אאא

בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים של כ-60 אלף שקל לעובד בחנות דברי קודש שנפגע בגב התחתון כשהרים כרכים כבדים של "ש"ס חתנים" שהמנהל שלו הזמין לרגל אירוסי בתו. השופט מוחמד חאג' יחיא קבע כי המנהל הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד כשלא הדריך אותו כיצד להרים משא כבד ולכן הוא אחראי לנזקיו. סכום הפיצוי נקבע לאחר קיזוז מענק שהעובד הפסיד עקב איחור בהגשת תביעת תאונת עבודה לביטוח הלאומי.

בתביעה הנזיקית שהגיש נגד החנות "קידום הקודש" וחברת הביטוח "הראל" שביטחה אותה בחבות מעבידים, טען התובע (45), שהתאונה אירעה בפברואר 2011, כשמנהל החנות ביקש ממנו המנהל לפרוק בביתו שתי חבילות ספרים שביקש להעניק לחתנו לרגל אירוסיו לבתו.

לטענתו כשניסה להוציא את החבילות - במשקל כ-50 קילו כל אחת - מהמעלית בבניין בו מתגורר המנהל הוא סבל מכאב עז בגב ולאחר מכן אובחן עם בקע דיסקאלי בעמוד השדרה המותני.

הנתבעות, מצידן, הכחישו שהתאונה התרחשה וטענו כי אין להן כל אחריות כלפי התובע. השתיים הפנו לכך שהתובע המציא גרסאות רבות וסותרות להתרחשות התאונה מבלי שהביא ולו עד אחד לתמיכה בגרסתו או למשקל הספרים שנדרש להרים.

העיקר הוכח

השופט חאג' יחיא ציין כי התובע הוכיח את קרות התאונה. אף שלא כל הפרטים שמסר לגבי נסיבותיה היו עקביים, השופט האמין לגרסה העיקרית שעלתה מדבריו - ואף מעדות המעסיק עצמו - ולפיה נדרש לבצע עבור מנהלו משימה אישית שכללה הרמת 20 ספרים.

בהקשר זה נקבע כי טענת התובע כי מדובר בספרי קודש כבדי משקל לא נסתרה בהתחשב בכך שהמנהל לא הציג בבית המשפט דוגמא של הספר כדי להפריך את גרסתו.

מכאן עבר השופט לבחון האם לחנות יש אחריות, כמעסיקה, לפציעתו של התובע. תשובתו בעניין זה הייתה חיובית.

השופט ציין כי התובע עבד בחנות כפקיד, עבודה שלא כרוכה בהרמת משאות כבדים, וביצע את המשימה החריגה לבקשת המנהל. בנסיבות אלה המנהל היה מחויב להזהיר אותו מפני משקל החבילות ולהדריך אותו כיצד לבצע את המשימה בבטחה.

"בשעה שנדרש התובע למלא אחר משימה כאמור, מבלי להעניק לו את ההנחיה וההדרכה המתאימות כדי למלא אותן באופן בטוח, ולמצער, מבלי לברר עם התובע אם הוא מודע ומבין את סיכוני המשימה, והאם הוא מסוגל פיזית למלא אחריה - הפרה בכך הנתבעת את חובות הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלות עליה כאמור, כמעסיקה", נכתב בפסק הדין. משכך נקבע כי החנות-הנתבעת אחראית לנזקיו של התובע.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לצד זאת התקבלה טענת הנתבעות כי יש לנכות מהפיצויים של התובע מענק של 37 אלף שקל שהיה מקבל מביטוח לאומי לו היה מגיש את תביעתו בזמן במקום להמתין 4 שנים.

נזקי התובע, בהם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, הוערכו ב-80 אלף שקל. בקיזוז המענק חויבו הנתבעות לשלם לו 43 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט של 7,500 שקל ושכר טרחת עורך דין של כ-10,000 שקל.   

עו"ד מיכאל בן עדי עוסק/ת ב- נזיקין 

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
 

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"