הביטים הנפוצים ביותר של הגאוותנות והיהירות:
- "תסמונת גורו". בן אדם שתמיד יודע כיצד על כולנו לפעול, ולא מפסיד אף הזדמנות להסביר לאחרים מהי הדרך הנכונה לחיות. אנשים כאלה תמיד יודעים הכול יותר טוב מסביבתם ונוטים לקטוע את דברי בני השיח שלהם, כי אלה הרי לא מסוגלים לחדש להם כלום.
- ויכוחים. הגנה יהירה ובלתי פוסקת על כל דעה, תגובה, מעשה וכל דבר אחר. לפעמים הוויכוחים האלה פורצים כלפי חוץ ולפעמים נשארים בראשו של המתווכח. המשותף ביניהם הוא הצורך הבלתי פוסק להגן על הדימוי העצמי, והפחד לאבד מהמעמד הדמיוני במידה ותתגלה טעות כלשהי. גם הניסיון להצדיק ולהצטדק הוא סוג של ויכוח והוא בא מאותו מקור: הניסיון להגן על הדימוי, על המוניטין וכו'. אנשים כאלה נוטים לראות בכל ביקורת או חוסר הסכמה השפלה, ניסון הכפשה ואישום.
- חיפוש אחרי תשומת לב. אנשים שמושכים תשומת לב ועושים הכול כדי להיות במרכז העניינים, לעיתים ללא סיבה מוצדקת, לרוב משמשים כאיור חי למושג הגאוותנות והיהירות. הם מבליטים את עצמם כאילו נמצאים בראיון עבודה נצחי ומוכנים לעשות הכול בשביל הרושם. לרוב הם מרגישים שהרושם שהם עשו לא מספיק חיובי, והאנשים לא התלהבו מהם כפי שמגיע להם.
- בישנות מופרזת. כשבן אדם לא מסוגל להגיב בטבעיות למחמאות, אך נעלב קשות כשלא מקבל אותן בכמות מספקת, הוא הופך למטרד אמתי עבור הסביבה. הסובבים מוצאים את עצמם בחיפוש בלתי פוסק אחרי דרך יצירתית ומקורית לשבח ולהביע הערצה שתגרום לביישן-גאוותן להודות בחיוך ותרני וצנוע... לעיתים קרובות הביישנות המופרזת באה בשילוב של מעשי גבורה לא מוערכים שלעיתים קרובות נכפים על הקורבן. מעשי הגבורה האלה, ובמיוחד אלה שלא מוערכים כראוי, מאפשרים לבן אדם להרגיש חשוב ומיוחד, ונותנים סיבה נוספת לגאווה עצמית.
- נקמנות. חלק גדול מביקורת הורסת, עלבונות, עקיצות ושאר סוגים של אלימות מילולית נובע מנקמנות, שגם היא קשורה לדברים שכבר צוינו כאן. הנטייה לראות בכל דבר פגיעה בכבוד עצמי מובילה בקלות לרצון לנקום בכל אלה שמעליבים, "לא מבינים" וכו'. לעיתים קרובות הנקמנות מסתתרת מאחורי תירוצים אצילים מאוד כמו הרצון להגן על הצדק, להוציא את האמת לאור וכו'.
- שיפוטיות. אלה אנשים שתמיד שמחים להטיף למישהו מוסר ולהסב את תשומת לב של האחרים לטעות של מישהו אחר. בן אדם מעדיף להשקיע את מירב מאמציו בחינוך של אחרים ואפילו לא מפקפק בנכונות דעתו. האם זה אומר שהוא סבור לגמרי כי אצלו הכול בסדר?
- תחרותיות. התחרותיות יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה גלויה: בניסיון להוכיח כי הדובר הוא החכם, היפה, הטוב והמצליח ביותר. וגם בצורה עקיפה ומוזרה: בניסיון להוכיח כי הדובר התמודד עם הקשיים הקשים ביותר, פתר את הבעיות הבעייתיות ביותר, התגבר על המכשולים המכשילים ביותר וכו'.
]]>
