ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום (רביעי) דיון בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי, מי שהשתתף בדיון היה שר האוצר סמוטריץ' שהבהיר, כי הפעילות הפלסטינית היא פעילות עוינת.
יוזם הדיון, ח"כ אביחי בוארון, אמר בתחילת הדיון: "דו"ח משרד המודיעין משנת 2021 קובע כי קיימת מערכה פלסטינית, המעצבת מחדש את המרחב, פוגעת בהתיישבות ובמרקם החיים בה, מנשלת את ישראל מנכסים ביטחוניים ומקשה על בט"ש אפקטיבי במרחב".
"המכשיר המרכזי שלהם", טען בוארון, "הוא "בנייה מדינית" - בניית בניינים, פורצים דרכים או מניחים תשתיות לא לשם שימוש או צורך, אלא לשם השפעה אסטרטגית על מאזן הכוחות המדיני או הביטחוני. את האירוע הזה צריך לנהל. אף אחד במערכת הביטחון לא דן בזה. צריך לתכנן מענה כולל, ואם הקבינט לא עושה את זה, הוועדה הזו צריכה לאתגר אותו לעשות את זה".
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' אמר בדיון: "מדינת ישראל מכירה את תכנית פיאד אבל לא עסקה בזה במסודר ומעולם לא הבינה כמדינה את משמעות התכנית וממילא גם לא גיבשה מענה. איך הגענו למצב הזה שיש פה מציאות מתהווה בצורה שיטתית ומול זה אנו לא פועלים? התשובה היא שיטת הניהול של השטח, באופן כמעט בלעדי ע"י צה"ל ופיקוד המרכז. הם הולכים לישון וקמים עם המשימה של שמירת הביטחון. אבל אז השיקולים האזרחיים תמיד מקבלים מעמד משני לשיקולי הביטחון ואיכות החיים של חצי מיליון האזרחים שם נפגעת".
לדברי סמוטריץ': "אנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. בונים מחדש את מערכת האכיפה והשלב הראשון זה להגדיר מחדש את התכניות והיעדים. היום אנחנו בעולם שבו האכיפה נועדה לשרת את אפשרות מימוש מדיניות הקרקע - אכיפה תומכת תכנון או הסדרה, אכיפה לסיכול אפשרויות מימוש עתידיות של הקרקע. וביו"ש לדבר הזה נוספת תכלית, שבראייתי היא המרכזית, וזה שמירת האינטרסים הלאומיים המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב".
"כשמדברים על ביטחון", טעו סמוטריץ', "אז יש ביטחון טקטי כאן ועכשיו, שלא יהיה בית על הציר בתוך צו תפיסה, אבל לא שיקולים של ביטחון לאומי, וזה הפתח שלנו לפעול גם בשטחי B ו-A. אלו שיקולים יותר רחבים ממה שהמ"פ יודע להגדיר. זה לא אירוע של הצבא, הצבא לא אשם, זה אירוע שלנו כדרג מדיני לקבוע דירקטיבה ולהנחות".
עוד אמר השר: "הקמנו ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכדי לתאם את המערכה הביטחונית, הכלכלית והבינ"ל. מקווים תוך חודש לסיים את העבודה, לתקף אותה שאצל שר הביטחון וראש הממשלה, ולהביא להחלטת הקבינט את הגדרת פעילות הרש"פ כפעילות מדינית עוינת".
בסיום דבריו אמר: "אין לי טענות למערכת האכיפה ביו"ש, היא קטנה וחלשה גם ברמה הפרופורציונלית. נייצר יחידה חדשה של מג"ב איו"ש שמקבלה ליחידות מתפ"א ויואב של המשטרה, וכך נייצר יתירות - הצבא ייתן מענה לשיקולי הביטחון ואנו ניתן מענה לשיקולי הביטחון הלאומי".
ח"כ גדי איזנקוט טען בדיון: "יש פה דרג מדיני שבורח מאחריות וצה"ל שעושה כמיטב יכולתו. הוצגו לנו 13 האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל כפי שהגדיר הקבינט – והאינטרס העשירי, לגבי יו"ש, הפוך למגמה שהציג השר. הכל חוזר להחלטה על מדיניות והגדרת סדרי עדיפויות".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם את הדיון ואמר: "אני מאוד מודאג, כפי שנאמר כאן, שמדינת ישראל מכירה את תכנית פיאד שנים רבות, אנו מזהירים, אומרים לנו שאנו צודקים, ושנים רבות לא ראינו את המענה הנדרש לפעילות הזו. המציאות בשטח עקומה לגמרי, למרות שאנשי המנהל עושים כמיטב יכולתם. אנו בוועדה ננסה לשנות זאת. אנו נפנה למל"ל כגוף מתכלל, ונבקש מהם תשובה בהקדם מי האחראי על קידום הנושא, החל מיישום דו"ח משרד המודיעין והלאה, ונקיים דיוני מעקב בכדי לוודא שאכן פועלים".