זו תורה וזו שכרה

הייתכן שאנשים נרצחו בעת שעשו מצווה? זאת התשובה

תוך כדי הכנסת ספר תורה נפטרה במקום אישה בודדה • מארגני האירוע פנו בשאלה כאובה לרבי מליובאוויטש 'איך יתכן שנפטרה במהלך הכנסת ספר תורה?' • הנה תשובתו המעצימה (יהדות)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
בית כנסת. אילוסטרציה (צילום: באדיבות הגבאים, ארכיון כיכר)

פיגועי השבת האחרונה (בא) מעלים בכל לב יהודי צמרמורת. יהודים נרצחו על קידוש ה'. יהודים שהיו בדרך לבית הכנסת או בבית הכנסת עצמו - עלו על המוקד ונרצחו על ידי מחבל מתועב.

לכאורה, יכולה לעלות שאלה אחת קטנה - אך כבידת משקל. הייתכן שיהודים שהיו בדרך לעשות מצווה, או שהיו כבר בבית הכנסת, תוך כדי עשיית מצווה - נהרגים? וכי זו תורה וזו שכרה?

לפני כמה עשרות שנים, במהלך אירוע הכנסת ספר תורה נפטרה במקום אישה בודדה, מארגני האירוע היה המומים ומיהרו לשגר לרבי מליובאוויטש מכתב ובו שאלה כאובה בזה התוכן: איך ייתכן שבמהלך הכנסת ספר תורה נפטרה אישה במקום. אולי ספר התורה אינו רצוי חלילה, על ידי הקב"ה?

ענה הרבי תשובה מדהימה שיש ללמוד ממנה לחיינו ובכך נקבל - ולו במעט - תשובה לשאלתנו:

תמצית מכתבם היה כך:

"א) כיצד יתכן מאורע של העדר החיים בנסיבות כאלה – בשייכות לספר תורה.

ב) האם לשנות את התכנית המקורית על דבר מקומה של הספר תורה, בגלל המאורע.

ג) מצפונם מייסרם על שייכותו של המאורע אליהם.

על השאלה הראשונה ענה הרבי:

1) אי אפשר לנברא (שהרי הוא גבולי) לדעת כל טעמי הבורא (שהוא אין-סוף) — ואפילו לא מקצתם, לולא שהבורא עצמו אמר לנו לחפשם בתורה הקדושה (לשון הוראה).

2) ע"פ תורה - אי אפשר שתבוא רעה מתורה ומצוות הבורא (כולל – מספר-תורה שלו), כי אם, אדרבא, על ידי זה נמנעה רעה.

3) לכל אחד ואחת נקצב משך חייו עלי אדמות (ורק ע"י פעולות נמרצות - אפשר להאריכו, או לקצרו ח"ו (ע"י עבירות גדולות וכיו"ב)).

4) על פי כל הנאמר לעיל י"ל בדרך אפשר - לולא ההזמנה דהנפטרת ע"ה לחגיגת הספר-תורה — הייתה נמצאת בהתחלת אַטאק האחרונה שלה - בסביבה שונה לגמרי: ברחוב, או בבית נכרים, עכ"פ — זרים, שלא בנוכחות רופא וידיד ודתי ושברגעים האחרונים שלה שמעה דברי עידוד וראתה פנים דבני ישראל ודידידים וכו'. — והאפשר לשַער 1) החילוק בין ב' המצבים? 2) כמה לעבט איבער [עובר] בן אדם בכל רגע ורגע דרגעיו האחרונים, ובפרט — צעירה, דתי', ובחג דזמן מתן תורה?!

5) ע"פ תורת הבעל שם טוב — אפשר דאחד הטעמים האמיתים שעוררו מן השמים את . . לנדב ספר­תורה וכו', הוא בכדי — שעי"ז הנה (סוף סוף) תהי' עליית הנשמה דהצעירה מתוך שלוה פנימית ובבית יהודי, ובבית שהסימן והשמירה שלו הוא מזוזה, שהתחלתה: שמע ישראל ה"א ה' אחד.

על השאלה השנייה, האם לשנות את התכנית, ענה הרבי:

להכניסו לבית הכנסת הנ"ל בקשר לשלושים להלוית הנ"ל (אפילו באם רשמית יעשו זה אח"כ).

[על השאלה השלישית - שמצפונם מייסר אותם, ענה הרבי:

א) כנראה שיש לו ולזוגתו — שליט"א — זכיות גדולות ביותר, שזיכום מלמעלה (מבלי כל השתדלות מצדם) במצוה הכי גדולה:

1) להקל רגעיו האחרונים של בן אדם, 2) לטפל ב"מת מצוה" (עד שבא האַמבולנס). גודל הענין מובן מזה — שבשביל זה מחוייב כהן גדול ביום הכיפורים בהיותו בקודש הקדשים — לצאת משם ולהתעסק בטיפול בכיו"ב.

ב) זכויות קשורות עם אחריות מיוחדות — ומהן: להסביר להמקשן'ים — הנ"ל וכיו"ב, עד שיראו המאורע לאמתתו — השגחה פרטית באופן נפלא.

בעצם, עונה הרבי מליובאוויטש, שזוהי זכות גדולה להיפטר דווקא בעת מצווה. מי יודע אילולי הייתה באירוע איפה היא הייתה נפטרת ומי היה מטפל בה. מדגיש הרבי שכדאי להפוך את האירוע גם לעילוי נשמתה וכי לזוג (שעשה את ההכנסת ספר התורה) יש זכות גדולה.

שמא יש לומר, אדרבה, זכו ונפטרו בעת קיום מצווה, ואין זכות גדולה מזו.

(באדיבות אור החסידות. מקור: תורת מנחם מנחם ציון ח"ב עמ' 566 ואילך)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר