רגע לפני תום הקדנציה

מצביקה כהן ועד משה גפני • אברהם קרויזר מדבר על הכל

העבודה עם ברקת, הטעות האישית, היחסים עם גפני ו'דגל', סיכויי דייטש, המתקפות האישיות ולאן הוא ממשיך • אברהם קרויזר, מסכם עשור כיועצו החרדי של ניר ברקת, בראיון מרתק (חרדים, בארץ)

אבי רבינא | כיכר השבת |
אברהם קרויזר, יועצו של ברקת (צילום: יואב דודקביץ' - משפחה)

ראיון פרישה: האיש החזק בעיריית ירושלים במהלך העשור האחרון, אברהם קרויזר, יועצו החרדי הצמוד של ראש העיר ניר ברקת, פותח את כל הקלפים ובראיון נרחב ומיוחד ל"כיכר השבת", רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו, מדבר לראשונה על הכל.

הטעויות של הפוליטיקאים החרדים, התככים והמאבקים הפנימיים, המחיר הכבד שהציבור משלם בגלל חלק מהנציגים. וגם, יחסו האמיתי של ברקת לחרדים, איזה מהלך הוא מגדיר כ"טעות אישית" והכי חשוב - לאחר עשור של פעילות בעירייה, לאן פניו מועדות.

אברהם קרויזר הצטרף לפני כעשור לצוות היועצים הצמוד של ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, על תקן היועץ החרדי, ומני אז לא נח לרגע כאשר בתוך זמן קצר הפך לחרדי הכי משפיע בזירה המקומית בבירה. מנגד, לא מעט פוליטיקאים חרדים, בראשם יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני, זעמו על התפקיד אותו מילא ולראשונה תפקיד "היועץ החרדי" הפך לשנוי במחלוקת.

כעת, עם החלטתו של ניר ברקת לעבור לזירה הארצית, קרויזר עומד לקראת סיום תפקידו ולראשונה נתון דרור ללשונו ומדבר על הכל.

אברהם קרויזר, נתחיל דווקא מהסוף - בעוד מספר חודשים תסיים את תפקידך בעירייה?

"אני אמשיך ללוות את ניר ברקת בדרכו הציבורית. לפני שהוא קיבל את ההחלטה לפרוש לזירה הארצית הוא שיתף אותי, הייתי חלק ממנה. החלטתי שלא להמשיך בזירה המקומית למרות כל הפניות שקיבלתי מכל המועמדים, החלטתי לא לחבור לאף מועמד וללכת לדרך חדשה".

למה ברקת צריך את הסיכון בהתמודדות בזירה הארצית בעוד את ירושלים היה מקבל על מגש של כסף לקדנציה נוספת?

"ברקת הכריז ביום הראשון שהוא מתכוון להיות ראש עיר 2 או 3 קדנציות. להיבחר לראשות העיר ירושלים זה מאמצים, כסף וארגון פי 3 מהתכוננות לפריימריז. הוא נבחר כאדם עצמאי ללא מפלגת אם כאשר למעלה מ-100 אלף איש הצביעו לו.

"עם כל הקושי בעובדה שזו זירה אחרת וחדשה, אין סיבה שהוא לא יצליח גם במשימה הזו. הוא למד את כללי המשחק ולקח צוות טוב, הוא מתמודד להיבחר ברשימה לכנסת ובעזרת השם יגיע גבוה".

קרויזר עם יעקב איזק (צילום: יעקב כהן)

בעידן שאחרי ברקת, למי מהמועמדים החרדים יש סיכוי - יוסי דייטש או יצחק פינדרוס?

"אם זה יכול להיות מישהו חרדי, זה יוסי דייטש. פינדרוס לא רלוונטי לראשות העיר. אם מישהו מזכיר את השם של פינדרוס זה אך ורק לצרכי משא ומתן. זה "פייק" וזכותה של 'דגל התורה' לנהל כך את המשא ומתן. אם יש מועמד חרדי קוראים לו יוסי דייטש. הוא הנציג החרדי הבכיר ובצדק טיפחנו את המעמד שלו.

"רוב חברי המועצה פועלים בשביל הקבוצה ששלחה אותם ויש להם הרבה הישגים. יש להם גם המון מאבקים של כבוד ויוקרה, ולפעמים זה בהחלט פוגע בעבודה ובפרויקטים מסוימים.

"יש חברי מועצה שלא עוסקים במאקרו, בתוכניות הגדולות של כלל הציבור ועסוקים רק בלייצג את האינטרסים שהם מתעסקים בהם, ולכן גם השפעתם קטנה ופעילותם מונעת מהפוליטיקה.

"ביני לפינדרוס עבר עדר של חתולים שחורים במהלך העשור האחרון, אבל אני מספיק כנה כדי לומר כי יש מספיק דברים שפינדרוס טוב בהם".

מה המשימה הראשונה של ראש העיר הבא?

"לא משנה מי ראש העיר הבא יש לו משימה ראשונה להגיע להסכם גג עם המדינה. לאפשר אזורים נרחבים בהסכמה שישמשו לדיור עבור כלל הציבור לצד הציבור החרדי. מצוקת הדיור היא של כל המגזרים, כל ראש עיר צריך קודם לטפל בזה, להשקיע בתכנון ולהגיע להסכם כולל".

ניר ברקת מפלה את החרדים?

"חד משמעית לא! הוא הוכיח באישיות שלו רצינות וממלכתיות. הוא לא בורח מהחלטות שהם קשות, לא תפסתי אותו על משפטים קשים נגד הציבור החרדי, מעולם לא מעד - גם לא בהיחבא, באמירות המעידות כי הוא חושב חלילה נגד החרדים או נגד הנציגים.

"הקמפיינים השקריים שהיו כאילו 'ברקת שונא חרדים' והניסיון לצייר אותו כלפיד - הם לא נכונים. ברקת אדם חילוני, נבחר כחילוני, מייצג חילונים ומשרת את כולם. לא רק שהוא לא שונא חרדים הוא למד להכיר אותם, לעבוד איתם, ועובדה שהם עבדו איתו בשיתוף פעולה מלא וקדמו ביחד את צרכי הציבור באופן משמעותי.

"ברקת לא נכנס לישיבת עבודה לפני שלומד את הנושא. יש לו ענווה טבעית של אדם שמבין עניין, הוא עובד 16 שעות ביממה, מקיים ישיבות עבודה אצלו בלילה, הוא לוקח כל דבר שקשור בציבור החרדי ברצינות ולא מפחד לקבל החלטה".

פינדרוס, קרויזר ופיני עזרא (צילום: יעקב כהן)

מערכת היחסים שלך עם ח"כ משה גפני ו'דגל התורה' לא ידועה לטובה...

"גפני מעולם לא ניסה לשבת עם ברקת ולהגיע להבנות, או לנסות לשכנע אותו בסוגיות מסוימות. בשונה מליצמן, מיעקב אשר ואריה דרעי, גפני מעולם לא הטריח את עצמו לדאוג לציבור שלו בירושלים.

"עם כל המתקפות נגד ברקת, ולמרות כל הקשיים, החרדים לא עזבו את הקואליציה גם לא לשעה כי ישנה הבנה שבקואליציה עירונית מנסים להשפיע, אין תוחלת בלריב עם ראש עיר ולשבת באופוזיציה.

"גפני היה עסוק רק בלשבור את הראש בקיר. כשהבנו שגפני לא מעוניין לנהל שיחה אתנו, מצאנו באותה חומה - ב'דגל התורה' - פרטנרים אחרים ששיתפו פעולה בצורה עניינית. גפני לא אהב את ההידברות הזו וניסה למנוע אותה, והוא טעה בכפליים".

אתה מדבר על ועדת הרבנים של 'דגל התורה'...

"נכון, המינוי של ועדת הרבנים ע"י מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, הביא סדר בקבלת החלטות בירושלים. מה דורשים ועל מה נאבקים, ולכן היה יותר קל לקבל החלטות ולהביא להישגים. צריך לזכור שירושלים לא רק הכי קדושה לנו, אלא גם הריכוז החרדי הגדול ביותר ויש הרבה מאד צרכים שצריך לקדם.

"ועדת הרבנים, בשונה מגפני שהיה עסוק בחרמות, לא עסקו בחרמות. אני זכיתי להיכנס לכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, לראשי ישיבות, לראשי מוסדות ולראשי כוללים, כולם הבינו כי ירושלים יותר גדולה מכעס כזה או אחר, וצריך למצוא את הדרך לשתף פעולה".

היו פעמים שהלכת נגד הציבור החרדי במודע?

"חס ושלום. מעולם גם לא התבקשתי לפעול נגד האינטרס החרדי. ניר ברקת עצמו מצפה ממני לייצג ולהסביר לו את צרכי הציבור החרדי ולא לפעול נגדו. אם מותר לחבר מועצה להישאר בקואליציה גם אחרי שהוא חושב שהשבת מחוללת, אז למה לי אסור כמי שנמצא בתפקיד כאדם פרטי ולא כמו מי שנבחר מכוח הציבור, ולהביע את העמדה שלי ואת ההשתדלות שלי?".

ציירו אותך לא אחת כ"בוגד" ו"עוכר ישראל"...

"(מחייך) כי זה נוח להם. מי שאומר את זה, זה כאלה שנפגעו ממהלכים פוליטיים, כאלה שניזוקו ממחלוקות פנימיות, הדרך הטובה ביותר שלהם זה להשליך את זה על מישהו מבחוץ ולומר כי הוא סיבת הכישלון. ברמה האנושית אני מבין אותם.

"אם יש למישהו ויכוח איתי שיקום ושיתמודד מולי, את הזכויות וההישגים שלי אני לוקח איתי יחד עם כל הפעילות שלי ועליה אצטרך לתת דין וחשבון בבית דין של מעלה".

בפגישה נדירה בין גפני וברקת (באדיבות המצלם)

במבחן התוצאה ממי החרדים הרוויחו יותר, מלופוליאנסקי או מברקת?

"אני לא הייתי כאן בזמן לופוליאנסקי, אבל זכיתי להכיר אותו מקרוב ואני חושב שהוא איש תבונות ובעל ניסיון. אני לא עוסק בהשוואות אבל ברור שברקת הוסיף תקציבים ופיתוח לחרדים יותר מקצב הגידול של הציבור החרדי.

"לא בחנתי באופן יחסי לשנים, אך ההשקעות לציבור החרדי הם יותר מקצב הגידול".

לדעתך, 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' צריכים להיפרד?

"אני לא מתערב ולא יועץ של מפלגות אחרות, אבל ברור שמחד ל'דגל' מגיע את חלקה, ומאידך הציבור אוהב לרוץ יחד. לפעמים הבחירות יכולות לשמש סוג של פריימריז מוסכמים ואז אין וויכוחים".

'הפלג הירושלמי' היה זה שהכתיר את ברקת לקדנציה שניה?

"לא יהיה מדויק לומר את זה. הוא היה חלק ממהלך גדול, היו גם קהילות חסידיות מתוך שלומי אמונים מלבד גור ובעלזא שתמכו בברקת. מועצת גדולי התורה החסידית חשבה כי לא נכון להמר סתם על מועמד חיצוני שעלול היה להפסיד את הבחירות".

היו רגעים של משבר אישי בינך לברקת?

"לא היו! הוא לא תמיד קיבל את דעתי וזו זכותו, אבל תמיד הקשיב ושקל. תפקידי היה לנסות להשפיע אך הוא לא תמיד קיבל את דעתי. בכלל, ברמה האישית, יש ביננו אמון גדול והוא בעל מזג מאד נח ונעים לעבודה".

קרויזר עם ברקת (צילום: אלי קובין)

יש משהו שאתה מתחרט עליו באופן אישי?

"מתחרט על שפעלתי שש"ס תחזיק את תיק החינוך. בפועל, צביקה כהן התעסק בלהחזיק תיק חינוך ולשרת כמעט רק את הספרדים, בעוד אנחנו פעלנו להוביל מהלכים גדולים, הן בכיתות והן בהקצאות לטובת כל הקהילות, מאחר וזה אגף שמשרת 100 אלף ילדים שמתוכם ספק אם 20% ספרדים.

"מדובר באגף החינוך הגדול בארץ עם תקציב של מעל חצי מיליארד שקלים, ואני מקווה שבקדנציה הבאה יהדות התורה תחזור להחזיק את התיק".

כיועצו החרדי של ברקת, שילמת מחיר אישי?

"בוודאי שכן. היו רגעים קשים, הפגינו נגדי ותקפו אותי במקומות ציבוריים, איימו עליי ועל הילדים שלי שחוו חוויות לא נעימות. אחראים לכך אותם גורמים שהתסיסו נגד היועצים החרדים וניסו לצייר אותי כמי שפועל נגד החרדים.

"כאדם חרדי שחונך על אמונה ועל שליחות, יותר קל להחזיק מעמד כשאתה מאמין במה שאתה עושה, בפרט אחרי מה ששמעתי באופן ישיר ובלתי אמצעי מראשי ישיבות ומגדולי תורה את דעתם, וזה מילא אותי כוח".

הגעתם להסכם עם 'דגל התורה' על השכונות המעורבות, הסכם שזכה לביקורת חרדית וחילונית...

"התוצר שהתקבל - שהיה לנו עם מי לעבוד ולדבר. ברור שאף פעם לא כולם מרוצים ואף פעם לא משיגים את הכל, אבל לראשונה מיפינו את הצרכים של הציבור בשכונות. התקבלו החלטות שהניבו תכנית עבודה מסודרת של צרכים ולא תכנית פוליטית. אגפי העירייה עובדים עליה בחודשים אלו. כל כמה שבועות מתכנסים אנשי מקצוע לבדוק מה הסטטוס של ההתקדמות, במקום לריב כל היום ולדחות החלטות אנו מבצעים בפועל את הפתרונות".

מי משבח את ההסכם?

"אנחנו לא מחפשים מחיאות כפיים. נציג ציבור שחי ממדד מחיאות הכפיים שימצא תחום עיסוק אחר. הציבור יכול להיות כפוי טובה כלפי נציג ציבור. אך המציאות שאני מכיר שעשינו עבודה במשך חודשים ארוכים עם ועדת הרבנים וח"כ יעקב אשר שעברו כראש עיר והידע שלו בתחום עזרו מאד, ונציגי דגל התורה, בצורה רצינית בלי להתעייף.

"עברנו מגרש מגרש והגענו להסכמות מקסימליות זה הביא ברכה גדולה. ההסכם גם לא רע לחילונים, ובשורה תחתונה הישג גדול של דגל התורה".

במרכז: דייטש, קרויזר ולופוליאנסקי (צילום: אלי קובין)

אחד הנושאים המרכזיים במהלך כהונתך כיועץ חרדי הייתה שבת קודש והסטטוס קוו...

"ההישג הגדול הוא כמובן השמירה על השבת והסטטוס קוו, מי שהיה מצוי בתוך המהלכים יודה לך שכל ההישגים הגיעו באמצעות הידברות והסברה, גם אם תקיפה, אבל בנועם. השר ליצמן הגיע עשרות פעמים ללשכת ראש העיר, כדי לבקש, לדרוש, להסביר, והקשר שנוצר לו יחד עם הרב גולדקנופף הביא להרבה מאד הישגים, שחלקם בכלל לא סוקר ופורסם.

"אני חושב שישנם נציגים שטועים ומטעים, ופועלים בנושא הכי רגיש וחשוב לנו כמו השבת בחוסר אחריות. תקח לדוגמא את פעילותו של יוחנן וייצמן בסוגיית מתחם התחנה, מעבר לעובדה שהוא פוגע בסיכויים לראש עיר חרדי ומגביר את ההסתה נגדנו בדיוק ערב בחירות, הוא גם פוגע ומחליש את המאבק למען הסטטוס קוו ולמען הדבר שהוא הכי חשוב לנו, שאי אפשר להתפשר עליו, שזה השמירה על השבת".

לקראת סיום, מילה על משה ליאון...

"איש חביב וראוי עם ניסיון ציבורי אבל חובת ההוכחה עליו, בפעם הקודמת הוא לא הצליח להביא לא קהל חילוני ולא את כל הציבור החרדי".

יוסי דייטש?

"בשביל שיהיה ראש עיר חרדי צריך מאה אחוז מהציבור החרדי, הוא יצטרך בונקר את הציבור החרדי. אם יחליטו בערב סוכות, אז רומסים את הסיכוי של דייטש. ירושלים היא עיר גדולה, מי שרוצה להיות ראש עיר חייב כבר עכשיו להכריז על התמודדותו ולהתחיל קמפיין גדול. אם יתחילו קמפיין בבין הזמנים לא יביאו ראש עיר חרדי. אני חושב שבמצב הקיים הסיכויים הם נמוכים.

"אגב, אני מאלו שחושב שאדם חרדי יכול לנהל מנגנון ציבורי גדול".

נסיים במה שהתחלנו, פניך לאן?

"אמשיך עם ברקת להיות חלק מהצוות שלו בדרכו הציבורית בזירה הארצית. בימים אלו אני עסוק בהקמה של מיזמים חברתיים - בהשקה של קרן חברתית ציבורית חרדית גדולה שתקדם הקמה והתפתחות של קהילות בפריפריה עם תשתית קהילתית ראויה. לרומם את מעמדם של חרדים ולדאוג לצרכיהם ברמה הצרכנית והחברתית".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר