רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים על כן לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום אמרו לו אינם עומדין בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים (מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר {במדבר יד-לז} וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' וימותו בעולם הזה במגפה לעולם הבא) דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר {במדבר יד-לה} במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי רבי עקיבא ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר {תהילים נ-ה} אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר {במדבר טז-לג} ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר''ע ר''א אומר עליהם הוא אומר {שמואל א ב-ו} ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:
גמ' ת''ר דור המבול אין להם חלק לעולם הבא שנאמר {בראשית ז-כג} וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וימח את כל היקום בעולם הזה וימחו מן הארץ לעולם הבא דברי ר''ע ר''י בן בתירא אומר לא חיין ולא נדונין שנאמר {בראשית ו-ג} לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח דבר אחר לא ידון רוחי שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה ר' מנחם בר יוסף אומר אפילו בשעה שהקב''ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שנאמר {ישעיה לג-יא} תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם ת''ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב''ה ומה כתיב בהם {איוב כא-ט} בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם וכתיב {איוב כא-י} שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל וכתיב {איוב כא-יא} ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון וכתיב {איוב כא-יב} ישאו בתוף וכנור וישמחו לקול עוגב וכתיב יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים וכתיב וברגע שאול יחתו והיא גרמה שאמרו לאל {איוב כא-יד} סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו אמרו כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן אמר הקב''ה בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם שנאמר {בראשית ו-יז} ואני הנני מביא את המבול מים ר' יוסי אמר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים [שנאמר {בראשית ו-ב} ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו] לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין שנאמר {בראשית ז-יא} נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו א''ר יוחנן דור המבול ברבה קלקלו וברבה נידונו ברבה קלקלו שנאמר {בראשית ו-ה} וירא ה' כי רבה רעת האדם וברבה נידונו שנאמר {בראשית ז-יא} כל מעינות תהום רבה א''ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם {בראשית ו-יב} כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א''ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל א''ר אבא בר כהנא וכולם חזרו חוץ מתושלמי {בראשית ו-ג/ז/יג ??} ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני א''ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר {בראשית ו-יג} כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב {יחזקאל ז-יא} החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם א''ר אלעזר מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב''ה ואמר לפניו רבש''ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם (ואף על נח נחתם גזר דין שנא' ולא נח בהם) תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר {בראשית ו-ז} נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה' {בראשית ו-ו} וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ כי אתא רב דימי אמר אמר הקב''ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ מאי משמע כתיב הכא וינחם ה' וכתיב התם {בראשית נ-כא} וינחם אותם וידבר על לבם ואיכא דאמרי לא יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ כתיב הכא וינחם וכתיב התם {שמות לב-יד} וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו {בראשית ו-ט} אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א''ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים וריש לקיש אמר בדורותיו כ''ש בדורות אחרים א''ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ במקומה ריחה נודף שלא במקומה אין ריחה נודף א''ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת במקומה ריחה נודף וכ''ש במקום הבוסם {בראשית ז-כג} וימח את כל היקום אשר על פני האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה תנא משום רבי יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה לימים מת בנו עמד (ובלבל) [ופזר] את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה למה לי אף הקב''ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי {בראשית ז-כב} מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים דרש ר' יוסי דמן קסרי מאי דכתיב {איוב כד-יח} קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב''ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנאמר קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר {איוב כד-יח} תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים מלמד שהיו מפנים דרך כרמים אמר לו ומי מעכב אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם
פירוש רש"י למסכת סנהדרין דף ק"ח עמוד א':
רשעים דור המבול. דכתיב [בהו] כי רבה רעת האדם (בראשית ו): חטאים אנשי סדום. דכתיב בהו רעים וחטאים (שם יג): אבל עומדים הם כו'. שחיין ונדונים: גמ' נשמתן קשה להם בגיהנם. נשמת עצמן שרפתן דכתיב רוחכם אש תאכלכם (ישעיה לג): בשביל גלגל העין. שרואין טובתן שלימה והיו גובהין עיניהם ומנאפין אחר עיניהם: במים. שדומה לגלגל העין מעינות שנובעין ממקום קטן כמו עין: שלשה נשתיירו. מאותן מעינות של דור המבול שהיו חמין כדאמר לקמן ברותחין קלקלו ברותחין נדונו: וכולן חזרו. להזדווג עם מיניהם: חוץ מתושלמי. עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות: שזקף. החמס עצמו כמקל והיינו החמס קם למטה רשע: לא מהם. אין תועלת לא בהם ולא בהמונם ולא במשאם: מהמהם. אשטרי''א בלע''ז: כי נחמתי כי עשיתים ונח. סמוכין דריש: יפה עשיתי וכו'. שאיבדתי דרך רשעים כזה: לא יפה עשיתי. דאפשר היו חוזרין: כל שכן. אילו הוה בדורות אחרים היה צדיק יותר: פלייטון. בושם שריחו נודף ואינו אפרסמון: מקיפה. מציף כמו ויצף הברזל דמתרגמינן וקפא (מלכים ב ו): כזיקין. נודות: לא יפנה דרך כרמים אמרו לו ומי מעכב. [מיד] שאינו עושה אם יש בידו כח לעשות כך: [פרידה] אחת יש לי להוציא מכם. מתושלח הצדיק ימות קודם ולא יהיה נדון עמכם:
מסכת סנהדרין דף ק"ח עמוד ב':
א''כ לא נפנה דרך כרמים דרש רבא מאי דכתיב {איוב יב-ה} לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים והיו (בוזים) [מבזין] אותו אמרו לו זקן תיבה זו למה אמר להם הקב''ה מביא עליכם את המבול אמרו מבול של מה אם מבול של אש יש לנו דבר אחר ועליתה שמה ואם של מים הוא מביא אם מן הארץ הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ ואם מן השמים הוא מביא יש לנו דבר ועקב שמו ואמרי לה עקש שמו אמר להם הוא מביא מבין עקבי רגליכם שנאמר {איוב יב-ה} נכון למועדי רגל תניא מימי המבול קשים כשכבת זרע שנאמר נכון למועדי רגל אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא {בראשית ח-א} וישכו המים וכתיב התם {אסתר ז-י} וחמת המלך שככה {בראשית ז-י} ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ מה טיבם של שבעת הימים אמר רב אלו ימי אבילות של מתושלח ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא דבר אחר לשבעת ששינה עליהם הקב''ה סדר בראשית שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח דבר אחר שקבע להם הקב''ה זמן גדול ואח''כ זמן קטן ד''א לשבעת הימים שהטעימם מעין העולם הבא כדי שידעו מה טובה מנעו מהן {בראשית ז-ב} מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה מנא ידע אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין התיבה קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן {בראשית ו-יד} עשה לך תיבת עצי גופר מאי גופר אמר רב אדא אמרי דבי ר' שילא זו מבליגה ואמרי לה גולמיש צוהר תעשה לתיבה א''ר יוחנן אמר לו הקב''ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים {בראשית ו-טז} ואל אמה תכלנה מלמעלה דבהכי [הוא] דקיימא {בראשית ו-טז} תחתיים שנים ושלישים תעשה תנא תחתיים לזבל אמצעיים לבהמה עליונים לאדם {בראשית ח-ז} וישלח את העורב אמר ר''ל תשובה ניצחת השיבו עורב לנח אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני רבך שונאני מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך אמר לו רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כ''ש ומנלן דנאסרו דכתיב {בראשית ו-יח} ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וכתיב {בראשית ח-טז} צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וא''ר יוחנן מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה ת''ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו כלב ועורב וחם כלב נקשר עורב רק חם לקה בעורו {בראשית ח-ח} וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים א''ר ירמיה מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים {בראשית ח-יא} והנה עלה זית טרף בפיה א''ר אלעזר אמרה יונה לפני הקב''ה רבש''ע יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא דכתיב {משלי ל-ח} הטריפני לחם חוקי {בראשית ח-יט} למשפחותיהם יצאו מן התיבה א''ר יוחנן למשפחותם ולא הם אמר רב חנא בר ביזנא אמר ליה אליעזר לשם רבא כתיב למשפחותיהם יצאו מן התיבה אתון היכן הויתון א''ל צער גדול היה לנו בתיבה בריה שדרכה להאכילה ביום האכלנוה ביום שדרכה להאכילה בלילה האכלנוה בלילה האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה יומא חד הוה יתיב וקא פאלי רמונא נפל תולעתא מינה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מתלע אכלה אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא אורשינה אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא א''ל לא בעית מזוני א''ל חזיתיך דהות טרידא אמינא לא אצערך א''ל יהא רעוא דלא תמות שנאמר {איוב כט-יח} ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים אמר רב חנה בר לואי אמר שם רבא לאליעזר כי אתו עלייכו מלכי מזרח ומערב אתון היכי עבידיתו אמר ליה אייתי הקב''ה לאברהם ואותביה מימיניה והוה שדינן עפרא והוו חרבי גילי והוי גירי שנאמר {תהילים קי-א} מזמור לדוד נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך וכתיב {ישעיה מא-ב} מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו נחום איש גם זו הוה רגיל דכל דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה יומא חד בעו [ישראל] לשדורי דורון לקיסר אמרי בהדי
פירוש רש"י למסכת סנהדרין דף ק"ח עמוד ב':
א''כ לא נפנה דרך כרמים. [כלומר לא נסור ולא נפנה את דרך הכרמים] אלא כל שעה נלך בהם כלומר א''כ לא נלך דרך כבושה ולא נחזור מסורינו אלא נלך ונקלקל השורה דרכים משובשים בקוצים וברקנים כעין שבילי כרמים: לעשתות. כמו עשתונות שיושבין שאנן וחושבין מחשבות רעות: עליתה שמה. אין אש שולט בה: מבין עקבי רגליכם. בשכבת זרע שלכם יכול למחות אתכם ל''א מבין עקבי רגליכם מן הרגל יוציא ממש מים אם היה רוצה ואי אפשר לכפות רגליכם בעששיות: בשכבת זרע. רותחין ועבין היו עבין ל''ג ופי' הוא: חמת המלך שככה. נחה מרתחו ה''נ מים נחו מרותחן: סדרי בראשית. והיינו לשבעת הימים סדר שבעת ימי בראשית שינה להם: זמן קטן אחר זמן גדול. בתחילה אמר להן והיו ימיו מאה ועשרים שנה כשעבר זמן זה ולא שבו לטובה חזר וקבע להם זמן קטן: אישות לבהמה מי אית ליה. נקבה אחת נשכבת לכמה זכרים ואין זו אישות: שלא נעבדה בהן עבירה. שלא נזקקו אלא לבן זוגם: מבליגה. עץ הוא: במותר לי. אפי' באשתי אני אסור: (בני נח. שם וחם ויפת): רק. רוקק זרע מפיו לפיה של נקבה: לקה בעורו. שיצא ממנו כוש: מאתו. גבי עורב לא כתיב מאתו מכאן שדירתם כו' כלומר הנאה הוא שדרים אצלם שמכירים בצדיקים כדאמרי' בדוכתי אחריתא: זית טרף בפיה. בפיה היתה שואלת מזון טרף של זית: למשפחותיהם יצאו מן התיבה. אלמא כל חד וחד בפני עצמו היה ולא היו אוכלין כולם באבוס אחד אלא משפחות [משפחות] היו שרויין: א''ל אליעזר. [עבד אברהם]: לשם רבא. גדול בנו של נח: היכי הויתון. היאך הייתם יכולין להכין עניניהם בכך לעשות לכל בריה ובריה חפצה: זיקתא. שם בריה: פאלי. מחתך כמו פלי פלויי במסכת נדה (דף כא:): אישתא זינתיה. חמה אחזתו וזנהו ולא היה חושש לדרוס משאר בהמות: לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זיינא אישתא. אין לך חמה קלה שלא תהא חמימותו יכולה לזונו ששת ימים שלא ימות בלא מאכל ואין לך חמה שיכולה לזון יותר מי''ב ימים בלי מאכל ומשתה כ''ש ואית דגרסי לא פחות משיתא ירחי ולא טפי מתריסר זנתא אשתא ואארי קאי כלומר לא פחות מששה חדשים ולא יותר מי''ב חדשים ולא נהירא לי: אורשינא. עוף ושמו חול בלשון המקרא ואינו מת לעולם: בספנא. בחדר ספון ומתוקן לו: [נאום ה' כו'] אליעזר אמר פסוק זה. נאם ה' לאדני אמר הקב''ה לאברהם שב לימיני אדני וכו': ממזרח זה אברהם. שבא מארם נהרים שהוא במזרח דכתיב (במדבר כג) מן ארם ינחני בלק מלך מואב וגו': כל דהוה סלקא ליה. כל דבר המאורע ליה:
(באדיבות פורטל הדף היומי)