שעת לילה מאוחרת. העיר ביתר עילית מתכוננת לשבת. יש מי שכבר עלה על יצועו, יש מי שעדיין מכינה סלטים ועוגות ויש מי שסועד את ליבו בטשולנט עסיסי בעוד אחד מעשרות הטשולנטיות שנפתחו בשנים האחרונות בעיר.
>> למגזין המלא - כנסו <<
לפתע, אזעקה. אך לא אזעקה נגד רקטות כי אם הזעקה עם 'בת קול' המתריעה מפני "חדירת מחבלים". הודעה זו מופצת מטעם הרשות המקומית להיכנס לבתים, לנעול את הדלתות ולהגיף החלונות. ראש העיר יוצא בקריאה לקרוא תהילים.
אווירה של פחד וחרדה משתלטת על כולם. מטען נמצא באוטובוס ברחוב בן זכאי בעיר. המחבל שהניח את המטען ירד מהאוטובוס דקות לפני שגילו את המטען מעלה עשן והיה חשש כי הוא עדיין ברחבי העיר.
במשך הלילה רצות הקונספירציות. 'היו שלושה מטענים', 'הוא מסתובב בין הבתים, מתכנן לעשות עוד פיגוע', 'תפסו אותו'. בפועל, תושבי העיר הלכו לישון ללא ידיעה ברורה על המצב. רק למחרת בבוקר יצאה הודעה מסודרת כי העיר חזרה לשגרה. מה שאומר, במילים אחרות, שהמחבל יצא מהעיר.
עד מהרה האווירה בעיר חזרה לאווירת ערב שבת. אנשים יצאו לקניות, הלכו למקווה להיטהר לפני שבת והמשיכו את השגרה כרגיל. התושבים נקראו לפקוח עיניים ולדווח על כל מקרה חריג, אך למעשה השגרה המשיכה במלוא עוזה.
במהלך השבת הריצו תושבי העיר, בשיחה בבתי הכנסיות או בסעודת השבת, אין ספור תרחישים באשר למצוד אחר המחבל. מה שהם לא ידעו שכבר בליל שבת הוא נתפס על ידי כוחות הביטחון והשב"כ בכפר יתיר הקרוב לעיר.
באוויר ריחפו מספר שאלות, אותם נדרשנו לבדוק, האם ניתן היה לתפוס אותו מהר יותר? באחריות מי מתנהל המבצע לתפיסתו? איך יודעים לזהות מי הוא? ואיך הצליחו להגיע אליו, במוקדם או במאוחר?
ניסינו לפנות לגורמים רשמיים בכוחות הביטחון על מנת תמונת מצב מלאה, אך לצערנו, לא היה מי שמוכן להתראיין בפנים גלויות בכדי לענות על תשובות. פנינו לדוברות עיריית ביתר עילית כדי לראיין את קב"ט העיר אך פנייתנו כלל לא נענתה.
שיטת המצלמות
כדי לתפוס מחבל הרוצה לבצע, חלילה, את זממו, דרוש תחילה מודיעין מקדים. קשה עד כמעט בלתי אפשרי לעצור מחבל שבא לעשות פיגוע על ידי מצלמות. אך כדי לתפוס אותו לאחר מעשה, זהו דבר קל ברבה יותר. בימינו, כמעט כל שטח ציבורי מכוסה במצלמה, כאשר מצלמות של אנשים פרטיים או בתי עסק מסייעים לכוחות הביטחון. כך שאם מנהלים מרדף אחרי מחבל, גנב או פושע - כשיש מצלמות בסביבה, העסק נעשה קל יותר.
"צריך לדעת שכבר חצי שעה לאחר תחילת האירוע עם המטען באוטובוס, ידעו שהוא לא בעיר", אומר גורם מעיריית ביתר עילית בשיחה עם 'כיכר השבת'. "זה שלא הודיעו את זה לתושבים כי תמונת המצב המלאה לא הייתה ברורה ולא רצו לקחת סיכון. אבל ברור ופשוט שאם הכריזו למחרת על חזרה לשגרה זה כי הוא כבר לא בעיר בשום צורה".
במהלך אותו 'ליל שישי', עת התנהל המצוד אחר המחבל, הגיעו כוחות הביטחון לביתו של איש התקשורת יוסי אליטוב, הגר בסמוך למקום בו עצר האוטובוס כאשר הופעל המטען, ולקחו ממנו את סרט מצלמות האבטחה מאותה שעה.
את תמונתו של המחבל כבר היה לכוחות הביטחון מהאוטובוס עצמו. שם רואים אותו כמעט בבירור, כאשר לאחר כמה דקות מאז נכנס האוטובוס לעיר – הוא ירד. בהמשך לקחו כוחות הביטחון, כאמור, סרטוני אבטחה מאליטוב ובדקו במצלמות העיר. ככה הצליחו להבין במהרה כי הוא עלה על אוטובוס ויצא מהעיר דקות ספורות לאחר ניסיון הפיגוע.
את מה שקרה בהמשך, אף גורם רשמי לא אישר לנו, אך ניתן להסיק כי כוחות הביטחון בשילוב השב"כ פעלו להתחקות אחריו באמצעות המצלמות הרבות שיש להם ברחבי יהודה ושומרון יחד עם מידע מודיעיני וכך הגיעו עד כפר בתיר ותפסו אותו - עם סייענים ורכב - במהרה בלי תקריות חריגות מצד הלוחמים או תושבי הכפר.
בכדי להבין איך ניתן להתחקות אחר מסלולו של המחבל אנחנו פונים לאדם בכיר בהייטק שעובד בחברה של פיענוח נתונים הן על ידי מצלמות והן על ידי הזנת נתונים כאלה ואחרים למערכת.
"בכדי להתחקות אחרי אדם כלשהו צריך לקחת את כל המצלמות באזור ולחבר אותם למערכת אחת", מספר הגורם בשיחה עם 'כיכר השבת', "אחרי שכל המצלמות מחוברות לאותה מערכת, שמים את תמונתו של האדם והמערכת מתחילה לחפש אותו בין כל המצלמות. ככה ניתן לעלות פחות או יותר על המסלול שהוא עשה".
כמי שהתלווה לסיור ב'עיניים של יהודה ושומרון', של צה"ל, שם יש להם מצלמות על כל איו"ש, האם הם יכלו לתפוס את המחבל מהר יותר?
"תראה, אני לא יודע מה יש להם ומה אין להם", עונה הגורם, "אני כן יכול לספר לך מהיכרות אישית שלי כמי שהיה בצבא וכמי שעובד במערכות כאלה כיום שזה לא סיפור פשוט. נכון אומנם שלחבר את כל המצלמות למערכת אחת זה לא משהו מסובך, אבל לפעמים לוקח זמן עד שמביאים את כל המצלמות מכל המקומות ומכל הגורמים".
"צריך להבין", ממשיך הגורם לנתח, "גם אם אתה אישיות בכירה מאוד בשב"כ, נניח, אתה לא תקבל לידך תוך רגע את המצלמות של כולם. לוקח זמן לאסוף אותם למקום אחד. מה גם שלא בטוח שיש מצלמות בכל מקום ויש פרטים שצריך להשלים על ידי מודיעין או פעולות אחרות. כמו כן, אולי חלק מהמצלמות אינן איכותיות, מה שמקשה על החיפוש. לפעמים יש מצלמות שמצלמות רק מהצד, כך שלא תמיד ניתן לקבל תמונת מצב מלאה מחיפוש במצלמות".
לגורם חשוב להוסיף: "ייתכן, אגב, שמצאו אותו מהר אך חיכו לראות מי מסייע לו, האם הוא חמוש ומה התוכניות שלו. יש מצב שכבר ידעו תוך זמן קצר איפה הוא אך חיכו להתפתחות".
"קורה שהמצלמות לא עובדות"
אם אתה אומר שניתן לעלות על כל בן אדם על ידי מצלמות, איך לא מצאו את הנער הנעדר מזה כשנה, מושי קליינרמן, הרי מירון הייתה מרושתת מצלמות?
"שאלה טובה", עונה הגורם, "בכלל כל הסיפור של הנער מוישי הוא מעניין, מסקרן ומוזר. אך להבנתי, ממה ששמעתי, היה באמצע 'שביל הכוהנים' פתחים והוא יצא מהם. שם לא היו מצלמות וייתכן שמשם הוא המשיך ליער וההמשך ידוע. כך שאם אתה מחפש אותו ספציפית על ידי מצלמות זה לא כל כך יעזור לך כי כל אזורי היער ליד מירון הינם, כמובן, ללא מצלמות".
חשפתי בכתבה לרגל מאתיים יום להיעלמותו כי כשלושים מצלמות של המשטרה או הרשות המקומית לא עבדו באותו יום על ההר, זה משהו שקורה הרבה?
"כן", עונה הגורם בנחת, "קורא לנו לא אחת בחברה שגוף מסוים רוצה לשחזר איזה אירוע מלפני שבוע ופתאום הם מגלים שכבר שבועיים המצלמות לא עובדות בגלל דברים שוליים. פעם זה חשמל שקפץ ואף אחד לא החזיר את המתג של המצלמות לפעולה, פעם המצלמות הפסיקו לצלם בגלל שנגמר האסון ופעם תקלה קטנה כזו או אחרת. בימים אלו אנו עובדים בחברה לפתח פיצ'ר שיידע לזהות, ככל הניתן, תקלות מראש ולהתריע בפני הגורם על הפסקת פעילות המצלמות, על מנת שיידע לטפל בגורם הבעייתי ולהמשיך את פעילות המצלמות בצורה תקינה".
זאת אומרת שלא היה כאן מחדל של המשטרה?
"מה היה או לא היה בסיפור של קליינרמן – זה לא משהו שבסמכותי לענות. מה שאני יודע זה שהפסקת פעילות של מצלמות כאלה ואחרות הם דברים שקורים בכל יום".
נחזור לתפיסת המחבל. ביקשנו להבין מי מנהל בפועל את המצוד בכדי להביא לתפיסתו.
גורם במשטרה מספר ל'כיכר השבת' כי באירוע כזה כלל הגורמים מעורבים וכל אחד נותן את כוחו ככל האפשר. "ברור שהשב"כ הוא הדומיננטי בסיפור והוא זה שמוביל את האירוע, אך הצבא הוא זה שתופס את המחבל בפועל כאשר אל הכוח, כמו כל אירוע צבאי מהסוג הזה, מתלווה איש שב"כ שיושב איתם ברכב ומקבל מידע און ליין על המבצע".