הגמרא בסנהדרין דף צה: מתארת את גודל מחנהו העצום של סנחריב: ״במתניתא תנא, אורך מחנהו ארבע מאות פרסי, רוחב צואר סוסיו ארבעים פרסי, סך מחנהו מאתיים ושישים ריבוא אלפים חסר חד״. - (שני מיליארד ושש מאות מליון חיילים חסר אחד).
(חז״ל חלוקים האם מספר עצום זה הוא באמת סך החיילים שהיו שם, או שמספר זה בא לציין את שווי הכח האמיתי של החיילים שהיו שם).
כשלמדתי את הגמרא הזאת, תמהתי ארוכות, מדוע חשוב לציין במספר העצום הזה ״חסר אחד״?
הרי חייל אחד הוא כמו גרגיר חול בחוף הים יחסית לצבאו האדיר של סנחריב.
חשבתי להסביר שלצבא הענק של סנחריב, היה חסר אחד, אבל אין הכוונה לחייל אחד, אלא שהיה חסר להם את ״האחד״, ומיהו אותו אחד? הקב״ה בעצמו.
יותר משניים וחצי מיליארד חיילים לא יכלו לנצח אם לא היה איתם את הקב״ה.
לכן כתוב ״סך מחנהו מאתיים וששים ריבוא אלפים חסר חד״ - חסר היה להם את הקב״ה שהוא האחד.
זה גם מסביר מדוע חשוב לחז״ל לציין מספר כזה אדיר של חיילים, כדי להעצים את ה״חסר אחד״.
ככל שמספרם של החיילים גדול מעל כל דמיון, כך מתקדש כוחו של הקב״ה שבלעדיו שום מספר חיילים לא מועיל.
כשכבש נבוכדנאצר את ירושלים, הוא הצליח כי הקב״ה היה איתו, הקב״ה שלח אותו כדי לקיים את מה שגזר הקב״ה על ישראל וירושלים בעקבות מעשיהם הרעים.
וכך כותב הנביא ירמיהו: ״וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ״.
הקב״ה קורא למחריב ירושלים, נבוכדראצר הרשע, ״עבדי״??
תואר חשוב שזכו בו מעטים כגון אברהם אבינו, יעקב אבינו, משה רבנו, דוד המלך ועוד יחידי סגולה.
אלא שהקב״ה מציין עובדה חשובה, מי שבאמת החריב את ירושלים זה הקב״ה בעצמו ורק הוא.
נבוכדנאצר היה ס״ה שליח כדי לכבוש עיר שכבר היתה בחזקת כבושה.
על ידי שהקב״ה מציין שנבוכדנאצר הוא רק השליח שמסיים מלאכה שהקב״ה אחראי עליה, דבר זה מקטין את כוחו של אותו רשע, מעצים את כוחו של הקב״ה ודואג לכבודם של ירושלים ויושביה.
לא הרשע החריב, אלא בורא עולם החריב.
לכן, אם תהיתם כמו כולם, היכן היה הצבא בשמחת תורה, או איך קורה שזרועות המודיעין לא תמיד מצליחים, או איך כולם פספסו את ההפתעה שלמוחמד דף יש ידיים ורגליים, או איך כוחות הביטחון לא תמיד מצליחים כמצופה, או עוד אי אלו מחשבות ותהיות, פעמים שהמציאות לא מסתדרת עם ההגיון, הרגשה של כשלון מעל הטבע שאין לו הסבר מניח את הדעת, לכל השאלות האלו
יש תשובה אחת מאד פשוטה.
צבא הכי חזק בעולם לא שווה כלום בלי ״סייעתא דשמיא״.
אם נרצה לגבור על אויבינו המקיפים אותנו, מלחמה של רבים מול מעטים, כזאת שאי אפשר לנצח בדרך הטבע, כזאת שרק בגיבוי כח רוחני אפשר יהיה לנצח, חייבים לצרף אלינו למערכה את הקב״ה, בלעדיו אין לנו סיכוי.
כדי שהקב״ה יהיה איתנו בכל העוצמה, צריכים בראש וראשונה לבקש ממנו, להתחנן אם צריך, לומר ברור בפה מלא שבלעדיו אנחנו אבודים.
לכן כדאי שכל נציגי הציבור, מהקטן שבהם ועד ראש הממשלה, יהיו מורגלים לומר את צמד המילים ״בעזרת ה׳״, בכל עניין.
הצבא הצליח / יצליח - בעזרת ה׳.
אנחנו מוכנים בצפון מול חיזבאללה - בעזרת ה׳
לא כדאי לאיראן להתעסק איתנו - בעזרת ה׳
כשראש ממשלה/שר בטחון/רמטכ״ל נואם מול עם ישראל, אם יתלה את ההצלחות והתקוות רק בצה״ל, הרי הוא פספס הזדמנות להגנה הרבה יותר חזקה.
ברור הדבר שהקב״ה איתנו תמיד, אבל כמו בכל דבר, גם פה יש דרגות ועוצמות שונות.
אנחנו צריכים להאמין באמת ולומר בריש גלי, ״בעזרת ה׳״.
כשהתורה רוצה להסביר את סיבת ההצלחה של יוסף במצרים, הצלחה שלא כדרך הטבע, ההסבר הוא פשוט, יוסף מצרף אליו בכל עניין את הקב״ה, בדיבור מחשבה ומעשה.