תופעה זו אינה ייחודית ליהודים דווקא, בארצות הברית מכונה יום ראשון שלאחר חג המולד “יום הגירושין”. המפגשים המשפחתיים הרבים מעלים על פני השטח את ההבדלים ואת המחלוקות.
הנושאים שעליהם יכולים הצדדים לריב יכולים להיות רבים ומגוונים החל מהבדלי מנטליות וכלה בצורת ההתנהגות אל ושל הילדים.
חג החירות, הוא עצמו איננו הגורם לגירושין אלא משמש קרקע פורייה לחשיפתם של מתחים ובעיות הקיימים זה מכבר ובעת השהיה המשותפת, מתפרצים במלא עוצמתם וכיעורם.
הפן המשפחתי והזוגי קשורים אחד בשני, הרעיון של מגע וחיכוך עם המשפחה המורחבת בתקפות החגים עלולים להעמיד את בני הזוג לשני סוגים של לחצים האחד נובע מתוך העובדה כי ימי החופשה המרוכזים גורמים לבני הזוג ולמשפחה בכלל להיות הרבה יותר זמן יחד. וזה טוב, אך, אליה וקוץ בה, אנחנו מדברים על יציאה משגרה רגילה.
עצם השהות הממושכת יחד גורמת ליותר נקודות חיכוך. מה שנדמה טוב בהתחלה הופך לקראת סוף החופשה ליותר מדי.
הלחץ השני נובע מתוך הקשר בין בני הזוג למשפחות המקור שלהם.
בישראל יחסית למדינות בעולם הקשרים עם משפחות המקור מאוד חזק. בחגים כמו פסח וראש השנה ישנן הארוחות המשפחתיות שמעלות בכל פעם מחדש את השאלה - היכן נעשה הפעם את החג?
מטבע הדברים, כל צד מנסה למשוך לכיוון המשפחה שלו וכאן מתחילים מתחים. עולות שאלות כמו מי בא, מי לא בא, מי עושה, וכל אלו כמו הארוחה עצמה מעלים לא פעם נושאים רדומים הקשורים ליחסים עם משפחות המקור.
באם בני הזוג הם אלו שמארחים את ארוחת החג אצלם בבית, או אז מתעוררים מתחים ולחצים סביב האירוח והפקת הערב. בראש ובראשונה ישנו הלחץ הטבעי בעצם אירוח. מדובר בלחץ שמקורו ברצון שהכל יצליח. פעמים רבות ישנו לחץ סביב חלוקת התפקידים בין בני הזוג ולעיתים המתחים מגיעים דווקא לאחר הארוחה כשבמהלכה נולדים מתחים חדשים בין בני המשפחה שגורמים אחר כך ל'רעידת אדמה".
חשוב לציין כי הסיבות להתפרצות המתחים הן רבות ויכולות לנבוע אפילו ממצב פיזי של עייפות ממשית שכולם חשים כתוצאה מעבודות הניקיון אשר מתווספת לה שהייה הארוכה יחד ללא מפלט.
אז כן, אם גם אתם מרגישים בלחץ שעולה על גדותיו אצלכם בבית בתקופת החג, תירגעו, אתם לא לבד. אחרי הכל מדובר בארוחות, מפגשים משפחתיים שהם בדרך כלל לא קלים ולא פשוטים, ימי חופשה מרוכזים, שנחמדים ככל שיהיו הם שוברים לנו שגרה ולא תמיד עושים רק טוב.
מפגשים משפחתיים פעמים רבות מביאים איתם גם מאבקי כחוככול שקיימות בעיות בלתי פתורות הן צצות בזמן המפגשים המשותפים והופכים לסוג של מאבק כח ושליטה מה שיכול להפוך את החג לסיוט של ממש והדברים מגיעים לכדי כך כי משפחות רבות מוצאות עצמם לא עומדות בלחצים ופשוט נוסעים בחגים או עוזבים את הארץ.
פתרון למאבקי הכח המשפחתיים סביב החגים תלוי בזיהויים עת התרחשותם. במקום לטמון את ראשנו בחול , עלינו להתמודד עם הסכנה הטמונה במאבק ולעצור את כדור השלג מבעוד מועד.
עלינו לקחת בחשבון כי הערות תמימות ביותר ובלתי מזיקות כביכול עלולות להיות אות המבשר על משבר. אם נכיר בכך שהערות תמימות לכאורה, עלולות להיות אות שמשהו אינו כשורה הרי שפתרנו מחצית מהבעיה.
מודעות לבעיה מתחילה בהתמודדות עם העובדה שהחגים אינם תמיד הזמן המאושר שמשפחות רבות מצפות לו, ואי אפשר להאשים שום אדם יחיד.
משפחות הן רשתות מסובכות שיוצרות מערכות שבהן כל שינוי בחלק אחד של המערכת גורם לשינוי בחלקים אחרים.
הטיפ הכי גדול הוא להקטין את הציפיות. לזכור שאף אחד לא מושלם גם לא המשפחה שלך. לפעמים מכוח הציפייה אנחנו מצפים מאחרים שיתנהגו כמו שהיינו רוצים, אבל זה בלתי אפשרי שכן כל משפחה מורכבת מטיפוסים שונים. ברגע שאנחנו מצפים כל שנה שהמשפחה שלנו תשתנה, הרי שאנחנו מתאכזבים כל פעם מחדש.
אנחנו חייבים להוריד ציפיות, לקבל את המשפחה שלנו כמו שהיא. לראות את חצי הכוס המלאה זו אולי קלישאה, אבל במקרה הזה היא תופסת.
גם כאשר התאכזבנו מהתנהלות מסוימת כלפינו כדאי להמתין עם התגובה ולפתור את העניין לאחר הארוחה ולא על השולחן.
מכל מקום גם אם החג הביא אותנו למצבים שלא העלנו על דעתנו שנגיע אליהם הרי שכדאי שאת ההחלטות נקבל בקור רוח ועם המון מחשבה.
יש לקחת בחשבון כי גם אם נראה כי היחסים בינכם הגיעו לקיצם הרי שיש להכניס את הדברים לפרופורציות ולבחון האם הצעד שאנו מבקשים לעשות נכון וחכם.
יש לקחת בחשבון כי גירושין עלולים להיות הדרך שרק נראית קצרה, ובסופו של יום מתבררת כארוכה, גם כאשר קיבלנו את ההחלטות יש לעשות זאת בדרך יפה ומכובדת. קיים הליך שדרכו אפשר לגשר על המון פערים להליך זה קוראים הליך גישור אודותיו נדבר במאמרים הבאים.
שיהיה לכולנו חג שמח ושנזכה לצאת לחרות אמיתית ולערוך את הסדר ביחד ובלב שמח.
הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת העוסקת בתחום דיני המשפחה על כל ענפיו. אין באמור יעוץ משפטי או תחליף לו.
