כאשר עוסקים בנושא תעסוקת החרדים מול לימוד התורה, צריך להבין דבר חשוב ובסיסי אחד. אדם שמאמין, גדל וחונך כל חייו כי לימוד תורת ישראל הוא הערך העליון ביותר עלי אדמות, יעשה הכול כדי שיוכל לשבת ולעסוק בה כל חייו, גם אם הדבר קשה פיזית או כלכלית. עם זאת, טבעי הוא שלא כולם יכולים לשבת וללמוד.
בניגוד לתפיסה של רבים, בישיבה חרדית לא קוראים תהילים או ממלמלים תפילות כל היום, את רוב שעותיו, מקדיש תלמיד הישיבה בהעמקה עיונית בסוגיות סבוכות של התלמוד הבבלי, אשר לעתים תוך כדי לימוד סוגיותיו הרבות, נדמה כי התלמוד לא נכתב לפני אלפי שנים אלא ממש בימים אלו, מאחר ובגמרא הנלמדת בישיבות ישנם סוגיות העוסקות בקרטלים, בריכוזיות במשק, בטיפול נכון של תחרותיות, בהתארגנויות עסקיות ובכל הענף הכלכלי, כמו גם בכל שאר תחומי החיים שלנו, בנושאים שבין אדם לחברו וכאלו שבין אדם לבוראו.
בחורי הישיבות עמלים במשך כל שנותיהם בישיבה על כל אותן סוגיות סבוכות, כותבים חידושים, מפענחים שאלות, פותרים סתירות, ושומעים שיעורים ממגוון דעות ופסקי הלכות שנידונו על אותם נושאים לאורך הדורות. אין חידוד מוח גדול מזה, ומשכך, בוגרי הישיבות אשר יוצאים למעגל העבודה, הם מהמוכשרים ביותר שיש.
גם הבנות החרדיות לומדות המון ונבחנות על כל התחומים ורובן הגדול משתלב במעגל התעסוקה במקצועות חשובים ומהותיים, בפיתוח אפליקציות ובהייטק, כיועצות מס, רואות חשבון ובכל התחומים המתקדמים כיום, לצד הוראה וחינוך כפי שהיה כל השנים.
מהישיבה שבה למדתי יצאו אינספור רבנים, דיינים, ואברכים, גדולים בתורה וראשי ישיבות. אבל גם עורכי דין, רואי חשבון, בעלי מכולות, מחנכים, נהגים וכן, גם רופאים. שניים לפחות מהמחזור שלי. בעל המכולת שלי, הקצב, הזמר ששיריו מתנגנים לי ברכב, חברת התקליטים אשר הוציאה לו את הדיסק, וכן, גם המוסכניק שעושה לי את טיפול העשרת אלפים, הם חרדים. ולא הגעתי אליהם בגלל שהם חרדים, אלא הם פשוט שם.
במוסכים, בחברות הסלולארי, בחנויות, ובחברות שליחויות. תראו אותם כשתבואו לתקן את האייפון, תמצאו את נהגי האוטובוסים החרדים עומדים עם חבריהם ברמזור. המציאות היא שאלפי חרדים נמצאים היום בשוק העבודה. אכן, ישנם כאלו רבים אשר בחרו מרצון ובמודע ללמוד תורה למרות כל הקשיים, ואני מצדיע להם.
חרדים רבים מחפשים עבודה ולא מוצאים בגלל הסטריאוטיפ שיש נגד החרדים, בגלל חסמים וביוקרטיות מטופשות שפוגעות בשילוב החרדים, בגלל שדורשים תואר ראשון בכל מכרז ממשלתי מינימאלי כאשר העוסקים בתחום יודעים שבישיבות אין תארים ולכן כל החרדים נחסמים אוטומטית מלהתקבל לעבודה במקומות ממשלתיים, מכיוון שלא מכירים בשנות הלימוד בישיבה כשנות לימוד ומבחינת המדינה אותם בחורים מבריקים שיוצאים אחרי שש שנים של התעמקות בסוגיות ולימוד, נחשבים ככאלו שישבו בקיוסק בכל אותם שנים ולא עשו דבר.
אז במקום לפטפט, לאיים, להצהיר הצהרות על תעסוקת חרדים והסכנה למשק, תכירו את הרחוב החרדי, את הדרכים לפתרונות האפשריים לתיקון מיידי הכוללים תיקוני חקיקה, הסרת חסמים ולגרום לכך שמי שרוצה לעבוד, יוכל לעבוד. אל תנסו להוציא את אלו שרוצים ללמוד, כי פשוט לא תצליחו. יש מספיק חרדים וחרדיות שמחפשים עבודה. מחפשים בנרות. אז במקום לשרוף להם את הבית, תדליקו להם את הנרות הללו. זה אפשרי.
הטור פורסם ב"ידיעות אחרונות"