השמאל צוהל מחזרתו של אריה דרעי, שי גפן חרד

כשאני רואה את השמחה בשמאל הקיצוני, בתקשורת הישראלית ובעמותות הממומנות על ידי הקרן החדשה מחזרתו של דרעי לראשות ש"ס, הבנתי שאני צריך להיות חרד. אין לי חלילה דבר וחצי דבר נגד אריה דרעי באופן אישי, אינני קשור לפוליטיקה הפנים ש"סית, אבל אני שואל כמו מאות אלפים "איך אוכל וראיתי באובדן מולדתי".

שי גפן | כיכר השבת |
שי גפן, חרד משובו של דרעי (צילום: ארכיון כיכר השבת)

כשאני רואה את השמחה בשמאל הקיצוני, בתקשורת הישראלית ובעמותות הממומנות על ידי הקרן החדשה מחזרתו של דרעי לראשות ש"ס, הבנתי שאני צריך להיות חרד. אין לי חלילה דבר וחצי דבר נגד אריה דרעי באופן אישי, אינני קשור לפוליטיקה הפנים ש"סית, אבל אני שואל כמו מאות אלפים "איך אוכל וראיתי באובדן מולדתי".

בכל תקופתו של אריה דרעי בראשות ש"ס, הוא דחף להסכמים הרי אסון וויתורים לערבים, ובראשם להסכמי אוסלו הארורים שהביאו לאלפי הרוגים ופצועים.

הצטרפו לדף הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לא אשכח את דרעי בתקופה הארורה ההיא לפני 19 שנה מסתובב כשושבין מרכזי בהסכמי אוסלו. את הכותרות שבישרו שרבין יעניק חנינה לידידו דרעי תמורת אוסלו. את החברות האמיצה של דרעי עם ביילין והעבריין המורשע בעל הלשון המתגלגלת חיים רמון, עימם רקח מרקחות ותבשילים שהוקדחו. והעולה על כולנה, והחמור מכל כיצד מועצת חכמי התורה ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף הוטעו על ידו, ואת המחיר עם ישראל כולו שילם. דרעי ספסר בדם של יהודים כדי להינצל מהתיק המשפטי, בצורה הכי בוטה ומכוערת.

כשאני נזכר באותם ימים אפלים כשמחד איתן הבר מארגן את חגיגות השלום במדשאות הבית הלבן, וכאן בישראל דרעי מעניק את הגיבוי הדתי ובעיקר את "הרוב היהודי" ליצחק רבין אני מתחלחל.

בעוד אני כותב, הכול צף מחדש. ריחות של גופות מרוטשים, פיח של אוטובוסים מתפוצצים, תינוקות שלא טעמו טעם חטא נטבחים כשהם בזרועות אמם, אברכים שחוזרים מהכותל המערבי נרצחים עם בניהם הקטנים, חתנים וכלות בערב חופתם עולים בלהבות. וכל אלה נזקפים לחובתו של אריה דרעי "בזכות" הסכמי אוסלו הארורים.

לוויתי כמו עשרות אלפים את אריה דרעי לכלא מעשיהו לפני 13 שנה, כי חשתי שנעשה לו עוול כבד. המטרה הייתה לא רדיפת דרעי אלא רדיפת הדת והיהדות. דווקא באותם רגעים ציפיתי מאריה דרעי שיבקש סליחה ממאות הנרצחים ומשפחות השכול. שיכיר בטעות, כפי שאמר בצדק שחטא בחטא היוהרה. אבל זה לא קרה. דווקא ח"כ לשעבר שלמה בניזרי, השכיל, ערב כניסתו לכלא, לבקש סליחה ומחילה על תמיכתו בהסכמי אוסלו.

לצערי לא רק שלא שמענו מאריה דרעי חרטה, ההיפך, במהלך כל השנים שמענו דברים מפורשים, המצדדים בעד המשך "הסכמי שלום" שסופם ידוע, ה' ישמור, ודרעי דאג לדחוף ולהניע כל הסכם של ויתור לערבים. לא לחינם דרעי היה ונשאר הקמע של השמאל הקיצוני, שמצפה בכיליון עיניים שבעזרת דרעי הם יוכלו שוב להניע את התהליך המדיני ולהביא לחיסול הסופי של ישראל.

ר' אריה דרעי, כניסתך המחודשת לפוליטיקה לא יכולה לעבור ללא שתבהיר בצורה ברורה ונחרצת שלעולם לא תתמוך יותר בהרפתקאות מדיניות מסוכנות ובמסירת חלקי ארץ ישראל לאויבים.

אתה חייב לעם ישראל ולמשפחות השכולות בקשת סליחה על כך שבאותם ימים, בהם היית צעיר וחטאת בחטא היוהרה, הבאת אסונות על עם ישראל. ויותר מכך את בקשת הסליחה הזאת אתה חייב בראש ובראשונה כלפי נשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב עובדיה יוסף. זכור היטב מה קרה לכל המנהיגים שנטלו חלק בוויתורים על ארץ ישראל. מודה ועוזב ירוחם!

הכותב הוא מנכ"ל תנועת 'ארץ ישראל שלנו'

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר