זה רק נדמה לך שאת לא מצליחה

חברתך הצליחה להגיע למשרה שכה חשקת בה? את מפרגנת לה, שמחה בשמחתה, אך חשה החמצה ותוהה, כיצד הצליחה במה שלא הצלחת? פרשת השבוע תאיר במבט חדש על מקרים כאלו ואחרים, ולמה כדאי לנו להיות בכל זאת רגועות גם אם נדמה לנו שלא הצלחנו?

הרבנית אסתר טולדנו | כיכר השבת |
פרשת מקץ מספרת על פרעה שחלם חלומות מוזרים, וניסה לשאול לחרטומים לפשרם, אך לא קיבל מהם תשובה מספקת, וכשנזכר שר המשקים איך כששהה עם יוסף בבור – יוסף פתר חלומותיו בחכמה, אמר זאת לפרעה, ואז קרא פרעה ליוסף מהבור, וכשפתר יוסף חלומותיו בתבונה מינהו פרעה למשנה למלך.

כשקוראים את השתלשלות הדברים, אנו חושבים, שיוסף יצא דוקא אז מהבור, כי פרעה חלם באותו הזמן את החלומות.
אך הבית הלוי פוקח את עינינו: אנשים טועים וחושבים שיוסף יצא מהבור דוקא באותו זמן – כי אז חלם פרעה, ולא שמים לב למילות התורה בפרשה (בראשית מא,א): "מקץ שנתיים ימים" בגלל שנגמרו השנתיים שנקצבו משמים ליוסף להיות בכלא "ופרעה חולם"– חלם פרעה, כדי שברגע המדויק שה' רצה להוציא את יוסף מהבור ולהגדילו למשנה למלך, יקראו ליוסף שיפתור את החלומות ופרעה ימנהו למשנה למלך. ואומר הבית הלוי שכך גם לפעמים רואים אדם שהתעשר, ואומרים: "הוא התעשר כי הצליח בעסקיו" ולא יודעים כי הוא הצליח בעסקיו כי נגזר עליו משמים להתעשר.

חברתך זכתה למשרה הנחשקת? זו לא ה'פרוטקציה', ולא הכישורים, אף לא הקסם האישי, אלא ה' שרצה להביאה למשרה זו ולכן גלגל לידה את הדרכים לכך. מובן שעלינו לעשות השתדלות, אך עלינו לזכור שלא ההשתדלות היא זו שתביא לנו את המשרה, אלא שאם יהיה זה רצון ה' הוא יגלגל את הדברים בצורה כזו שנקבל זאת. ואם לא, שום השתדלות לא תעזור.

תובנה זו תמלאנו ברוגע ובשמחה, כשנדע שמה שטוב לנו – יגיע אלינו בדרך שה' יחליט, וברגע שה' יחליט שהדבר לטובתנו. שברגע שה' מחליט להביא על האדם את שטוב לו, זה יקרה ללא המתנה של רגע אחד יותר ממה שנקצב משמים, ובדרכים שה' יחליט לגלגל זאת כשהגיעה זמן הישועה. וכך רואים אצל יוסף שברגע שתם זמנו להיות בבור הכלא, לאחר שנים עשר שנות מאסר, כתוב: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא,יד), הריצוהו מהר משם, ובאותו יום הפך למשנה למלך!

בחנוכה – חג האמונה נחזק בנו תובנה זו, ואומר המהר"ל שנס פך השמן קרה ללמדנו שהכול מה', כי על אף ניסי המלחמה, יכלו החשמונאים לתלות חלילה את הנצחון בכוחם, אך נס פך השמן שראו בבירור שהוא מה', הביא אותם להודות שגם הנצחון במלחמה הוא מה' לבדו. ובגלל שכה מוטבע אצל האדם ה"כוחי ועוצם ידי" – ההרגשה שהכול בא מכוחו, והדרכים לישועה נראות לו לפעמים כהטבעיות, היה צורך בשמונה ימי ניסים שיטביעו בלבבות את האמונה שהכול מה' ושהסיבה לכל דבר היא לא הדרך שגרמה לו לקרות, אלא ה' שגלגל בדרך זו את שרצה עבורנו – לטובתנו.

לאור נרות החנוכה המספרים על הנס, נחשב מסלול מחדש, נזכור שזה לא 'היא', ולא 'הוא', ולא שום גורם אחר, אלא הכול מאבינו אוהבנו שמגלגל הכול לטובתנו. ובכוח החנוכה נזכה להשפעת שפע ישועות ישירות מה'


הרבנית אסתר טולדנו מרצה בכירה ומחברת הספרים: שבילי השלום, שבילי טהרה, שבילי החלה ועוד. להערות ולתגובות:
manofbait@neto.bezeqint.net

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית