בהר - בחוקותי - חזק
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.
רש"י מציין למאמר התורת כהנים "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני".
מבאר הרבי מליובאוויטש כדרכו המופלאה כך:
שלוש נקודות ישנן בפסוק לפי רש"י א. שמיטה. ב. הר סיני. ג. כל שאר המצוות הנלמדות ממצות השמיטה.
ללמדך שמצות השמיטה היא מצוה כללית ומיוחדת שממנה נלמד לשאר המצוות שגם הן מסיני.
ובכן, זאת עלינו להבין, מה מיוחד בה במצות השמיטה?
מתן תורה תפקידו לחבר עליונים ותחתונים, זה נרמז גם ב"הר סיני". הר ענינו גבהות ותוקף, וסיני הוא ההר הנמוך מבין ההרים זה מסמל ענוה.
ממקום זה - הר סיני - בו מתחברים התוקף והענוה, קיבלנו את מצות השמיטה.
מצד אחד מצות השמיטה "שבת לה'" מזכירה לנו את שבת קודש. השבת מגיע לאחר "ששת ימים תעבוד" כך גם השמיטה מגיעה לאחר "שש שנים תזרע שדך".
אבל מצד שני חילוק גדול יש בין שבת לשמיטה, כי השבת היא קדושה מוחלטת. אז האדם פורש מכל עניני העולם ומתקדש ומתטהר מכל עניני החולין. לעומתה השמיטה היא שנה רגילה עם ימי מעשה חוּלִיִים, ויחד עם זאת היא "שבת לה'".
הוי אומר הקדושה נמשכת בחיי המעשה.
זה המיוחד בשמיטה, חיבור הגשם והרוח. חיבור האדמה אל הקדושה, וכלשון הפסוק "ושבתה הארץ (הארציות, הגשמיות, האדמה) שבת לה'".
אבל מצות השמיטה לא ללמד על עצמה בלבד באה, אלא ללמדנו על כל שאר המצוות, שכשם שהשמיטה מ"הר סיני" כך - אליבא דאמת - כל התורה כולה מ"הר סיני". גם המצוות העוסקות בפרישות מוחלטת צריך לשלבן בעולם הגשמי, וגם מצות העוסקות בעניני חולין צריכות להתקדש בקדושת וטהרת התורה.
וכפי שמבאר בעל התניא: כל התורה ניתנה לעשות "שלום בעולם" שלום ב' עולם, ב עולמות, עולם עליון ועולם תחתון.
את הכוח לזה מקבלים מ"משה קיבל תורה מסיני".משה הוא סמל הענוה, "והאיש משה ענו מכל האדם" והוא סמל התקיפות - עם מלוא התוקף הוא ניגש לפרעה והוציא את בני ישראל ממצרים, עם מלוא התוקף הוא הטביע את המצריים בים ועם מלוא התוקף הוא הבליע את קורח ועדתו באדמה.
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, הריני כפרת משכבו.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com