כאשר נשלחו שניים עשר המרגלים היתה תכונה רבה סביב שליחות זו, רמת הציפיה, השילוב בין נציגות השבטים ואופיים של הנציגים, היו אלמנטים מצטברים שהובילו לכישלון בניסיון חטא המרגלים.
כל אחד הביא את האופי שלו, הנגיעה האישית השבטית שממנו הגיע , כל העם ידע כי הם הלכו, כולם ציפו, ומשהתמהמהו החלו ציצקוצי הלשון, החששות, החרדות ובניית סיפור פסימי שלם, שאושר בהגעת המרגלים ע"י הוצאת דיבת הארץ.
יהושוע הבין כי מהשליחות הבאה יש להסיר את האלמנטים המצטברים של: ציפיה, דריכות, ועשיית הפרדה מוחלטת ולשלוח בין נגיעה אישית לשבטית. האלמנט הצטבר הנוסף הוא "בחרש" רק ככה הבין כי הוא ימנע את הפילוג והקרע בעם.
המתחים והמחלוקות בחברה היהודית בישראל מופיעים בכמה וכמה צמתים בין קבוצות שונות, ולעיתים מסוימות בין תתי קבוצות בחברה.
השסע הדתי בין חרדים דתיים וחילונים, הלאומי בין ימין לשמאל, העדתי בין מזרחיים לאירופאים והפערים בין המעמדות, בין עשירים לעניים ומעונים, חזקים למוחלשים ובין משכילים לחסרי השכלה.
רובן של המחלוקות הנובעות מהשסעים האמורים, מוצאים את ביטויים בשדה הפוליטי ומהווים כר נרחב לעימותים פוליטיים בפני עצמם, חלק לא מבוטל מהמתחים ניזון באופן תדיר מבעלי עניין, הנהנים מהמצב הקיים ומעוניינים בהנצחתו.
בעלי העניין ניצבים בצמתים מרכזיים בחברה, בממשל, בפוליטיקה, בעולם ההשכלה, בבנקאות, בתקשורת ובמקומות נוספים רבי השפעה.
פחות דיבורים וסיפורי מעשיות, הוצאתת דיבה והמצאת מצב כפיקציה דימיונית, הם הדבר הראשון שצריך אדם לסגל לעצמו לפני שמתחילים שינוי כלל חברתי, השינוי מתחיל מהיחיד מול החברה ניתוק האינטרס האישי למול תועלת החברה, ובחרש ללא הוצאות דיבה ורמיסת הזולת, ואז ניתן לעבור לשינויים חברתיים מהותיים שיתחילו בחינוך.
הכרה, הבנה, סובלנות וכבוד כלפי האחר הן הבסיס להפחתת עוצמת השסעים. הידברות ודיאלוג בין אנשים ומנהיגים בקבוצות השונות, הינם דרכים מצוינות להובלת שיח ותהליך חינוכי.
מיתון המחלוקות יוכל לבוא לאחר תהליך חינוכי כאמור, אשר יחלחל לציבור ודרכו לבעלי ההשפעה בחברה ויוביל מהלכים מתקנים כדוגמת: חלוקת משאבים מחודשת והעדפה מתקנת.
לצד זה חשוב לזכור, כי במקביל לשיח של שלום ואחדות, יש להכיר בדרכו של כל ציבור בפני עצמו, ובזכותו לשמור על ייחודיותו ותרבותו. לעיתים, הפרדה והרחקת חיכוך בין ציבורים שונים, תשמור על יחסי שלום תקינים.
כל אחד הביא את האופי שלו, הנגיעה האישית השבטית שממנו הגיע , כל העם ידע כי הם הלכו, כולם ציפו, ומשהתמהמהו החלו ציצקוצי הלשון, החששות, החרדות ובניית סיפור פסימי שלם, שאושר בהגעת המרגלים ע"י הוצאת דיבת הארץ.,יהושוע הבין כי מהשליחות הבאה יש להסיר את האלמנטים המצטברים של: ציפיה, דריכות, ועשיית הפרדה מוחלטת ולשלוח בין נגיעה אישית לשבטית. האלמנט הצטבר הנוסף הוא "בחרש" רק ככה הבין כי הוא ימנע את הפילוג והקרע בעם.,המתחים והמחלוקות בחברה היהודית בישראל מופיעים בכמה וכמה צמתים בין קבוצות שונות, ולעיתים מסוימות בין תתי קבוצות בחברה.,השסע הדתי בין חרדים דתיים וחילונים, הלאומי בין ימין לשמאל, העדתי בין מזרחיים לאירופאים והפערים בין המעמדות, בין עשירים לעניים ומעונים, חזקים למוחלשים ובין משכילים לחסרי השכלה.,רובן של המחלוקות הנובעות מהשסעים האמורים, מוצאים את ביטויים בשדה הפוליטי ומהווים כר נרחב לעימותים פוליטיים בפני עצמם, חלק לא מבוטל מהמתחים ניזון באופן תדיר מבעלי עניין, הנהנים מהמצב הקיים ומעוניינים בהנצחתו.,בעלי העניין ניצבים בצמתים מרכזיים בחברה, בממשל, בפוליטיקה, בעולם ההשכלה, בבנקאות, בתקשורת ובמקומות נוספים רבי השפעה.,פחות דיבורים וסיפורי מעשיות, הוצאתת דיבה והמצאת מצב כפיקציה דימיונית, הם הדבר הראשון שצריך אדם לסגל לעצמו לפני שמתחילים שינוי כלל חברתי, השינוי מתחיל מהיחיד מול החברה ניתוק האינטרס האישי למול תועלת החברה, ובחרש ללא הוצאות דיבה ורמיסת הזולת, ואז ניתן לעבור לשינויים חברתיים מהותיים שיתחילו בחינוך.,הכרה, הבנה, סובלנות וכבוד כלפי האחר הן הבסיס להפחתת עוצמת השסעים. הידברות ודיאלוג בין אנשים ומנהיגים בקבוצות השונות, הינם דרכים מצוינות להובלת שיח ותהליך חינוכי.,מיתון המחלוקות יוכל לבוא לאחר תהליך חינוכי כאמור, אשר יחלחל לציבור ודרכו לבעלי ההשפעה בחברה ויוביל מהלכים מתקנים כדוגמת: חלוקת משאבים מחודשת והעדפה מתקנת.,לצד זה חשוב לזכור, כי במקביל לשיח של שלום ואחדות, יש להכיר בדרכו של כל ציבור בפני עצמו, ובזכותו לשמור על ייחודיותו ותרבותו. לעיתים, הפרדה והרחקת חיכוך בין ציבורים שונים, תשמור על יחסי שלום תקינים.,,כי אנשים אחים אנחנו (בראשית י"ג)
כי אנשים אחים אנחנו (בראשית י"ג)
]]>
