אומרים שהאושר של הורים נמדד בהתאם לילד העצוב ביותר שלהם, דהיינו, הם מרגישים איך בנם חש ובהתאם לכך מרגישים גם הם. אך מחקר מאוניברסיטת פלימות' באנגליה טוען שלעתים הם עשויים שלא לקרוא באופן מדויק עד כמה יורשי העצר שלהם מאושרים או לא.
במחקר שפורסם בכתב העת "אקספרימנטל צ'יילד סייקולוג'י", השתתפו 357 ילדים צעירים, מתבגרים והוריהם, משני בתי ספר נפרדים בספרד ולהם ניתנו כלים לדיווח עצמי - כדי לענות על שאלות לגבי מידת האושר שלהם.
התוצאות הראו כי יתכן שהורים רבים לוקים ב"הטיה אגוצנטרית" - כפי שהחוקרים מכנים זאת, או במילים אחרות: הנטיה להשתמש ברגשותיהם שלהם כדי לאמוד את הרגשת כל המשפחה.
אמהות ואבות שהשתתפו במחקר חשבו שילדיהם הקטנים (בגילאי 10 ו-11) היו מאושרים יותר ממה שהילדים בעצמם דיווחו. לעומת זאת, המתבגרים (גילאי 15 ו-16) דיווחו שהם חשים מאושרים יותר ממה שחשבו הוריהם.
"חוסר המסוגלות של הורים לאמוד את אושרם של ילדיהם כיאות, יכול לגרום לאי הבנה ביניהם לבין ילדיהם ולהביא לתוצאות שליליות במערכות היחסים שלהם", אמרה ד"ר בלן לופז-פרז, מחברת המחקר, בהצהרה לעיתונות.
"יתר על כן, הורים עשויים לא להיות מסוגלים לספק את התמיכה הרגשית המתאימה או לדאוג במדויק לצרכים של ילדיהם".