"דרך ישרה"

שבועות מה'-מו' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

'כיכר השבת' מגיש סיכום קצר וממצה של הדף היומי - מסכת שבועות דף מה'-מו', שישי-שבת, כה'-כו' טבת תשע"ח, בתוספת שאלות לחזרה ושינון הדף הנלמד, בעריכת הרב ישראל ויינגולד (הדף היומי)

הרב ישראל ויינגולד | כיכר השבת |
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

פרק שביעי – כל הנשבעין

דף מה

א. הנשבעין ונוטלין 1. שכיר המבקש את שכרו ובעה''ב אומר שנתן. 2. נגזל, שהעידו שנכנס למשכנו שלא ברשות. 3. נחבל, שמעידים שנכנס לתחת ידיו שלם ויצא חבול, ובאופן שאינו יכול לחבול כך בעצמו וליכא אחר. ולר''י בכולהו צריך שתהא מקצת הודאה. 4. שכנגדו חשוד על השבועה, שנשבע לשקר או לשוא וכן הפסול מדרבנן לעדות כגון מלוה בריבית. ואם שניהן חשודין, פליגי אם חזרה שבועה למקומה או יחלוקו. 5. חנוני על פנקסו, שבעה''ב א''ל שיתן לפועליו וטוען שנתן והם טוענים שלא קבלו: לת"ק שניהם נשבעין ונוטלין, לבן ננס נוטלים שלא בשבועה, ודעת רבי שהפועלים ישבעו לחנוני ויפסיד, ודחינן דקאמר שנשבעין לבעה''ב במעמד החנוני כדי שיתביישו ממנו.

ב. הדין כשנחלקים האם שילם או לא 1. קבל מהחנוני פירות וטוען שכבר שילם, לחכמים בעה''ב ישבע ששילם, ולר''י נשבע במקרה שהפירות צבורים ומונחין אבל אם הפשילן לאחוריו פטור מלהשבע דהמע''ה, והקמ''ל לר''י דפטור משבועה אף שפירות עשויים להרקב. 2. בעה''ב ששלם והחנוני טוען שנתן לו את הפירות, ישבע חנוני שנתן. 3. שלחני שנתן מעות ובעה''ב טוען ששלם לו, לחכמים בעה''ב ישבע ששלם, ולר''י א''צ להשבע דודאי קבל את הדינר, וקמ''ל דנחלקו רבנן אף במעות שאינם מרקיבים. 4. בעה''ב ששלם והשלחני טוען שבעה''ב קבל כבר את המעות, ישבע שלחני שנתן.

ג. השבועות ביתומים 1. יתומין נפרעים את חוב אביהם רק בשבועת היתומין: שלא פקדנו אבא בשעת מיתה, שלא אמר לנו אבא קודם לכן, ושלא מצאנו בין שטרותיו ששטר זה פרוע. 2. לריב''ב אף בנולד הבן לאחר מיתת האב ה''נ נשבע ונוטל. 3. לרשב''ג אם יש עדים שהאב אמר בשעת מיתתו שהשטר אינו פרוע, היתום נוטל ללא שבועה.

ד. דין השותפין 1. המושבעים אף שלא בטענה הואיל ומורים התירא: שותפין, אריסין, אפוטרופין, האשה הנושאת ונותנת בתוך הבית, ובן הבית המכניס ומוציא פועלים ופירות, ודווקא אם יש ביניהם טענה או כפירה של שתי כסף. 2. אחר שחלקו, א''א להשביעו בלא גלגול. 3. בעי מה דין גלגול בדרבנן, ומייתי דמגלגלין מהברייתא דנעשה שותף ערב שביעית ולמוצאי שביעית לווה הימנו דמגלגלין. 4. בשבועת שכיר אין מגלגלין, ובשאר שבועות דרבנן פליגי אי פותחין לו או לא.

ה. הטעמים מדוע שכיר נשבע ונוטל, להו''א משום כדי חייו ולמסקנא כיון שבעה''ב טרוד בפועליו. ומייתי 1. לא יהבינן בלא שבועה, כדי להפיס דעתו של בעה''ב. 2. לא אמרינן שישכור בעדים, דטריחא מילתא. 3. בעה''ב לא משלם מעיקרא, דשניהם רוצים בהקפה. 4. אם נחלקים כמה קצץ, אמרינן המע''ה משום דודאי זוכר. 5. עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אף דהשכיר לא עובר בלא תגזול, משום דחזקה אין בעה''ב עובר בבל תלין כשמגיע זמן חיובו, וכן חזקה שהשכיר אינו משהא שכרו.

ו. אמרינן דאם השכיר לא נשכר בעדים אינו נשבע ונוטל, דמתוך שיכול לטעון להד''מ יכול לומר ששלם לו. והשמועות 1. כיצד משכחת שבועת השומרין, יהא השומר נאמן לטעון נאנסו במגו של להד''מ. ומתרץ שהפקיד לו בשטר שאז צריך להחזיר לו בעדים, אבל המפקיד בעדים א''צ להחזיר בעדים. 2. הברייתא דבקצץ צריך להביא ראיה משמע דברישא נשבע ונוטל אף ללא ראיה, ותירץ דתני ראיה דלשלם ולא ראיה דלהשביע.

שאלות לחזרה ושינון

א. הנשבעין ונוטלין (5)

ב. הדין כאשר נחלקים האם שילם או לא (4)

ג. השבועות ביתומים והמקרים (3)

ד. דין השותפין (4)

ה. הטעמים מדוע שכיר נשבע ונוטל והטעמים (5)

ו. שבועת שכיר דוקא כשנשכר בעדים, והשמועות (2)

דף מו

א. לשמואל אומן שאומר שתים קצצת ובעה''ב אומר שקצץ אחת בעה''ב נשבע והאומן מפסיד. ומייתי 1. קצץ המע''ה ואם השכיר לא הביא ראיה מפסיד, ומוקמינן דבעה''ב נשבע כדי להפסידו. 2. אומן טוען שקצץ יותר, כל זמן שהטלית ביד האומן על בעה''ב להביא ראיה, ואם האומן נתן לו בזמנו נשבע ונוטל ורק בעבר זמנו המע''ה. מוקמינן לה כר''י שאומר דשכיר נשבע ונוטל במקום בעה''ב, ובעי היכן קאמר ר''י. 3. מקשינן דדעת ר''י לחומרא דמצריך מקצת הודאה ומאידך סובר דהיכא שהבעה''ב טוען שלא שכרו או ששלם פטור והמע''ה. ומתרצינן דר''י מיקל בקציצה דנשבע ונוטל, ומחמיר בכך שמצריך מודה במקצת דסובר שרבנן תקנו דנשבע ונוטל רק בדאורייתא.

ב. דיני שבועת הנגזל 1. מעידים שנכנס למשכנו וראו שיצא בכלים תחת בגדיו. 2. נאמנות להשבע אף לשומר ואשתו שראו, ובעי בשכירו ולקיטו. 3. יכול לטעון שנלקח ממנו חפץ יקר, רק אם הוא אמיד או שרגילים להפקיד אצלו.

ג. ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי לא נאמן, והתנאים 1. בבעה''ב שאינו עשוי למכור כליו. 2. בדברים שאין דרכן להטמין. 3. באדם שאינו צנוע. 4. טוענו שהכלים שאולין ולא גנובין. 5. בדברים שאינם עשוין להשאיל ולהשכיר.

שאלות לחזרה ושינון

דף מו

א. מי מפסיד במחלוקת בין האומן לבעה"ב כמה קצצו, והשמועות (3)

ב. דיני שבועת הנגזל (3)

ג. ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו לא נאמן לטעון שלקחם, המקרים (5)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר