מידה, את גזירות לפיד באפליית הבנות בסמינרים, נלקח היישר מעולם המיסטיקה והקבלה. "שיפסיק להכות על החזה שלנו ויתחיל להכות על החזה של עצמו", הגיבו בדגל התורה, "ובכלל, איפה הוא מצא את המקום לסגור חשבון עם הליטאים? בפורום שישבו בו מנהלי סמינרים חסידיים שלא מקבלים אף בת ספרדייה?!".

סכין בגב

תסמכו על גפני שיידע לסובב את הסכין בגב ברגע הקשה ביותר. הדימוי אומנם לא מי-יודע-מה לנוכח הנסיבות הרפואיות, אבל זה בדיוק מה שמתרחש כאן. המכתב עם התוכן הקשה נשלח לדרעי למחרת היום בו פורסם מכתבו של המועמד הרב ציון בוארון, שכינה את התנהלותו של דרעי כלפי הרב עמאר: "פשע ורשע".

ביטויים כמו רשע וחוצפה, מתאימים זה לזה כמו סקנדל לרב-ראשי, אך דומה שהמונח היותר רלוונטי למה שמתרחש בש"ס הוא לא זדון, אלא שגגה. התחושה שמביעים ח"כים בש"ס בשיחות סגורות הינה שדרעי עדיין לא התאפס על המשימה. בכנסת רואים בוועדות רק את ח"כי יהדות התורה, בעוד ח"כי ש"ס מתפזרים כמו עדר ללא רועה. בשטח, אין הכרעות ברורות ברשויות. בני ברק בוערת ממאבקים פנימיים וכבאיות כבר הוצבו ליד ביתו של מזכיר מועצת החכמים, הרב רפאל פנחסי.

שאר ערי השדה יושבות על חביות חומר נפץ, שעלולות להתלקח בכל רגע, כמו רכבת מטען קטלנית בקנדה. היעדים והמועמדים משתנים ומוחלפים חדשות לבקרים, כמו תוכנת הניווט וייז שמשתבשת בפקקים. מוטי חתשואל, מקורבו של הגרש"מ עמאר, שעלה לשידור ברשת ב' ומתח על דרעי ביקורת פנימית, קיבל בתום השידור מסרונים מחברים בש"ס ובכולם מסר זהה: היטבת לומר את מה שכולנו חושבים.

אחרי הבחירות לרשויות נדע האם האורוות אכן נוקו והסוסים הוחלפו, או שמא סוס ורוכבו טבעו בים האיבה. צריך לומר בכנות, שמהלך מקומי אחד, בעיר הבירה, מתקדם ב'קצב מצביע רצון'. משה ליאון, שיוזמת הרצתו משותפת לדרעי ולאיווט, העביר השבוע את כתובתו לאזור רחביה-שערי חסד בירושלים

אפילו אלי ישי ששמר על דממת אלחוט מאז ההדחה, החליט השבוע לקרוא תיגר בישיבת הסיעה. כשעלתה ההצעה לאפשר חופש הצבעה לחברי הסיעה בהצעת החוק של הארכת שעון הקיץ, שאל אלי ישי איך ייתכן שש"ס לא תתנגד להצעת חוק שאינה מאפשרת ליהודים עמלי כפיים להשכים קום לתפילה במניין: "לזה קוראים ש"ס החדשה, אבל אתם יודעים מה? עדיף שלא אדבר. הרי יושב פה מי שדואג לעוות את מה שנאמר כאן ורץ להדליף זאת ליוסי ורטר. אז עדיף שאדבר ישירות עם ורטר", כה אמר אלי ישי ורץ להיפגש עם ראש-הממשלה, שאוהב לקבל עדכונים שוטפים על המתרחש בחדרי הסיעות של שותפות טבעיות לשעבר.

אלי ישי התייחס לפרשנות של יוסי ורטר בהארץ, שבהכוונת המתדרכים, מדליפי המידע מחדר הסיעה, כתב על התנהלותה המתונה של "ש"ס החדשה". ועל כך השיב ח"כ מהספסלים האחוריים בש"ס (לא אלי ישי, כמובן): "ש"ס מתונה? זו אותה ש"ס חדשה שרצה לאבו-גוש לגנות איזה גרפיטי עלוב נגד ערבים, אבל במשך יממה שלמה אחרי שהממשלה אישרה את חוק הגיוס, שתקה כאילו נכנסה לניתוח בהרדמה כללית".

חוק שעון הקיץ עלה להצבעה, ובהפגנתיות שרק מי שנכח בישיבת הסיעה הבינה, ביקשו ח"כי ש"ס את רשות הדיבור, כדי לנמק את התנגדותם לחוק. תכף לאחר מכן, אמור היה דרעי להעלות לדיון הצעה חדשה בנוגע לתקנות לשעת חירום, בשם ועדת החוץ והביטחון. כדי לזרז את הדיון הוא ביקש מהח"כים לוותר על זכות הדיבור. הם ויתרו, אך בהגיע רגע ההצבעה, הצביעו כאיש אחד, למעט דרעי, נגד ההצעה. אכן, מצב חירום.

חדשה או חלשה?

"הכל דיבורים", מגיבים בסביבתו של דרעי לשמע קולות הנהי והבכי: "מבחן התוצאה הוא המבחן היחיד שיקבע, ועד עתה היה רק מבחן אחד: מבחן הבחירות לוועדות לבחירת שופטים ודיינים. דרעי הביא שם הישג לא רגיל, אז מה אתם מתפלאים אם יו"ר הקואליציה יריב לוין יוצא מהכלים?".

אם המדד היחיד הוא תוצאה, הרי לכם רשימת המבחנים המלאה. המבחן הראשון הוא שיקום רשת מעיין החינוך המתמוטטת. המצב שם כה איום ונורא, עד שאפילו בירוקרט לויאלי כמו מרדכי מרדכי, נמלט מניהול הרשת, בתוך שבוע ממינויו, כשידיו על ראשו. "איך דרעי מצפה להצליח כשהוא מסוכסך עם שר האוצר ושר החינוך? הרי בלי הרצון הטוב שלהם, אין שום סיכוי להבריא את הרשת החולה?". שואל מי ששואל. בסביבתו של דרעי מזכירים, שאת קן הצרעות הזה, הוא קיבל בירושה.

מסרים מחדר הסיעה. ביבי וישי יוצאים ממליאת הכנסת, השבוע (צילום: ערוץ הכנסת)

מבחנים רבים נוספים, מפוזרים לדרעי - כמו במשחק 'חפש את המטמון' - בכל רחבי הארץ. בסביבתו של דרעי מסבירים כי החריקות שנשמעות, מקורן בדלתות האורוות שנפתחות לאחר שנים כדי להחליף סוסים ותיקים שעתידם מאחוריהם. מטבע הדברים. גם כאן, מבחן התוצאה הוא שיקבע, ורק אחרי הבחירות לרשויות נדע האם האורוות אכן נוקו והסוסים הוחלפו, או שמא סוס ורוכבו טבעו בים האיבה. צריך לומר בכנות, שמהלך מקומי אחד, בעיר הבירה, מתקדם ב'קצב מצביע רצון'. משה ליאון, שיוזמת הרצתו משותפת לדרעי ולאיווט, העביר את כתובתו לאזור רחביה-שערי חסד בירושלים, ובסביבתו מדברים על ריצתו בתמיכת החרדים והרוסים, כעובדה מוגמרת.

תוצאות כל המבחנים הללו, ילמדו האם לפנינו 'ש"ס חדשה', או 'ש"ס חלשה'. אך לפני שיעבור שלב, דרעי צריך לעבור מבחן סף שיתקיים בעוד שבועיים: הבחירות לרבנות הראשית.

בראשית השבוע התכנס לראשונה החמ"ל של ש"ס: אוחנה, אבידן, בן צור, לסרי וברנס ישבו במשך שעות עם דרעי במטה ש"ס בהר חוצבים, עברו על הרשימות ומיפו שם-שם, מצביע-מצביע. סומנו שם התומכים הבטוחים ולצידם המתנדנדים, שייקראו אחד-אחד לחדרו של נשיא מועצת החכמים. למראה רשימת המתנדנדים והמתנגדים, העולה על התומכים, התנדנדו כמה מכיסאותיהם של היושבים.

מסרון של פיוס שנשלח ממכשיר הסלולרי של דרעי, גרם למקורביו לרוץ ולחפש לו מכשיר כשר, כדי להימנע משיגור מסרונים דומים בעתיד: "בוקר טוב ר' משה, אני מיצר על השגגה בשליחת המכתב לרבני רכסים שלא נשלח דרכך, אני מבטיחך נאמנה שבעז"ה זה לא יחזור על עצמו. יום טוב ושבת שלום, אריה"

נכון לכתיבת השורות, הרב אברהם יוסף הוא היחיד מבין בני מרן הגר"ע, שנערך עבורו סבב החתמות שיאפשר לו להתמודד. ולמרות זאת, רשמית מועמדותו עדיין לא הוכרזה, וזאת משום שהש"סניקים מבינים כי סיכוייו של הרב אברהם, הם הקלושים ביותר מבין כל הבנים. עד כדי כך, שבש"ס נמצא מי שהעריך השבוע, כי אם הרב אברהם ירוץ עד הסוף, בחירתו חסרת סיכוי.

גם על כך, אגב, נמתחת ביקורת לא קלה, בתוך התנועה: "לא ייאמן ששבועיים לפני הבחירות אין מועמד רשמי ואין עבודת שטח רצינית. הרי לפני עשר שנים, כשהרצנו את הרב עמאר, שבועיים לפני הבחירות המפה הייתה ברורה וכל מה שנותר לנו זה לחכות לפתיחת המעטפות. ושלא יספרו לנו סיפורי-אופוזיציה. הרי גם אז נזרקנו מהממשלה, גם אז התמודדנו מול לפיד האב, שישב עם המפד"ל בקואליציית שרון".

אם מלאכתו של דרעי תצלח ורב ששם משפחתו יוסף יוכתר כראשון-לציון, כל הביקורת הזאת תימוג בעשן בחירה לבן. אם מועמד בעל שם-משפחה אחר יוכתר במצנפת ובגלימה, הביקורת הקשה תהיה רק הקדימון, ומרחוב הקבלן ייתמר לו עשן קרבות שחור.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר