מכתב גלוי לראשי הישיבות: התורה מגנה רק כשלא מדובר בבין הזמנים?

מתחילת "ממשלת השמד" אנו שומעים השכם והערב כי יושבי ביהמ"ד שותפים מלאים בהגנה על הארץ, היעלה על הדעת לעזוב את המערכה לטובת החופש? אב חרדי במכתב נוקב (חרדים)

אב חרדי | כיכר השבת |
(צילום: פלאש 90)

אם לא יחול שינוי דרסטי, בשבוע הבא נצום בתשעה באב, ולאחר מכן יצאו בחורי הישיבות לחופשת בין הזמנים. אם לא יחול שינוי דרסטי, באותם ימים חיילי צה"ל עדיין יילחמו ויחרפו נפשם בעזה.

בימים האחרונים אנחנו שומעים הצהרות חלקיות, חלקי אמירות ודיונים מורכבים על הארכת זמן קיץ ודחיית החופשה המסורתית. יכול להיות שראשי הישיבות ספונים יותר מדי בבית המדרש ולא מודעים לאירועים מבחוץ. ובכן, ב"ה יש בעם ישראל אחדות שלא נראתה שנים רבות. עם ישראל כולו (תמיד יש שוליים יוצאים מן הכלל) מאוחד בצדקת המבצע. תפילות מכל המגזרים עושות את שלהן, וניסים גדולים מתרחשים כל יום, גם בעורף וגם בעזה.

גם הציבור החרדי שותף, בדרכו, לכל האירועים ואפילו מקבל נקודות זכות נדירות בתקשורת החילונית. אין ספק שהאחדות, התורה בבתי המדרשות, העבודה – התפילה של תינוקות של בית רבן, גברים ונשים, וגמילות החסדים המדהימה שיש בתקופה האחרונה מקיימים את העולם, נותנים את אותותיהם ומשפיעים על היושב במרומים המעטיר עלינו טוב.

ומה עלול לקרות בשבוע הבא?

האם נראה בחורי ישיבה עוזבים – בהסכמה שבשתיקה או באמירה רפה על חשיבות הלימוד בימים אלו – את היכלי הישיבה? הרי מתחילת "ממשלת השמד" אנו שומעים השכם והערב כי יושבי בית המדרש שותפים מלאים בהגנה על ארץ ישראל, ובלעדיהם אין תקומה למדינת ישראל. הייתכן, היעלה על הדעת, האם יש ספק, כי אי אפשר לעזוב מערכה באמצע? הייתכן כי "התורה מגנא ומצלא" רק עד מוצאי תשעה באב, ואחר כך ינטשו את המערכה?

רבותי ראשי הישיבות, רק דמיינו לכם את חילול השם שיהיה כאשר תמונת חייל שיפול ח"ו במערכה על קידוש השם תופיע ליד תמונת בחור ישיבה – בן גילו – שמבלה באחד המפלים? איזה צידוק יש לעזיבת הישיבות בימים אלו? כן, שמענו את התירוצים: צריך לתת מנוחה לפני זמן אלול, צריך לשפץ את הישיבות ולארגן את החדרים לבחורים החדשים, גם הר"מים צריכים התרעננות... גם אתם יודעים שאלו תרוצי סרק, ולא מתאימים גם לתלמיד בישיבה קטנה, שנה ראשונה.

אנא דמיינו את מצב הלוחמים: שבועות הם לא ראו את משפחותיהם, הם לא אכלו ארוחה נורמלית על כיסא מול שולחן, הם לא ישנו במיטה עם סדין וציפית, הם לא ישבו במנוחה בחדר ממוזג וגם לא החליפו בגדים כבר כמה ימים טובים. כל זאת בניגוד לבחורי הישיבה. הם גם לא נמצאים בסכנת חיים תמידית והוריהם לא דואגים להם בכל רגע. אז לכל הפחות יעשו את ההשתדלות המקסימלית בבית המדרש הממוזג - וישבו וילמדו! זמן אלול חשוב, אבל "מי יחיה ומי ימות – מי באש ומי במים" זה לא בראש השנה – זה היום! אחת הדרכים שהתורה נקנית היא "נושא בעול עם חברו" – זהו העול היום!

רבותי, צה"ל מדווח על התייצבות של 100% לשירות המילואים. חיילים שהשתחררו לא מכבר מתחננים שיגייסו אותם ופצועים רוצים לחזור לשדה הקרב. הייתכן שלא תהיה התייצבות של 100% של בחורי הישיבות מול הסטנדרים? האם "הסיירת" של עם ישראל – שבט לוי של שנת תשע"ד – תערוק בזמן כה קשה? איזה קטרוג זה יעשה בשמים? מה זה יעשה לאחדות בעם ישראל ששומרת עלינו מכל משמר? אתם מוכנים לקחת עליכם את האחריות על הפרוד שיגרום חלילה לנפילת חיילים? אתם תוכלו לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?"

רבנים ראשיים שליט"א, יצאתם בעצרת חצי המיליון והשתתפתם באמירת פרקי תהילים. אולי תרימו טלפון לראשי הישיבות ותסבירו להם על נחיצות לימוד התורה בימים אלו ועל חילול השם שעלול להיגרם בשוטטות הבחורים בחופים ובשבילים?

חברי כנסת מהסיעות החרדיות, יצאתם לפגרה, אז אולי יש לכם קצת יותר זמן. אתם גם מעורים יותר מראשי הישיבות בהלך הרוחות בחברה הישראלית בימים אלו. אנא, היכנסו למרנן ורבנן שליט"א – כל אחד ורבניו, כל אחד ותארו – חכם, אדמו"ר, גדול הדור – ודאגו כי תצא אמירה חד משמעית, ברורה ונחרצת כי הזמן ממשיך עד לסיום המערכה. תוכיחו שבאמת "התורה מגנא ומצלא" והיא אינה לזות שפתיים, סיסמא נבובה וחלולה, לשחרור בני הישיבות משירות צבאי.

תתארגנו כבר עכשיו למלא את המקררים שיוכלו להגיש ארוחות מסודרות לבחורי הישיבה, שהר"מים ימשיכו במתכונת השיעורים וראשי הישיבות בשיעורים הכלליים; שמשגיחי הישיבות יוודאו כי הבחורים אכן מגיעים לישיבה ולומדים ולא נמצאים במקומות אחרים.

תאמרו ההיערכות עולה ממון, ואם אין קמח, תורה מנין? ובכן, תרימו כמה טלפונים לנדיבים מחוץ לארץ ותספרו להם שאצלכם יש צו 8 בדיוק כמו החיילים ואצלכם ממשיכים בלימוד תורה ביתר שאת גם לאחר תשעה באב. אני בטוח שלא יהיה גביר אחד שלא יתרום למטרה קדושה ומצילה זו. אתם גם עשויים לשים בצד כמה דולרים שיסייעו לכם בתשע"ה.

זו ההזדמנות שלכם, ראשי ישבות נכבדים, להוכיח שאתם חלק בלתי נפרד מעם ישראל. שאתם לא פוטרים את עצמכם באמירת שני פרקי תהילים לאחר התפילה ובתפילת "אחינו כל בית ישראל". שיש כיסוי לזעקה על הצורך לשמור ולהגן על עולם התורה. זו ההזדמנות שלכם לקדש שם שמיים או חלילה...

הכותב הוא אב לתלמיד בישיבת "חברון"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר