בפעם הבאה, הסרט שלי באוסקר

כמו כל אישה דעתנית, אני מעדיפה סרטים "אמיתיים". סרטים על החיים כאלה בגובה העיניים. ובהם אני בוחרת לצפות.

אז בעצם - מה הפלא שאני מוצאת שם את עצמי? כמה אלמנטים חדשים כבר יכולים להיות בחיים? הרי אין חדש תחת השמש, ועולם כמינהגו נוהג וסדנא דארעא חד הוא ומה שהיה הוא שיהיה.

אני שונאת סרטי בדיון ודמיון, אנימציות, סרטי פעולה ו/או זבל ממוצע. אני בררנית נורא. זמני יקר ולצערי אין סרטים רבים ששוים אותו. אין לי בבית טלוייזיה ולא מטעמי דת. אז בחלומי אני רואה את הסרט שלי קורם עור וגידים, ואפילו המצאתי לכבודו מינוח סיפרותי חדש שהוא שילוב של דרמה שבא לבכות, וקומדיה שמצחיקה עד דמעות.

במילה אחת: "קומדרמה" קומדיה פלוס דרמה. סרט טוב, לעשירות דעתי הוא סרט שמטלטל את הצופה. אז תתכוננו.

אני אוריד אתכם ביגון לתהומות הבכי, ואטיס אתכם מיד לפיסגות הצחוק, עכשיו אתן שואלות איפה הסרט שלי?

שלוש סיבות מעכבות את בואו לעולם:

1. החיים שלי, מה לעשות, רצופים בארועים מסעירים ומסקרנים.

כששואלים אותי למה את לא כותבת ספר? אני עונה שזו כבר מזמן אנציקלופדיה. זו תהיה עבודה סיזיפית, כי במונחים של סרט אפילו טלנובלה "קטנה" עלי.

2. גם סרט נקי ואפילו הוא מורכב מחומרים משובחים, הוא סוג של התערטלות. בפרט אם הוא סמי-ביוגרפי או דוקומנטרי חלקית. אם את רוצה להופיע בצורה גלויה לעיני כל העולם ואחותו. את חייבת לקחת בחשבון את רגשות הזולת, כל המעורבים וכל הצאצאים למינהם. אז זהו שנכון לעכשיו. יש ווטו.

3. את הבעיה השלישית הגדיר לי פעם עורך דין שלי. הוא אמר לי – יש לי תיקי גרושין, תיקי רצח, תיקי התעללות, תיקי הונאה,תיקי בגידה...אבל ריבונו של עולם, הכל בתיק אחד? איך את סוחבת אותו? לא יאמינו לתסריט שלך ,זה סרט בדיוני.

אז בינתיים מה אני עושה עם החלום שלי? אני עושה איתו את המציאות! הרי כבר אמרתי שהסרט יהיה מבוסס על קורות חיי. אז מאז שהחלטתי זאת אני מתרכזת בכתיבת הפרקים הבאים.

אני חיה בסרט!
ושימותו הקנאים. אני עוסקת באיסוף חומרים. את האלמנטים הטובים ביותר אני שותלת בכל יום. כל בוקר אני קמה בהחלטה לכתוב את הפרק הכי מוצלח, הכי מנוצל, הכי קריא, הכי חזק ומיוחד.
הזוי? כלל וכלל לא. תאמינו לי שזה עובד אחלה!
וכבר נאמר: "הימים הם מגילות, כיתבו בהם מה שתחפצו שייזכר לכם ". כיום קוראים לזה שיטת ה"סוד". דמיון מודרך, העצמה אישית, אן.אל.פי. אבל הרעיון הוא עתיק יומין יש לנו בחירה. אדם יכול לשלוט בחייו ולנתב אותם בכח המחשבה והמעשה. אנחנו יכולים וצריכים לתכנן ולתכנת את עתידנו ובלשון בעל התניא: חשוב טוב יהיה טוב.

כי כל החיים במה ואנחנו השחקנים רק לזכור מי הבמאי ומי המפיק ומי המושך בחוטים. שרק יתן לנו כח להפיק את הצגת חיינו. ויום אחד –תזכרו שאמרתי- אני אקטוף את האוסקר . בזה או בבא. וד"ל.