רבי שמואל האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד ראה פעם את שני ילדיו זלמן אהרון ושלום דובער בשיחה, זלמן אהרון שהיה גדול יותר אך נמוך יותר אמר לאחיו "אני מבוגר יותר ומן הראוי שאהיה גבוה יותר, כנס אתה לבור וכך אהיה אני גבוה יותר, קרא האב לבניו ואמר לבן הגדול "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת, אם תרצה להיות גבוה תעלה אתה על כסא..."
בפרשתנו אנו קוראים על משה ואהרון שעומדים לפני פרעה ומתחילים לשכנע אותו שעליו לשחרר את עם ישראל, עם תחילת השיחה אהרון לוקח את המטה אשר בידיו, זורק אותו והמטה נהפך לנחש, פרעה לא מתרגש, הוא קורא לחרטומיו והם גם זורקים את מטותיהם שנהפכים גם הם לנחשים ואז קורה הלא יאומן, "ויבלע מטה אהרון את מטותם" אומר רש"י שהיה כאן נס כפול לא כתוב שהנחש בלע את שאר הנחשים אלא המטה בלע אותם מלמד שחזר להיות מטה ואז בלע את שאר המקלות, מוסיפים על כך מפרשי התורה שעוד יותר היה הנס בכך שהמקל נשאר כשהיה ולא השמין לאחר שבלע את כל המקלות.
אם כן היו כאן שלושה נסים, א. שמטה אהרון בלע את מטות החרטומים, ב. כשבלע כבר לא היה נחש אלא מקל, ג. גם אחרי שבלע לא השמין ונשאר כשהיה.
סיפור יציאת מצריים הוא בעצם גם הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו, לכולנו יש מצרים פנימי שמסמל את המיצרים והגבלות שמפריעים לנו בהתקדמות הרוחנית ועלינו לסייע אחד לשני בתהליך יציאת מצריים האישית אך כשאנו באים לעזור לזולת לצאת מהמגבלות שלו עלינו ללמוד מסיפור המטה של אהרון שלושה כללים איך לעשות את זה בצורה נכונה.
כלל ראשון כשאתה בא להוכיח תדאג שזה יהיה עם מקל של אהרון שהיה סמל לאהבה, "אוהב שלום ורודף שלום" אם באמת המטרה שלך היא שייתקבלו הדברים תבדוק שהתוכחה מגיעה מאהבה ורצון אמיתי בטובת הזולת.
כלל שני גם כשאתה כבר מוכיח באהבה אל תהיה נחש, הנחש מפזר ארס וגם דברי התוכחה יכולים להיות לפעמים מתובלים בארס ובאמירה של כעס ועלבון לזולת, תשמור על איפוק ותוכיח מתוך רוגע ואז דבריך היוצאים מהלב יתקבלו בלבו של השומע.
כלל שלישי לאחר שהוכחת את הזולת אל תשמין מזה, תבדוק את עצמך שאתה לא מגיע לידי גאווה מתוך כך שביקרת את חברך, "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת".
יהי רצון שנצליח לקיים את דברי הפסוק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ומתוך אהבת ישראל אמיתית נצליח להכין את העולם לקראת הגאולה שתבוא בקרוב ממש.