השבוע מתארח בתכנית המבדיל אצל האמן זלמן שטוב, המומחה עולמי לשפת גוף, ד"ר אמיר הלמר, במסע מרתק אל העולם הסודי של תנועות שרובנו לא שמים לב אליהן, מה אפשר לעשות כדי להשתפר, וכמה באמת הידע הזה חשוב.
הלמר שנולד בניגריה גדל עם קוף כחיית מחמד, והדבר שתמיד נגע בו היא התנהגות הקוף ותנועותיו שדמו מאוד לשפת בני האדם. מניגריה הוריו עוברים לאנגליה, סרי לנקה וארה"ב, ובכל מקום תוך כדי התאקלמות הוא מתבונן מהמד שוב ושוב בדמיון ובשוני בין בני אדם.
בגיל 25 אחרי שהשתחרר מהצבא, התחתן, הפך לאבא והתגרש הלמר שואל את עצמו, איך אני יכול לראות מישהי ולדעת האם היא באמת מתאימה לי לפני שאני מתחתן.
תוך כדי עבודה הלמר נוסע לארה"ב ללמוד אצל פול אקמן שפת גוף. בשלב מתקדם יותר פותח בית ספר לשפת גוף, והתהליך מתקדם בצורה כזאת בה הוא גם לומד וגם מלמד עד לפני שבע שנים.
הלמר מנבא ע"י קריאה של שפת גוף ערבי שמתראיין לאתר ווינט, אחרי הפיגוע הנוראי בשכונת הר נוף, וטוען בסרטון ביוטיוב שתנועותיו מספרות על הסיכון שלו עצמו להיות מפגע. כעבור שנה הלמר מקבל עשרות שיחות בהן אנשים מספרים לו שאותו ערבי אכן עשה פיגוע - המחבל של בזק.
אחרי המקרה כוחות הביטחון חוברים להלמר על מנת ללמוד כיצד אפשר לדעת מיהו אדם מסוכן, עוד לפני שהוא הולך בפועל ופוגע. הלמר גם משמש כעד במשפטים על מנת לקבוע אם אדם משקר, והסרטון ששם ביוטיוב לגבי המחבל גם שימש כראיה במשפט כנגד בזק שהעסיקה אדם מסוכן.
כילדים אנחנו לא יכולים לדבר, ולכן שפת הגוף היא הכלי היחיד שאנחנו עובדים איתו. כשתינוק רואה שהוריו לא מתייחסים הוא מתחיל לבכות ומבין שהבכי הוא גורם מניע לתשומת לב. להורים חרשים יש ילדים שבוכים פחות ונעים במיטה יותר על מנת להפעיל את החיישנים שמזעיקים את ההורים.
"שפת גוף היא קודם כל אנרגיה", אומר הלמר, "אתה רואה מה האדם מביע - סגירות או העלמת מידע". הפנים הם 80 אחוז משפת הגוף, לתנועות שונות יש הסברים שונים, כל נגיעה וכל שפשוף.
מה קרה לנו ששכחנו את שפת הגוף? אם בתחילה אנשים דיברו אחד עם השני, אינטואיטיבית הם ידעו מה אומר מה, ככל שהעולם התקדם לכיוון המסכים התחלנו לראות פחות ופחות את האנשים, הקריאה של השפה הפכה לקשה יותר ויותר.
כיום בדור המסכים קשה מאוד לנוער לקרוא סיטואציות חברתיות, מה שגורם לניתוק בין ההורים לילדים שלא יודעים לפרש ומחילים לדרוש במקום להשתמש ברגש, בתנועה.