פאסיב אגרסיב - אלימות השתיקה

מה גרם לה להתנהג ככה?

״באמצע ויכוח, הוא פשוט נכנס לשתיקה המענישה שלו. הפסיק לדבר. לקח את המפתחות ופנה לצאת מהבית. שתיקה כזו, אני כבר יודעת, יכולה להימשך גם שבוע שלם. כשהוא עושה את זה אני נכנסת ללחץ נוראי, מתנהגת בצורה שאני לא מבינה״.

תגובה רגשית קשה לאגרסיביות פאסיבית, עונש השתיקה.

האגרסיביות הפאסיבית היא סוג של חרם. הקורבן מוצא את עצמו מוחרם על ידי מי שאמור להכיל ולתקשר איתו. זוהי לוחמה רגשית מהסוג המסוכן ביותר. גם ילדים נופלים קרבן לדפוס הזה ובהיותם תלויים בקשר ההורי, ההשלכות של הדפוס עשויות ללוות אותם שנים רבות ולהקשות על התנהלותם בחיים.

ממה נובעת ההתנהלות הזו?

אנשים הנוקטים באגרסיביות פאסיבית הם אנשים שבמקרים רבים היו קרבן לה. כשהם נכנסים לזוגיות ומאוחר יותר להורות הם יחוו, בפעם הראשונה, היפוך תפקידים.

האישה שהתרגלה לענישה פאסיבית מאחד מהוריה (או מהחברה), תנקוט בפעולה דומה כלפי בן זוגה. שלא כמו הוריה, בן הזוג מגיב בלחץ, בהבעת רצון לסיים את המריבה ולהחזיר את הדיבור למערכת.

האישה שגילתה כי טוב, קיבלה עכשיו תמריץ התנהגותי והיא תשתמש בו גם בסכסוך הבא. היא תפסיק לדבר, תגרום לכך, שבן הזוג יבוא להתנצל (לחזר) ולתת לה את מבוקשה.

הנוכחות של התוקפן האגרסיבי- פאסיבי מאיימת ומעיקה לא פחות ואולי הרבה יותר מזו של התוקפן האגרסיבי. הוא לא מרביץ. הוא אפילו לא מעליב, משפיל או מציק. הוא פשוט שותק.

שתיקה מתקתקת.

ש׳ הייתה צעירה מוכשרת, תלמידה מצטיינת, בת בכורה. בחופש הגדול שאחרי נסעה פעם עם חברה לדרום אמריקה לבקר קרובי משפחה. ביומה השני במקום, חטפה התקף חרדה קשה.

היא הובהלה לבית החולים המקומי, כי גם היא וגם סובביה היו בטוחים שהיא בהתקפת לב. בבית החולים אמרו שהלב בסדר ושכנראה חטפה התקף חרדה. ש׳ לא הכירה את המושג הזה בכלל. היא חזרה לבית קרוביה בו וחשבה להמשיך בטיול. כעבור יומיים חטפה התקף נוסף. מייד אחר כך, העלו אותה על טיסה חזרה לארץ.

נפגשתי עם ש׳ מספר פעמים. בשיטת הטיפול בה אני בוחרת לעבוד במצבים כאלה, אנחנו מתחקים אחר אירועי חיים טראומתיים מתוך מטרה לעבד אותם מחדש. אנחנו מניחים שאירועים אלו הם ה׳אשמים׳ בהתקפי החרדה ׳הלא מוסברים׳ שתוקפים את הבנאדם לפתע פתאום.

אבל, ש׳ ילדה טובה לזוג הורים טובים, לא העלתה שום אירוע בחייה שהצדיק את התואר ׳טראומה׳. במפגש השלישי היא סיפרה, לפי תומה, על טיול אליו יצאה המשפחה כשהייתה בת ארבע עשרה ושבניגוד לטיולים אחרים, זכור לה ככישלון גדול. בטיול הזה אמה, בעקבות אי הבנה כלשהי, אמא הפסיקה לדבר, ׳מתקפת שתיקה׳.

מה קורה לך כשהיא נכנסת למתקפת שתיקה?

מה מביא את אמא למתקפת שתיקה?

ש׳ הסבירה. כשאמא עושה את זה, אני קופאת. מה זה קופאת? מפסיקה לתפקד. לא יכולה להתרכז בלימודים, בחברות, בחיים! כולי סביב השתיקה המאיימת שלה. פחדתי ממנה כשהייתה שותקת. תארי לך, לשבת במטבח ולאכול כשמולך בנאדם שותק. מתייחס אלייך כאילו לא היית, זה משפיל מאוד ומאיים.

מתי זה היה קורה לה לאמא?

בעיקר כשהיתה חוזרת הביתה ומוצאת אותו הפוך. ש׳ הייתה ׳ילדת מפתח׳. מגיל צעיר מאד הייתה חוזרת לבית ריק וכעבור שעה, יוצאת להביא את אחיה מהמעון. שני הילדים היו מבלים כמה שעות בבית לבד עד שוב ההורים מעבודתם. כשאמא מצאה את הבית הפוך, הייתה כועסת מאוד וכשהייתה כועסת מאוד, הייתה פוצחת ב׳מתקפת שתיקה׳.

ככה מצאנו את ה׳טראומה׳ של ש׳. עשינו רשימה של אירועי ילדות שהיו קשורים במתקפות השתיקה של אימה. הלכנו אחורה ונדהמנו ביחד לגלות מאיזה גיל זה התחיל (4).

הנזק העצום לילד הנופל קרבן להתנהלות כזו הוא ההיסק השלילי שהוא מייחס לעצמו; אני אשם. אני רע. אני גרמתי לזה. אני לא שווה. היסקים שליליים שגורמים לאדם לקונפליקט (דיסוננס) פנימי עצום וחזק, שעלול ביום מין הימים, לגרום לכזה לחץ על המערכת הרגשית שלו, שהיא תקרוס. התקף חרדה הוא קריסה רגשית.

אז זהו. למי שחשב שאלימות זה רק בידיים (וברגליים)? זה לא. ולמי שחשב שאלימות מילולית זה רק צעקות השפלות ואיומים? זה גם לא. האלימות הקשה והמסוכנת ביותר יכולה להיות - השתיקה.

מירי פסח, קליניקה לטיפול רגשי ילדים ומבוגרים. מתמחה בטיפולי Emdr