"וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ"
כמי שנמצא בתנועת ש"ס מיום היווסדה, וחווה ביחד עם שאר החברים היקרים. בתנועה זו ימים יפים ורוויי הוד והדר, גם ימים פחות יפים וסערות רבות לא חסרו בעבר, עליות ומורדות, ימים של שמחה אמיתית וגם ימים של עצב, הן בתחום הרוחני והן בתחום הגשמי פוליטי.
כתלמידו של מרן זיע"א רבות בשנים בראש ובראשונה, וכשליחו בתחנות לא מעטות בשנותיי הבוגרות, וכגודל הקרבה גודל האבידה והחיסרון והחלל הגדול שבו נותרנו כולנו עם הסתלקותו של מרן זיע"א, חווים כולנו טלטלה עזה וקשה המאיימת לשבר את הספינה המשייטת במים עכורים שורצי כרישים ושאר חיות רעות ובהיעדרו של הרועה הנאמן הקברניט שידע להשיט את הספינה בידיים אמונות ויציבות.
דומני, שבשבועות האחרונים חדרו לספינה זו מלחים זרים שהצטרפו לא רק לזרות מלח על הפצעים, אלא אף לחפור בהם ולהעמיקם עד שאין רגע שאינו מקולל וקשה יותר מחברו בחבירתם כמקהלה מתוזמרת לנתץ ולשבר כל תורן ומשוט בספינה, ולרפות ידיים חלילה.
בשבת האחרונה שבת לך לך ראיתי את הפרוז'קטור בקצה המנהרה, "לך לך" פירשו חז"ל בין היתר, צא מהלכלוך שלך, דהיינו, אומר הקב"ה לאברהם, המקום שבו אתה נמצא מלוכלך הוא, צא משם, לך לך וכו' "ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך והיה ברכה".
שלמה המלך החכם מכל האדם אומר בסוף פרק ג' בשיר השירים, "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", שמעתי פעם ממורי ורבי הגר"ד שמשון פינקוס זצ"ל, מה זו התוספת הזו, הרי ברור שיום חתונתו זה גם יום שמחת לבו? הוא פירש כך בדרכו המיוחדת, כשזוג נמצא מתחת לחופה לאחר כל חודשי האירוסין בהם השתדל כל צד להשקיע כמה שיותר בבניית הקשר החדש ולמרות עמידתם בסופו של דבר מתחת לחופה, מקנן החשש האמיתי מה יהיה ואיך ייראה קשר זה לאחר מכן זוגיות ומערכת יחסים בזמן אמת, לאחר שוך תרועת צלילי התזמורת איך יהיו החיים האמיתיים איך נתגבר על מכשולים ומחלוקות, והאם כל הנחמדות עד עכשיו לא הייתה אלא הצגה התלויה בדבר.
מתי רואים באמת שהזוגיות אכן מבוססת ושנכונו לה שנים רבות ויפות של בנייה אמיתית? רק לאחר שנוצרת מריבה או ויכוח קשב בין בני הזוג המאיים לפרק את הבית, ולאחר שזוכים ליישר את ההדורים ולצלוח משבר זה בשלום, ומפנימים שלא ניתן לגשר על כל הפערים הקיימים מעצם היותם אנשים שונים וטבעים שונים, אפשר להתווכח, אך בסופו של ויכוח גם משלימים, אז ישנה ההשלמה האמיתית לשמחה שהחלה ביום החתונה, וגדילה עד למאוד שמחת הלב, וזו היא כוונתו של שלמה המלך ל"ביום חתונתו וביום שמחת ליבו.
ביום ה' האחרון, עת קיימנו בעצמנו "לך לך מארצך"... עת נאספו ובאו מכל רחבי הארץ נציגי התנועה ברשויות המקומיות, חברי מועצות וסגני ראשי ערים, ראשי רשויות וחברי הכנסת כולם בראשותו של היו"ר הרב אריה דרעי, קבלת הפנים החמה והירידה לפרטי פרטים תחת ידו האמונה של מנכ"ל התנועה הרב חיים ביטון הי"ו, מפגש ישיר וללא אמצעים, ללא הלחץ הרגיל של ימי החול העמוסים במטלות והטרדות המצויות לרוב, מפגש זה בין צעירים לוותיקים, חברי הכנסת והנציגים שמזה שנים משום מה לא נערך בשנים האחרונות, רק אז התחוור לכולם כמה זה היה חסר לכולנו, כמה עוצמה יש בדיבוק חברים זה, וכמה שמחה מפגש זה יכול לגרום לאנשים שמחה אמיתית בלבבות.
שמחה ותחושה זו החלו מייד עם ההתכנסות לפאנל והמושב הראשון שנערך לאחר תפילת מנחה, הפרגון הן של יו"ר התנועה לחברי הסיעה חברי הכנסת, והן הפירגון ההדדי של החברים בינם לבין עצמם וכלה בפירגון של החברים ליו"ר התנועה, לא נזקקנו למשקפיים מיוחדות כדי להווכח ולראות כמה שהדברים והתחושות הנן אמיתיים ונכוחים, ובמיוחד לאחר פנייתו הנאצלת של יו"ר התנועה רבי אריה לרב אליהו ישי והדקות הארוכות בהן הוא הרעיף עליו שבחים שיצאו מן הלב, ובקשתו השטוחה לרבי אליהו, יש מקום בראש לשני זוגות תפילין, בוא תתנהל כהשותף הבכיר, בוא תן את מה שאתה הכי טוב בזה, איש השטח, הרגשות גאו ואיתם מחיאות הכפיים הסוערות שנמשכו דקות ארוכות כאומרות, כן יהי רצון, כך אנו רוצים לראות ולהיראות, כשלמחזה זה מצרפים החיבוקים והנשיקות בין השניים.
חברי הכנסת איש איש בתורו נתנו סקירה מאלפת על תחומי האחריות שלהם ודחקו בקהל הנציגים, תנצלו אותנו כמה שיותר, יש לנו המון מה לתרום לכם איש איש בחלקו בעבודתכם המוניציפאלית.
הצטרפותם של חברי מועצת החכמים בראשות של מרן ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן שליט"א שטרחו וכיתתו רגליהם עד לצפת ודברי התורה שנשאו במהלך ארוחת הערב, המסרים החשובים שלהם ודברי החיזוק שנישאו על ידם בנושא תפקידם וייעודם של משרתי הציבור, והזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לשרת את עם ישראל בני מלכים, היו השלמה טבעית למטרות הכנס החשוב הזה בו התחדדה אצל כולנו גודל המשימה המוטלת על כתפיו של כל אחד ואחד מאיתנו.
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" הוא לא רק פסוק בתהילים או פיוט נחמד אלא משפט אמיתי ומלא תוכן עבורנו עת התאספנו כולנו למפגש סביב שולחנות ערוכים והופעתו של הפייטן היקר והחביב רבי משה דוויק, שהנעים שעה ארוכה לנוכחים שהצטרפו אליו בשירה אדירה וסוחפת שחתמה את יומו הראשון של מפגש זה שלאחריו פרשו החברים בשעת לילה מאוחרת לשינת לילה.
יום שישי נוצל בחלקו הראשון לשיח חברים מורחב, בו ישבו ראשי התנועה במשך שעות ארוכות ושמעו את כלל הנציגים ברשויות המקומיות איש איש בתורו הן בנושאים הקשורים לנעשה בתנועה עצמה והן בדרכי ההתמודדות האישית של כל נציג ונציג ברשות בה הוא מכהן, נערך סיעור מוחות מעניין ומפרה ומרתק שתרם הרבה לכל המשתתפים גם יחד בהבנה של המשימות והמטלות ההדדיות.
קבלת השבת העצימה את התחושות הנפלאות ושירת ה"לכה דודי" נתנו משמעות מיוחדת למילות השיר "והיו למשיסה שוסיך ורחקו כל מבלעיך" מתוך ייחול ש"ישיש עליך אלוקיך" וכו',כל זה היה רק הפתיח לסעודות השבת הנפלאות ביחד, לדברי התורה שנישאו במהלך הסעודות מפי החברים והנציגים הרבים, כאשר גם חלקן של הנשים לא הוזנח במפגשים ובשיחות שנתנו נשות החכי"ם לנשות הנציגים במהלך כל השבת.
שיאו של מפגש זה היה בשעת רעווא דרעווין בסעודה שלישית ובסיומה של הסעודה הצטופפו כל הנציגים סביב שולחן הנשיאות לשירה בדביקות מיוחדת והאזינו לדברי הסיכום שנשא יו"ר התנועה הרב אריה דרעי הי"ו בהם פרש את משנתו למשימות אותן הוא מבקש מכלל החברים לתקופת החורף הבעל"ט, שעיקרן נסוב סביב הידוק וחיזוק הקשר בין הנציגים לבין האזרחים ברשויות, הטיפול ההדוק הן באזרח הפשוט וצרכיו כמו הטיפול במוסדות החינוך, הקשר האישי של הנציגים עם חברי מועצת החכמים, חיזוקה ופיתוחה של תנועת "אל המעיין", והפצת העלון השבועי, וכו'.
לא נותר לנו אלא לסיים בדבריו של רבי שלמה המלך ולקוות לעתיד טוב יותר ולצאת משבת נפלאה זו בפסוק, "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו ובין שמחת ליבו" ושנזכה כולנו להחזיר במהרה "עטרה ליושנה" לא כסיסמה אלא כעובדה בשטח, לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולקיים את מורשתו של רבנו.