שמועות

האם חיסון נגד שפעת תורם ליעילות החיסון לקורונה?

שמועות שנפוצו טענו שהחיסון לשפעת פוגע בנוגדנים שמייצר החיסון לקורונה, אולם במחקר שנעשה התגלה כי יתכן שהוא דווקא מחזק את הנוגדנים של החיסון לקורונה (בריאות)

מישאל לוי | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק, KK_face)

בימים האחרונים נפוצו שמועות על כך שהתחסנות נגד שפעת מעלה את הסיכון להידבקות ותמותה מקורונה. למרות ששמועה זו נפוצה בעיקר בקרב אנשים שאינם מבינים במדע וברפואה, מקורה כנראה במחקר שנעשה בארצות הברית לפני למעלה מעשור.

מחקר מצומצם שנעשה בארה"ב בשנת 2009 על 115 ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת, העלה כי ילדים שחוסנו נגד שפעת אומנם לא חלו בשפעת אך במחלות של דרכי הנשימה העליונות שאינן שפעת חלו הילדים המחוסנים פי-6 מהילדים שאינם מחוסנים. למרות זאת, במחקרים אחרים שערכו החוקרים במשך 6 עונות שפעת בקרב ילדים, לא נמצאה תחלואה עודפת במחלות נשימה שונות בקרב ילדים שחוסנו.

במחקר נוסף שפרסם כתב העת peerj עלה כי מחוסנים בחיסון השפעת נפגעו מהקורונה הרבה יותר מאלו שלא חוסנו נגד השפעת.

לכאורה סיבה טובה לא להתחסן לשפעת?

למרות זאת, במחקר מקיף שנעשה בהולנד על 10,631 חולים בקורונה, עלה כי דווקא אלו שחוסנו נגד שפעת נמצאים בסיכון מופחת של 39% להיפגע מהקורונה ביחס לאלו שלא התחסנו.

בדומה לכך, בסקירה של כ-92,664 מאומתים שנבדקו בברזיל, עלה כי הסיכון למות מקורונה בקרב מחוסני השפעת ירד בכ-17%!

כיצד יתכנו שינויים כאלו דרמטיים בין המחקרים?

אחד מכללי הברזל של תורת המחקר, אומר שמתאם אינו בהכרח סיבתיות. יתכן שבמקרים מסוימים נראה התאמה בין נתונים, אך אין הכרח שתמצא סיבתיות ביניהם.

לדוגמה: במשפחות חרדיות רבות נהוג לקנות לילדים לחמניות במקום לחם, בראשי חודשים ובמועדים (-ימים בהם נהוג להוסיף בתפילה 'יעלה ויבוא').

נניח שייערך מחקר בבני ברק, שיגלה שבימים שבהם תושבי בני ברק נוהגים לומר 'יעלה ויבוא' חלה עליה בכמות הלמניות הנמכרות בעיר. האם ניתן לומר שהוכח שאמירת 'יעלה ויבוא' גורמת לעליה ברכישת לחמניות?

כמובן שלא. אין שום קשר בין אמירת יעלה ויבוא לבין רכישת לחמניות.

אז יתכן שיש מתאם שמלמד על כך שבימים שבהם אומרים "יעלה ויבוא" תהיה עליה ברכישת הלחמניות, אולם מתאם אינו מורה על סיבתיות.

בדומה לכך, העובדה שבחלק מהמקרים יש מתאם המלמד על כך שהמחוסנים לשפעת ניזוקו מהקורונה אינה מלמדת על סיבתיות, שכן יתכנו סיבות רבות שיסבירו את העובדה בצורה שונה. לדוגמה: יתכן שאנשים שחלו בשפעת לא ייחסו תשומת לב רבה להצטננות קלה, או ייחסו אותה לתופעת לוואי של השפעת, לעומת אלו שלא חלו בשפעת שהתייחסו בתשומת לב רבה יותר לתופעות של מחלות נשימה קלות אותן הם חוו.

ולכן, אם נתייחס לכלל המחקרים למרות שניתן דווקא לראות התאמה בין התחסנות נגד שפעת לבין ירידה בתחלואת הקורונה, מדובר במתאם בלבד.

סיבה נוסף מדוע כדאי להתחסן נגד השפעת, היא מכיוון שבחורף הקודם עטינו מסיכה, ולכן פחות נחשפנו לכלל הווירוסים המסתובבים באוויר, וביניהם לווירוס השפעת. היעדר חשיפה זו מקטינה את החיסון הטבעי של הגוף כנגד השפעת, ולכן כנראה שבחורף הבא השפעת שתגיע תהיה קשה יותר מהשפעת אליה התרגלנו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר