ההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי בכל התקופה האחרונה החל מחוק הגיוס וכלה בבחירות בב"ש, גרמה ללא מעט תוצאות קשות, חתכו לנו בתקציבים, הכניסו אותנו לכלא, גרמו לנו לצעוק "מוישה אבוטבול" עוד חודשיים תמימים ועוד המון דברים קשים יותר וקשים פחות. אבל התקופה הזו גרמה גם לכמה דברים חיוביים ביניהם שחרור מהרגלים ישנים ומיותרים. כמו שכתוב במסכת מגילה:'גדולה הסרת טבעת...שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב'. כלומר, גזירות המן ואחשורוש גרמו לעם ישראל להתאחד ולחזור אל ה', דבר שנביאים רבים לא הצליחו לגרום קודם לכן.
1. תקופה ארוכה תתי מגזר בתוך הציבור החרדי הרגישו בשולי החברה ואפילו לא רצויים בה, עכשיו התאחדנו לציבור חרדי אחד גדול שאליו מרגישים שייכים כולם. האחדות (הכמעט) כללית בינינו, ספרדים ואשכנזים עובדים ולומדים, נראית בבירור בימים אילו. שיתוף הפעולה המלא בין כלל המפלגות והעדות בזמן האחרון מדהים מצד אחד וגורם לתהייה מצד שני על מה רבנו עד היום? האם אי הסכמות מינוריות גרמו לנו לאבד את האחדות המדהימה הזו?
2. תוך כדי ההסתה הכואבת נגדינו החדרנו בעצמינו יותר מתמיד את ההבנה עד כמה אנחנו קשורים לתורה ולמצוות ואיך קשה לנו כשפוגעים בכבוד ה' . כולנו צעקנו יחד בחוצות ירושלים, ה' הוא האלוקים בהתרגשות גדולה והרגשנו כמה ה' קרוב אלינו ושומע אותנו תמיד.
3. הגאווה היהודית שלנו נסקה לגבהים שלא הכרנו, אחרי 60 שנות התנצלות על השאלה הנצחית "למה אתם לא משרתים בצבא" יש לנו תשובה ברורה ולא מתנצלת, 'אנחנו עם לימוד התורה וקיום המצוות מועילים הרבה יותר מאשר אתם בצבא'.
4. גילינו שיש קבוצה לא קטנה מהסרוגים (שלא מיוצגים על ידי הבית היהודי) שקרובים אלינו הרבה יותר ממה שחשבנו. כמובן שיש חילוקי דעות אבל גם אצלם ערך לימוד התורה הוא הראשון במעלה. אולי הגיע הזמן לשתף איתם פעולה ולצרף אותם אלינו, אולי יבוא יום ויהיה נציג מטעמם בש"ס?
5. התחלנו להעריך ולהודות על דברים שבעבר ראינו אותם כמובנים מאליהם. חגגנו את בחירת הרבנים הראשיים החרדים שבועות ארוכים. השבוע בבית שמש נראו ריקודים והודאה לה' כמו שלא נראו בשום מערכת בחירות אחרת.. למדנו להסתפק במועט, אם לא שרים לפחות ראשי ערים חרדים.
אז באו נסתכל על חצי הכוס המלאה (גם מהגשמים שלא מפסיקים לרדת מאז התפילה בעצרת המיליון.)