איך שומרים על הבית, החממה שלכם, גם בימים של ויכוחים סוערים? האם נכנסים לעומק הסוגיה? או שמא לא מעלים את הנושא לדיון, כדי שלא ליצור ויכוחים. "החלטנו שלא מדברים על פוליטיקה בבית", מספרת רוחי, אם לארבעה מאלעד ומוסיפה: "כל הסדר אחר לא עבד. הרגשנו שזה ממש מעיק על הזוגיות, זה מחיר יקר גם בשביל אידיאולוגיה פוליטית".
אבל לא כולם מסוגלים לנהוג כך. לפעמים גם הילדים מעורבים ומתערבים בתכנים. הנושאים הללו והשאלה למי להצביע אולי קריטית, אבל חשוב לזכור שתקופת הבחירות היא תקופה זמנית וגם במהלכה חשוב לשמור על שלמות הבית והמשפחה.
אפשר לנסות דווקא לנצל את ההזדמנות ולהנחיל לילדים ערכים של תרבות דיון. גם כשיש חילוקי דיעות, יש צורה להביע אותם (רמז: לא בצעקות), וחשוב במיוחד לזכור, מסכימים שלא חייבים להסכים. יש מצב של שתי דיעות (לגברים 'צווי דינים').
אם החלטתם לנהוג כך, שתפו את הילדים, שמעו מה הדעות שלהם, תוכלו לגלות שהם יודעים הרבה יותר ממה שהעליתם על דעתכם. פעמים רבות הידיעות שלהם לא ממש מעודכנות. חשוב להאיר את עיניהם להסביר להם על התהליך, ועל כך שאפילו במעשה הכי 'חילוני' אפשר לעשות 'ככל אשר יורוך'.
זה הזמן לחזק את השורשים, האישיים, הזוגיים, המשפחתיים. זה אפשרי גם במערכת בחירות. מסתבר שאם פועלים נכון, אפשר לבחור להוציא את היתרונות מהבחירות. להתאמן על תרבות הדיבור, חינוך והנחלת ערכים ואולי אפילו תצליחו לחזק את הזוגיות.
ואם אתם חושבים שהמשימה הזו בלתי אפשרית, אפשר לבחור גם אחרת. אפשר פשוט לבחור שהמשפחתיות נשארת במסגרת, והבחירות, כמו שהחוק מגדיר אותן: אישיות וחשאיות, הכל נשאר מעבר לפרגוד.
]]>
