אאא

מעשה שהיה כך היה, אב גרוש אשר חייב במזונות על פי דין, אך לא עמד בחובותיו וצבר חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי. כיון שלא הייתה לו יכולת לשלם את כל החוב, רשם ההוצאה לפועל קבע כי הוא ישלם את החוב בתשלומים נמוכים שיתפרסו על פני כמה שנים. עד כאן זה סיפור מוכר, אשר עורכי דין פוגשים לרוב. אבל גם ההמשך מוכר לרבים, לבקשת המוסד לביטוח לאומי, רשם ההוצאה לפועל הגביל את יציאתו של האב מהארץ למרות שהוא עמד בצו התשלומים שנקבע לו. המוסד לביטוח לאומי הסכים לבטל את עיכוב היציאה רק בתנאי שהאב ישלם סכום גבוה יותר מהסכום שנקבע לו לשלם.

לפני שלוש שנים, הגיע אלי האב עם סיפור המעשה, עמדנו על כך שעל פי חוק אין שום הצדקה לשלול את חירותו של מי שעומד בתשלומים שנקבעו לו. טען שמאחר שעל פי חוק אין להטיל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ, שהרי הגבלה על יציאה מן הארץ נועדה לעונש וברור שלא מגיע לו עונש, שהרי הוא משלם את כל מה שרשם ההוצל"פ קבע שהוא צריך לשלם. הביטוח לאומי טען מנגד שזו ההתנהלות המקובלת בכל 50,000 תיקי המזונות שהם מנהלים ושבדרך זו הם מצליחים לגבות יותר כסף מהחייבים. לטענתם, לא צריך לקיים רק מה שכתוב בחוק, אלא שצריך לבדוק מה הפרקטיקה המקובלת, וזו הפרקטיקה שהם מתנהלים לפיה תמיד.

עו''ד שמואל קמיל צילום: רות רוזנטל
עו"ד שמואל קמיל צילום: רות רוזנטל
הגדלה

העניין התגלגל בכמה ערכאות - בתחילת שנת 2015 החייב הגיש לרשם ההוצל"פ בקשה לביטול עיכוב יציאה מן הארץ, הבקשה נדחתה וכך גם הערעור שהחייב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה, כמו גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי הצדיק בדיון את טענות החייב אך הפנה אותו שוב לרשם ההוצל"פ (ככל הנראה השופט העדיף שרשם ההוצל"פ יבטל את הצו או שהמוסד לביטוח לאומי יסכים לביטול הצו, כדי שלא יהיה תקדים של בית המשפט המחוזי, דבר שיוכל לגרום למדינה נזק רב). בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בגלל שהמחוזי הפנה את החייב להוצל"פ כך שהעליון סירב לדון בתיק לגופו.

לאחר מכן החייב הגיש לרשם ההוצל"פ בקשה נוספת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ וגם בקשה זו נדחתה ועל כך הגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה ע"ר 56251-08-17 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן) והערעור התקבל – נפסק החלטת רשמת ההוצל"פ שגויה והיה עליה לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ.

אחרי הליך משפטי ארוך, קיבל בית המשפט לענייני משפחה את טענותיו של האב במלואם, וקבע שיש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ לצמיתות וללא כל תנאים נוספים.

מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב, אשר כעת בכל 50,000 תיקי המזונות שמתנהלים בהוצאה לפועל יוכלו החייבים לדרוש לעמוד על החוק כלשונו.

יש תיקים שהמוסד לביטוח לאומי היה מצליח בדרך זו להעלות את צו התשלומים מסכום של 500 ₪ בחודש, למשל, לסכום של 1,000 ₪ בחודש (רווח של 6,000 ₪ בשנה עבור אותו תיק), כדי שהוא יוכל לצאת מן הארץ.

אומדן לא מדוייק של הרווח של הביטוח הלאומי מפעולה בלתי חוקית זו הוא 5-10 מיליון ₪ בשנה. המוסד לביטוח לאומי חשש שככל שהערעור יתקבל הוא יפסיד סכום זה מידי שנה, ולכן אפשר להבין מדוע הוא השקיע כל כך הרבה משאבים כדי להילחם בחייב בערכאות כה רבות במשך למעלה מ-3 שנים.

כאן אני רוצה לעמוד על חשיבות העניין, היום טיול לחו"ל אינו מותרות, זו זכות יסוד של כל אדם. נסיעה לחו"ל ליומיים (כולל טיסה ומלון) יכולה לעלות פחות מאלף ₪ ויתכן אף כמה מאות שקלים בודדים, וברור שגם לאדם שיש חובות (ומשלם אותם בהתאם לצו תשלומים שנקבע לו על ידי רשם ההוצל"פ) מותר מידי פעם לצאת לחו"ל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ההלכות שהתחדשו בפסק הדין:

כאשר חייב עומד בצו התשלומים, גם אם מדובר בתיק מזונות, אין להטיל עליו הגבלה על יציאתו מן הארץ.

ככל שהוטלה הגבלה על חייב, בטרם החל לשלם את צו התשלומים, על רשם ההוצל"פ לבטל את ההגבלה על היציאה מן הארץ, ואין לרשם ההוצל"פ כל סמכות אחרת בעניין.

יש הבדל בין הגבלה על יציאה מן הארץ מכוח סעיף 66 לחוק ההוצל"פ, שכל מטרתה הינה עונש ומי שעומד בצו התשלומים שנקבע לו ברור שלא מגיע לו עונש לבין עיכוב יציאה מכוח סעיף 14 לחוק, שזו הגבלה מתוך חשש שמא אדם יבריח נכסים.

עמידה בצו תשלומים לא חייבת להיות עמידה פוזיטיבית וככל שנקבע שאדם משלם צו תשלומים בדרך של קיזוז, כך שמעבר לסכום שמקוזז הוא לא משלם סכום כל שהוא, זה גם נחשב שאותו אדם עומד בצו התשלומים.

הכותב הוא עו"ד העוסק בליטיגציה מסחרית ובדיני משפחה, וייצג בתיק המדובר.